פלוני נ. פלוני

4 1 בבית המשפט העליון ע"א 7137/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלונית 2. פלוני ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב יפו מיום 17.10.2022 בתמ"ש 1649-01-18 שניתנה על ידי כבוד השופט י' אליהו בשם המערער: עו"ד שחר אגמון פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (השופט י' אליהו) מיום 17.10.2022 בתמ"ש 1649-01-18 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. המערער והמשיבה היו נשואים בעבר ולהם שני ילדים קטינים (להלן: הקטינים). בין המערער למשיבה התנהלו הליכים משפטיים רבים החל משנת 2011, לרבות בעניין המשמורת על הקטינים. בשנת 2018 הגיש המערער את התביעה נושא הערעור דנן, בה עתר להרחבת זמני השהות של הקטינים אצלו ולקביעת משמורת משותפת על הקטינים. זהו ערעור הפסלות השני שמגיש המערער, לאחר שהערעור הראשון נדחה בפסק דיני מיום 20.4.2021 (ע"א 782/21; להלן: הערעור הראשון). ביום 2.9.2020 הורה המותב כי אחד הקטינים, המתגורר עם המערער, יוחזר לבית אמו. כעולה מהחלטות המותב, המערער לא ביצע את ההוראה. התקיימו מספר דיונים וכן ניתנו החלטות בעניין. ביום 12.7.2022 נתן המותב החלטה בה דחה בקשות שהגיש המערער, בין היתר, לאפשר לו לטוס לחו"ל נוכח צו עיכוב יציאה מן הארץ שניתן בעניינו. באותה החלטה קבע המותב דיון ליום 20.7.2022 בשעה 12:00. ביום 14.7.2022 ביקשה המשיבה את דחיית מועד הדיון בטענה כי במועד זה קבוע לבאת-כוחה דיון מקביל בבית משפט אחר. המותב הורה לה להגיש את בקשתה בצירוף עמדות הצדדים, ובהתאם לכך הגישה המשיבה בקשה נוספת שאליה הצטרף גם המערער, בטענה כי גם לבא-כוחו דיון מקביל בבית משפט אחר. עם זאת, האפוטרופוס לדין שמונה בהליך הודיע כי הוא אינו יכול להתייצב במועד שהציעו יתר הצדדים. ביום 19.7.2022 קבע המותב כי הדיון יתקיים במועדו, אך יידחה לשעה 15:00. בו ביום חזרה המשיבה וביקשה את דחיית הדיון, והבקשה נדחתה באותו היום. למחרת, בבוקר מועד הדיון, הגישה המשיבה בקשה נוספת לדחיית הדיון, ובאותו היום נסרק לתיק אישור מחלה שלפיו המערער אינו מסוגל לעבוד עד ליום 22.7.2022. באותו היום נתן המותב החלטה בה קבע כי מדובר בהתנהלות חוזרת של המערער, וצוין כי האישור הרפואי אינו מציין כי הוא "קביל למוסדות משפטיים" ולא מפורט בו כי המערער התייצב לבדיקה או מהי האבחנה הרפואית. המותב הורה למערער להגיש אישור מחלה "קביל למוסדות משפטיים", והוסיף כי נוכח החלטתו מיום 12.7.2022 שבה דחה את בקשות המערער, "אין מקום להטריח את שאר הצדדים בהתייצבות" ולפיכך הורה על ביטול הדיון. למחרת, ביום 21.7.2022, הגיש המערער בקשה לפסילת המותב. לפי המערער "התעקשותו" הראשונית של המותב לקיים את הדיון ו"אי-הכרה" באישור הרפואי שצירף המערער מצביעות על משוא פנים של המותב נגדו, וזאת, לטענת המערער, על רקע "איבה אישית" שרוחש לו המותב. המערער הוסיף כי התנהלות זו מצטרפת "לשורה של החלטות והתבטאויות" מצד המותב, ובהקשר זה הפנה המערער להחלטת המותב מיום 12.7.2022 שבה נכתב כי התנהגות המערער "נפסדת" והיא "אלימות ובריונות דיונית". המערער הוסיף והפנה להחלטות שונות של המותב, בחלקן כאלה שנדונו בפסק הדין בערעור הקודם, וטען כי החלטות המותב "לוקות בחוסר סבירות קיצוני עד כי [עולה] חשש כבד כי אין ביכולתו לשפוט באופן הוגן ואובייקטיבי". לאחר קבלת תגובת המשיבה אשר התנגדה לבקשת הפסלות, דחה המותב את הבקשה. המותב קבע כי ההחלטות שניתנו בנוגע למועד הדיון היו מפורטות ומנומקות ועולה מהן כי עשה "הרבה מעבר לנדרש" על-מנת לקיים את הדיון במועד "תוך התחשבות בכל הצדדים", וכי מכל מקום מדובר בהחלטה דיונית שהדרך להשיג עליה היא בהליכי ערעור. המותב הוסיף והבהיר כי הוא הדין גם בנוגע ליתר ההחלטות הדיוניות, שאין בהן כדי להקים עילה לפסילתו וקבע כי היעתרות לבקשה תהא מתן לגיטימציה ל"בריונות דיונית". נוכח האמור, דחה המותב את הבקשה תוך חיוב המערער בהוצאות המשיבים בסך של 1,500 ש"ח כל אחד. מכאן הערעור שלפניי, בו חוזר המערער על טענותיו שלפיהן יש להורות על פסילת המותב נוכח "התנהלות חריגה מצדו ונוכח שורה של החלטות הלוקות בשורה של פגמים מהותיים ואשר מצביעות כאחד על שלילת כל אפשרות כי עניינו של המערער יידון על-ידי בית המשפט קמא באופן צודק, הוגן, ראוי וללא משוא פנים". לאחר סיום הטיפול בהליכי האגרה והעירבון ובשל תקלה במזכירות הובא התיק לפניי רק עתה. עיינתי בטענות המערער, ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות. עיקר טענות המערער מופנה כלפי התנהלותו הדיונית של המותב והחלטות שקיבל לאורך ניהול ההליך. לא אחת נפסק כי הדרך להשיג על החלטות כאלה היא בהליכי ערעור מתאימים, ולא בהליך פסלות שופט (ראו: ע"א 984/22 פלוני נ' הגלריה בברנר בע"מ, פסקה 14 (13.4.2022)). לפיכך, טענות אלה דינן להידחות. בשולי טענותיו מתייחס המערער גם לדברי המותב שבהם הביע מורת רוח מהתנהלותו של המערער בהליך. כפי שכבר נפסק מותב רשאי להביע מורת רוח מהתנהלות בעייתית של בעל דין, ואין בכך כדי להקים עילת פסלות (ראו: שם). לא מצאתי כי דברי הביקורת שהשמיע המותב מקימים חשש כלשהו למשוא פנים, וכפי שציינתי בפסק הדין בערעור הראשון (בפסקה 12), יש לראותם גם על רקע התנהלותו הבעייתית של המערער אשר, כעולה מהחלטות המותב, עודנה נמשכת. אשר על כן, הערעור נדחה. משלא התבקשה תשובה לא ייעשה צו להוצאות.            ניתן היום, ‏כ"ד בשבט התשפ"ג (‏15.2.2023) ה נ ש י א ה _________________________ 22071370_V06.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1