רע"א 7136-22
טרם נותח
יחזקאל פולק נ. גבריאל ביו
סוג הליך
רשות ערעור אזרחי (רע"א)
פסק הדין המלא
-
3
1
בבית המשפט העליון
רע"א 7136/22
לפני:
כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ
המבקש:
יחזקאל פולק
נ ג ד
המשיבים:
1. גבריאל ביו
2. חברת ג.ב. מרקטק בע"מ
3. אפרים פישל פולק
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו בת"א 052622-06-21 שניתנה ביום 18.08.2022 על ידי כבוד השופט (עמית) י' פרגו
בשם המבקש:
עו"ד עידן אטיאס
בשם המשיבים 2-1:
עו"ד חן אמסטר
בשם המשיב 3:
עו"ד אהוד גבאי
פסק-דין
לפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט העמית י' פרגו) בת"א 52622-06-21 מיום 18.8.2022, בגדרה נדחתה בקשתו של המבקש להורות למשיבים להעמיד את מסמכי המקור של הסכמי ההלוואה מושא התביעה לבדיקה בידי מומחה מטעמו.
תמצית הרקע הרלוונטי לבקשה
עניינו של ההליך בתביעה כספית על סך של כ-2.5 מיליון ₪ שהגישו המשיבים 2-1 (להלן: המשיבים) כנגד המבקש והמשיב 3, בה טענו כי המבקש הפר שלושה הסכמי הלוואה שלפי הנטען נכרתו בין הצדדים. בכתב ההגנה שהוגש מטעמו, כפר המבקש בטענות המשיבים, וטען כי הסכמי ההלוואה הנטענים זויפו על-ידי המשיב 1, וכי חתימתו של המבקש על המסמכים האמורים הושגה במרמה.
ביום 27.4.2022 התקיים בבית המשפט המחוזי דיון מקדמי, בו נקבע כי הצדדים יביאו את ראיותיהם בהיפוך סדר הבאת הראיות, וכי העדויות יישמעו ללא תצהירי עדות ראשית "למעט חוות דעת מומחים". עוד נקבע כי "הצדדים יקבלו החלטה על מועד ההוכחות לרבות המועדים לצורך הגשת תיקי מוצגים". אעיר כבר עתה, כי ההחלטה האמורה, על מועד ההוכחות ומועד הגשת "תיקי המוצגים", טרם ניתנה עד היום, בין היתר, על רקע חילופי המותב הדן בתביעה.
ביום 20.6.2022 הגיש המבקש בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט ולמתן הוראות. המבקש טען כי במהלך קדם המשפט, הסכימו המשיבים כי ימונה מומחה מטעם בית המשפט, אשר יבדוק את מסמכי המקור של הסכמי ההלוואה שמצויים בחזקתם, אלא שעתה הם מסרבים לשתף פעולה. בהחלטה מאותו היום דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה תוך שקבע כי בפרוטוקול הדיון לא נרשמה הסכמה כאמור, כי שלב קדם המשפט בהליך הסתיים, וכי אין בדעתו למנות מומחה מטעמו.
בעקבות החלטה זו, הגיש המבקש ביום 27.6.2022 בקשה נוספת "למתן צו והוראות", ובה עתר להורות למשיבים להעמיד את מסמכי המקור של הסכמי ההלוואה לבדיקה בידי מומחה מטעמו. המבקש טען בבקשתו כי בדיון המקדמי ניתנה למשיבים ארכה בת 30 יום להשיב לדרישותיו לגילוי ועיון, וכי חרף האמור, אלה מסרו את תשובותיהם אך ביום 29.5.2022. עוד טען כי מסמכי המקור של הסכמי ההלוואה הם מהותיים ורלוונטיים למחלוקת מושא התובענה, וכי הטענה לזיופם, כמו גם הסכום שבמחלוקת, מצדיקים היעתרות לבקשתו. המבקש הוסיף כי סד הזמנים בו ניתן לבצע חלק מהבדיקות דוחק, ולכן יש דחיפות בהכרעה בבקשה.
המשיבים התנגדו לבקשה, תוך שהעלו טענות בדבר אישיותו ועברו של המבקש, אשר מעוררים לשיטתם חשש לשימוש בדרכים פסולות כדי לקדם הגשת חוות הדעת. לכך הוסיפו כי המבקש מעלה גרסאות עובדתיות סותרות בהתייחס לחתימתו על המסמכים, שכל אחת מהן מנביעה צורך בעריכת בדיקה שונה. עוד נטען כי לאור סד הזמנים הדוחק לעריכת הבדיקות שמציג המבקש, לא יהיה סיפק בידי המשיבים לערוך חוות דעת נגדית, ככל שהבקשה תיעתר. לבסוף ציינו המשיבים, כי עלה בידם למצוא את מסמכי המקור של חלק מהסכמי ההלוואה הנטענים, הם אלו שצורפו כנספח 5 לכתב התביעה.
המבקש בתשובתו שב על טענותיו באשר לחשיבותם של מסמכי המקור לבירור המחלוקת, וטען כי הדבר עולה אף מתגובת המשיבים. אשר לחששם מדרכיו והליכותיו של המבקש, צוין כי ממילא תעמוד למשיבים האפשרות לחקור את המומחה על חוות דעתו.
החלטת בית המשפט המחוזי
בהחלטתו, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה משני נימוקים מרכזיים. ראשית, בית המשפט המחוזי קבע כי הבקשה הוגשה בחלוף המועד להגשת בקשות לגילוי מוקדם, ולאחר קדם המשפט שהתקיים ביום 27.4.2022. בית המשפט המחוזי ציין בהחלטתו כי בפרוטוקול הדיון לא נמצאה החלטה המאריכה את המועד להשלמת הליכי הגילוי המוקדם, אף כי "בהחלט יתכן שהיתה הסכמה לכך של הצדדים, שאחרת הם לא היו מקיימים הליך זה". עם זאת ציין, כי אין בכך כדי לגרוע מן האיחור בהגשת הבקשה, ומכל מקום, קדם המשפט הסתיים ואין עוד מקום לדון בהליכים מקדמיים. שנית, נקבע כי העמדת מסמכי המקור לבדיקה לא תסייע להכרעה במחלוקת בין הצדדים להליך. בהקשר זה, עמד בית המשפט המחוזי על כך שטענת המבקש, הן בכתב ההגנה שהוגש מטעמו והן בבקשות שהגיש, הייתה כי המשיב 1 החתימו על המסמכים במרמה, ולא כי חתימתו זויפה, וכי המבקש לא הבהיר את טיבן ונחיצותן של הבדיקות המבוקשות. לצד זאת, קבע בית המשפט המחוזי, כי ככל שתוצג על-ידי המבקש חוות דעת ראשונית של מומחה המעידה על נחיצותם של מסמכי המקור לצורך בדיקתם, אף שטענות המבקש כי הוטעה לחתום על המסמכים הובאו לידיעת המומחה, תהא פתוחה בפניו הדרך להגיש בקשה נוספת. לנוכח האמור, נקבע כי אין לחייב את המשיבים למסור את מסמכי המקור, באופן העלול להוביל לעיכוב וסרבול ההליך.
למען שלמות התמונה יוער, כי לאחר מתן ההחלטה, הועבר הדיון בהליך, כאמור, למותב אחר, אשר קבע דיון מקדמי נוסף ליום 13.2.2023.
עיקרי טענות הצדדים
בבקשה שלפניי טוען המבקש כי החלטתו של בית המשפט המחוזי קיפחה את זכויותיו הדיוניות, ופגעה באפשרותו להתגונן מפני תביעתם של המשיבים. בתוך כך, שב המבקש על טענתו ולפיה מדובר במסמכים מזויפים ו"פיקטיביים" שנוצרו על-ידי המשיבים וכי העמדת מסמכי המקור לבדיקת מומחה נחוצה להגנתו. בהקשר זה, טוען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי משהניח כי הוא מעוניין בבדיקת המסמכים על-ידי גרפולוג, בעוד שבכוונתו לערוך בדיקות אחרות, שמטרתן להוכיח כי שלושת המסמכים נחתמו במועד אחד ובמקבץ אחד תוך הונאת המבקש. כן הוא טוען כי המבקש לא איחר את המועד להגשת הבקשה, שכן הליכי גילוי המסמכים הוארכו על-ידי בית המשפט לבקשת המשיבים, והצדדים אף פעלו בהתאם לארכה זו. לבסוף נטען, כי עתה, משקבוע מועד קדם משפט נוסף בתיק, היעתרות לבקשה לא תגרור עיכוב נוסף בבירורו.
המשיבים בתגובתם "מתנגדים נחרצות" למסירת מסמכי המקור לידי המבקש ולבחינתם על-ידי מומחה מטעמו. המשיבים סומכים ידם על החלטתו של בית המשפט המחוזי, ושבים על טענותיהם כפי שהועלו בפניו. בתוך כך, מציינים המשיבים כי בקשתו של המבקש למסירת מסמכי המקור הוגשה באיחור ניכר מן המועד הקבוע לכך בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט–2018, וכי לא ניתנה לו כל ארכה להגשתה. עוד הם טוענים כי אין בהמצאת תשובותיהם לדרישות המבקש לגילוי ועיון במסמכים, שניתנו לפנים משורת הדין, משום הסכמה להארכת המועד לנקיטת הליכים מקדמיים. לגוף הבקשה טוענים המשיבים, כי המבקש מעלה טענות עובדתיות סותרות בשאלת חתימתו על הסכמי ההלוואה, ואף אינו מבהיר את טיבן של הבדיקות המבוקשות. כן נטען כי מקום בו מוכח כי המשיבים העבירו את כספי ההלוואה לידי המבקש, מסמכי המקור הם בעלי חשיבות משנית לבירור ההליך. לנוכח האמור, ולאור טענותיהם בדבר עברו ואופיו של המבקש, טוענים המשיבים כי מטרת הבקשה כולה היא עיכוב וסרבול ההליך, ומשכך אין להיעתר לה.
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה, על נספחיהן, החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. כפי שיפורט להלן, דין הערעור להתקבל.
ככלל, ערכאת הערעור תיטה שלא להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית שעניינן אופן ניהול ההליך וסדרי הדיון, לגביהם מסור לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב, אלא במקרים חריגים בהם שוכנעה כי החלטת הערכאה הדיונית מנוגדת לדין או גורמת לעיוות דין (ראו למשל: רע"א 5528/10 SF WING OVERSERAS REAL ESTATE INVESTMENTS LTD נ' יניב, פסקה 8 (26.7.2010); רע"א 8840/12 פלונית נ' פלוני, פסקה 6 (13.2.2013) (להלן: עניין פלונית)). סבורני כי המקרה דנן נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים את התערבותו של בית משפט זה.
עניינה של החלטת בית המשפט המחוזי מושא הבקשה, הוא בבקשה להעמדת מסמכי מקור של ראיה המצויה בידי המשיבים, לבדיקה בידי מומחה מטעם המבקש. נקודת המוצא לבדיקת מסמכי מקור על-ידי בעל דין שכנגד, מקום בו אותנטיות הראיה שנויה במחלוקת, היא שיש להתיר בדיקת המסמכים ביד רחבה. זאת, כמובן, ככל שמדובר במסמך מהותי הרלוונטי להכרעה במחלוקת שבין הצדדים. קביעה זו נובעת מתפיסת היסוד לפיה על בית המשפט לאפשר קיומם של הליכים מקדמיים שמטרתם לסייע לבעלי הדין להניח לפניו את מלוא התשתית הראייתית הרלוונטית הנחוצה להכרעה בסכסוך, על מנת להגן על זכותו של בעל דין להליך הוגן, ולשם חתירה לחקר האמת (רע"א 7586/15 בן צבי נ' אלשיך, פסקה 12 (24.1.2016); רע"א 4776/13 Milgerd Nominees Pty Limited נ' Max Donnelly, פסקה 23 (29.9.2013); רע"א 3863/15 רחמני נ' Liberty Mutual Insurance Europe Limited, פסקה 21 (9.11.2015); רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, פסקה 9 (1995)). משחלק בעל דין על אמיתותה של ראיה מהותית השנויה במחלוקת, זכותו לאתגר את מהימנותה באמצעות מומחה מטעמו, ללא תלות בשאלה אם זו מוחזקת בידו או בידי הצד שכנגד, ואין לתת בהקשר זה יתרון דיוני לבעל הדין המחזיק בראיה.
בעניין שלפנינו, אותנטיות מסמכי ההלוואה שבדיקתם נתבקשה מצויה בלב המחלוקת שבין הצדדים, ואלה מהווים את הראיה המרכזית עליה נשענת תביעת המשיבים. במצב דברים זה, אין מקום לשלול מן המבקש את האפשרות לנסות ולהוכיח את הגנתו באמצעות בדיקת המסמכים על-ידי מומחה מטעמו. המשיבים אף לא הצביעו על נזק הצפוי להיגרם להם כתוצאה מהעמדת המסמכים לבדיקת מומחה מטעם המבקש. לא הועלתה טענה לגרימת נזק למסמכים כתוצאה מן הבדיקה, ומכל מקום ברשות בית המשפט כלים שונים אשר יש בהם כדי ליתן מענה לחשש זה (והשוו: עניין פלונית, בפסקה 7).
אף לא שוכנעתי כי יש לשלול מן המבקש את האפשרות לבדוק את מסמכי המקור, בשל טענתו, כפי שהועלתה בכתבי טענותיו, כי הוחתם על המסמכים במרמה. לצד טענות אלה, העלה המבקש טענות נוספות המטילות ספק באותנטיות המסמכים. לנוכח כפירת המבקש באמיתות הראיה, ובשים לב לחשיבותה לקו הגנתו, אין בידי לקבל את הנמקת בית המשפט המחוזי לפיה בדיקת מסמכי המקור לא תועיל לליבון המחלוקת שבין הצדדים. בשלב זה לא ניתן לדעת אם יעלה בידו של המבקש להגיש חוות דעת מומחה התומכת בטענותיו או אם זו תתקבל על-ידי בית המשפט, אולם טענות המשיבים בעניין זה מקדימות את זמנן, וכבר צוין כי אין להקדים את שלב ההוכחות לשלב ההליכים המקדמיים (רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ, פסקה 7 (15.10.2008)). כאמור, בשלב המקדמי בו מצוי ההליך, רשאי המבקש למצות את זכותו הדיונית לבחינת אותנטיות הראיה, באופן העשוי לקדם את הגנתו ולאפשר לו להביא את תוצאות בדיקותיו לפני בית המשפט. שאלת ערכן הראייתי של ראיות אלה, ככל שיובאו, תוכרע על-ידי בית המשפט בשלב המתאים לכך.
בהינתן חשיבות הראיה ומרכזיותה, אף לא מצאתי כי יש באיחור בהגשת הבקשה כדי להצדיק את דחייתה. בית המשפט המחוזי היה נכון להניח, חרף המחלוקת העובדתית שנפלה בין הצדדים, כי אמנם הוסכם בין הצדדים על הארכת המועד לקיומם של הליכי הגילוי המוקדם, באופן שאלה יושלמו לאחר קדם המשפט. יתר על כן, במועד הגשת הבקשה טרם נקבע מועד ההוכחות ואף טרם נקבע מועד להגשת חוות דעת המומחים. בנסיבות אלה, לא היה בקבלת הבקשה במועד בו הוגשה כדי לגרום לעיכוב או לדחייה בניהול ההליך, ואף לא היה בה כדי לפגוע בזכויותיהם הדיוניות של המשיבים.
הערעור מתקבל, אפוא, והמשיבים יעמידו את מסמכי המקור של הסכמי ההלוואה לבדיקה בידי מומחה מטעם המבקש.
המשיבים 2-1 יישאו בהוצאות המבקש בסך 10,000 ₪.
ניתן היום, א' בשבט התשפ"ג (23.1.2023).
ש ו פ ט ת
_________________________
22071360_X02.docx עכב
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il
1