פלוני נ. פלוני

3 1 בבית המשפט העליון ע"א 7136/20 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלונית 2. פלוני 3. פלונית ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב -יפו מיום 24.9.2020 בתמ"ש 5268-10-18 אשר ניתנה על ידי כבוד השופטת א' ז'יטניצקי-רקובר בשם המערערת: עו"ד ניסים נברו פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (השופטת א' ז'יטניצקי-רקובר) מיום 24.9.2020 בתמ"ש 5268-10-18 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. 1. המשיבה 1 והמשיב 2 הם בני זוג לשעבר (להלן, בהתאמה: בת-הזוג והמשיב). המערערת היא גרושתו של המשיב, והמשיבה 3 היא בתם של המערערת והמשיב. ביום 3.10.2018 הגיש המשיב תביעה בה ביקש, בין היתר, צו המצהיר על בטלות הסכם שבמסגרתו מכר לבת-הזוג דירה בחולון (להלן: הדירה) וצו המצהיר כי מחצית מהזכויות בדירה שייכות למערערת. בת-הזוג טענה בכתב ההגנה מטעמה, בין היתר, כי בהתאם להחלטות שניתנו בהליך פשיטת רגל שהתנהל בעניינו של המשיב (להלן: הליך פשיטת הרגל), המשיב אינו מחזיק בזכויות בדירה. המערערת לא הגישה כתב הגנה, ולהשלמת התמונה יצוין כי אמה של המערערת הגישה בקשה להצטרף להליך כתובעת, וטענה כי מחצית מהזכויות בדירה שייכות לה וכי העסקה למכירת הדירה לבת-הזוג הייתה פיקטיבית. 2. ביום 27.1.2020 הגישה בת-הזוג תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (תה"ס 62484-01-20; להלן: ההליך הנוסף) ובה ביקשה, בין היתר, צו הצהרתי לפיו ההסכם למכירת הדירה "תקף ושריר". ההליך הנוסף הועבר אף הוא לטיפולו של המותב שדן בהליך נושא הערעור דנן. 3. דיון מקדמי בתביעתו של המשיב התקיים ביום 10.2.2020, ובו נכחו המשיב ובא-כוחו, בת-הזוג ובא-כוחה, וכן באת-כוחה של אמה של המערערת (להלן: באת-כוח האֵם). המערערת ובא-כוחה לא נכחו. בפתח הדיון ציינה באת-כוח האֵם כי לעמדתה יש למנות למערערת אפוטרופוס חיצוני, וכי "צריך אדם שיגן על זכויותיה של [המערערת]. היא במצב נפשי מאוד קשה [...] האשה חולה. כולם יודעים". באת-כוח האֵם הוסיפה כי לשיטתה "לא ניתן להמשיך לנהל את הדיון ללא מינוי אפו' [למערערת]". בתגובה, טען בא-כוחה של בת-הזוג: "אני לא מבין מה הולך פה. [באת-כוח האֵם] עדיין לא צד בתיק. היא מגיעה לפה וטוענת טענות לא בשם הגב' שאותה היא אמורה לטעון [כך במקור], אלא למישהי אחרת שאין לה כל קשר אליה". בא-כוחה של בת-הזוג הוסיף כי שוחח בערב הדיון עם עורך דין (להלן: עו"ד נברו) אשר הגיש תגובה בשמה של המערערת בהליך פשיטת הרגל. בא-כוחה של בת-הזוג פירט: "[עו"ד נברו] ביקש להודיע לבימ"ש שאני מופיע גם על דעתו, אמרתי לו שלא ראיתי שום ייפוי כח ושהוא יישלח מה שהוא רוצה בהודעת טקסט. הוא רשם לי 'אני אייצג את [המערערת] בהליך'. [...] נכנסתי לנט, חיפשתי איזשהו ייפוי כח, רציתי לראות אם [המערערת] באמת חתמה לו על ייפוי כח. לא ראיתי ייפוי כח מטעמה של [המערערת]. [...] אני רוצה [שהמערערת] תהיה פה. אני רוצה שיהיה מישהו מטעמה". 4. בסוף הדיון ובמעמד הנוכחים נתן בית המשפט קמא החלטה לפיה "לאחר שבימ"ש שמע את הצדדים, בימ"ש שוכנע שיש למנות אפו' לדין [למערערת]" (להלן: החלטת מינוי האפוטרופוס). למחרת הדיון, ביום 11.2.2020, הגיש עו"ד נברו ייפוי כוח הנושא את חתימתה של המערערת, וכן את חותמת בית המשפט המעידה כי ייפוי הכוח התקבל ביום 6.2.2020. אולם, בית המשפט הורה ביום 24.2.2020 על מחיקת עו"ד נברו מהתיק כבעל ייפוי כוח בציינו כי "ביהמ"ש ביקש שימונה [למערערת] אפוטרופוס לדין ע"י הלשכה לסיוע משפטי מחשש לכשירותה ועל כן אין מקום לקבלת ייפוי הכח שהגיש עו"ד ניסים נברו". 5. ביום 4.3.2020 הגישה האפוטרופא שמונתה למערערת בקשה למתן הוראות, בה צוין כי המערערת "מסרבת לשתף פעולה עם המינוי, ואינה מבינה לשם מה ועל מה נדרשת היא לאפוט' לדין. [...] מבחינת [המערערת] היא מיוצגת ע"י עו"ד ניסים נברו". בהמשך אותו היום הגישה המערערת בקשה לביטול החלטת מינוי האפוטרופוס. בבקשתה הסבירה המערערת כי עו"ד נברו הגיש ייפוי כוח מטעמה ביום 8.2.2020, והדגישה כי ייפוי הכוח "מצוי בתיקי ביהמ"ש ונושא את חותמת ביהמ"ש". המערערת הסבירה כי נמנע מעו"ד נברו מלהתייצב לדיון מיום 10.2.2020 עקב פטירת אחותו, וכי היא עצמה לא התייצבה לדיון בשל מחלה. המערערת הלינה על כך שהחלטת מינוי האפוטרופוס ניתנה לאחר שבית המשפט נחשף לעמדת באת-כוח האֵם בלבד, אשר משמשת כאפוטרופא של האֵ1ם ונקטה בעבר עמדה נגד המערערת. עוד טענה המערערת כי החלטה זו פוגעת בזכויותיה וכי לא היה מקום למנות לה אפוטרופוס בהיעדר הליך ראוי. 6. לאחר קבלת תגובות הצדדים לבקשה, הורה בית המשפט ביום 28.3.2020 על קביעת דיון נוסף "בו יתברר הצורך במינוי אפוטרופוס לדין [למערערת] וביטול המינוי". מועד הדיון נדחה מספר פעמים, והוא קבוע נכון לעתה ליום 7.12.2020. ביום 18.6.2020 הגישה האפוטרופא של המערערת בקשה לשחרורה מייצוג, אך ביום 22.6.2020 נתן בית המשפט החלטה בה עמד על קיום הדיון בנוגע למינוי האפוטרופא. 7. ביום 23.6.2020 הגישה המערערת בקשה לפסילת המותב, אשר נכרכה עם בקשה בנושא אחר. בית המשפט הנחה את המערערת להגיש את בקשת הפסילה בנפרד, וזו הוגשה ביום 14.7.2020. בבקשתה טענה המערערת כי בית המשפט התעלם מקיומו של ייפוי הכוח, ולחלופין נמנע מלבדוק את התיק ולאתרו, וכי הדבר פגע בזכותה של המערערת לייצוג. עוד הלינה המערערת על כך שהתקיים דיון בעניינה ללא נוכחותה או נוכחות בא-כוחה, וכן על העובדה שבפרוטוקול הדיון נכתב כי "בימ"ש שמע את הצדדים" אף שהמערערת עצמה לא נשמעה. המערערת הוסיפה כי ההחלטה למינוי האפוטרופוס ניתנה מבלי שהוגשה בקשה מתאימה, מבלי שנבחנה ההצדקה לכך, ותוך הסתמכות על באת-כוח האֵם אשר כלל איננה צד למחלוקת בהליך. לטענת המערערת, בית המשפט פגע בזכותה "לחירות אישית בניהול ענייניה בעצמה ועל פי בחירתה", ומהתנהלותו של בית המשפט עולה "חשש לאפשרות קיומה של דעה קדומה, של משוא פנים" וכן חשש לפגיעה במראית פני הצדק, בטוהר ההליך, בציבור עורכי הדין "ובאמון הניתן להם על ידי שולחיהם". 8. המערערת הוסיפה כי הגישה תלונה על המותב לנציב תלונות הציבור על שופטים (להלן: הנציב) בנוגע לסוגיית מינוי האפוטרופא, אשר נמצאה מוצדקת ולטענתה, מתגובת המותב לתלונה "עולה חומרה רבה נוספת המצדיקה את פסלות [המותב], וניכר כי תגובת[ו] אינה מתבססת על המציאות דווקא, אלא על תיאוריות בלתי מבוססות, שאין בהן כל אמת", תוך השמצת עו"ד נברו באופן אישי. המערערת הוסיפה כי מתגובת המותב לתלונה עולה כי המותב "מודה" שהחלטת מינוי האפוטרופוס התבססה על דבריו של בא-כוחה של בת-הזוג, אף שלבת-הזוג יש אינטרס לפגוע בייצוגה של המערערת. המערערת הוסיפה וטענה כי ההימנעות מליתן לעו"ד נברו גישה למערכת "נט המשפט" פוגעת אף היא במראית פני הצדק. 9. לאחר קבלת תגובות הצדדים, דחה בית המשפט את בקשת הפסלות ביום 24.9.2020. בית המשפט הדגיש כי נכון למועד הדיון מיום 10.2.2020 לא היה בתיק ייפוי כוח לעורך דין מטעמה של המערערת, וכי במהלך הדיון עלה "חשד ממשי בדבר כשירותה של [המערערת] למנות עו"ד מטעמה". בית המשפט הוסיף כי טיפל בעבר בתיקים הנוגעים למערערת והתוודע ל"חלק" ממצבה, כי החלטת מינוי האפוטרופוס ניתנה בשים לב לעובדה זו ולהתרחשויות בדיון, וכי מטרת המינוי הייתה "כבכל תיקי המשפחה, לבדוק את כשירותה של [המערערת]". בית המשפט קבע כי בקשת הפסלות הוגשה ללא בסיס תוך "ניצול לרעה של הליכי ביהמ"ש", וכי המערערת לא הוכיחה קיומו של חשש ממשי למשוא פנים. 10. מכאן הערעור שלפניי, בו עומדת המערערת על טענתה כי החלטת מינוי האפוטרופוס ניתנה תוך פגיעה בזכויותיה והובילה לפגיעה במראית פני הצדק ולחשש ממשי למשוא פנים כלפיה. המערערת מציינת כי בהתאם לסעיף 24(ב) לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002, אמנם לא ניתן להסתמך על החלטתו של הנציב בעת ההכרעה בערעור דנן – אך תגובתו של המותב לתלונה, כפי שפורטה בהחלטת הנציב, נעדרה "ביסוס במציאות". המערערת מדגישה כי טענותיה אינן מכוונות כלפי החלטת מינוי האפוטרופוס לגופה, אלא כלפי "דרך ניהול המשפט הלקויה" אשר הובילה לפגיעה בזכויותיה, וכן כלפי התנהלות בית המשפט "שאינה עומדת באמות המידה הנדרשות משופט בניהול הליך". לטענת המערערת, בית המשפט "אינו מכיר בעובדה כי ידע על ייצוג המערערת" בזמן אמת, וההסבר לפיו מונה למערערת אפוטרופוס לשם בירור כשירותה אינו עולה בקנה אחד עם האמור בפרוטוקול הדיון מיום 10.2.2020 – שם לא צוין הצורך בבירור כשירות. עוד טוענת המערערת כי באת-כוח האֵם, שעל עמדתה הסתמך בית המשפט, הייתה מצויה בניגוד אינטרסים מכיוון שבבעלותה חברת אפוטרופסות, וייתכן שיש לה "אינטרס מסחרי לקבלת מינוי נוסף". המערערת מוסיפה ומשיגה על קביעתו של בית המשפט בהחלטה הדוחה את בקשת הפסלות, לפיה במהלך הדיון "סברו כולם שיש צורך במינוי אפוטרופוס": לשיטתה של המערערת, רק באת-כוח האֵם סברה כי יש צורך במינוי אפוטרופוס. המערערת מוסיפה כי לעו"ד נברו אמנם ניתנה גישה להליך דנן במערכת "נט המשפט", אך הוא עדיין מנוע מלגשת להליך הנוסף. 11. לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, באתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. המבחן לקיומה של עילה לפסילת השופט היושב בדין מעוגן בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולפיו יש לבחון אם מתקיימות נסיבות המעידות על חשש ממשי למשוא פנים. אף אם יש ממש בטענת המערערת כי לא היה מקום למנות לה אפוטרופוס ללא נוכחותה או נוכחות בא-כוחה – ואינני מביעה עמדה לגופן של טענות אלה – ההחלטה למינוי אפוטרופוס כשלעצמה אינה מעידה על חשש ממשי למשוא פנים מצד בית המשפט. לכל היותר היא עשויה להעיד על טעות בשיקול דעת מצד המותב, אך כאמור לא ראיתי להביע עמדה בענין זה לגוף הדברים במסגרת ערעור הפסלות. בדיון שיתקיים ביום 7.12.2020, יש ביכולתה של המערערת להעלות את כל השגותיה על ההחלטה למינוי אפוטרופוס, ועצם קביעת הדיון מעיד כי בית המשפט נכון לשוב ולבחון את החלטתו בנסיבות שהועלו. ולבסוף, החלטת הנציב, כמו גם תגובת המותב שהובאה בה, אינן יכולות לשמש כראיה בערעור דנן (ע"א 8494/19 פלוני נ' פלונית, פסקה 5 (22.1.2020)), ועל כן אין מקום לדון בטענות שהעלתה המערערת בהסתמך עליהן. 12. מן הטעמים שפורטו, הערעור נדחה. משלא נתבקשה תגובה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏א' בכסלו התשפ"א (‏17.11.2020). ה נ ש י א ה _________________________ 20071360_V01.docx מב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1