פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 7132/21

געברי נ' מדינת ישראל ואח'

העותרת ביקשה לעכב צו הריסה למבנה בלתי חוקי בטענה כי לא עודכנה על ידי עורך דינה בהליכים הקודמים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 26/10/2021 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 7132/21 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה תכנון ובנייה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) געברי נגד מדינת ישראל ואח'. הקיצור "נ׳" שבשם התיק = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרת ביקשה לעכב צו הריסה למבנה בלתי חוקי בטענה כי לא עודכנה על ידי עורך דינה בהליכים הקודמים.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 7132/21

געברי נ' מדינת ישראל ואח'

העותרת ביקשה לעכב צו הריסה למבנה בלתי חוקי בטענה כי לא עודכנה על ידי עורך דינה בהליכים הקודמים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרת הגישה עתירה לבג"ץ בבקשה לעכב צו הריסה שהוצא למבנה שבו היא מתגוררת, לאחר שהורשעה בעבירות תכנון ובנייה ב-2018 והסכימה לצו הריסה. העותרת טענה כי עורך דינה לא עדכן אותה בהחלטות קודמות שדחו את בקשותיה לעיכוב ביצוע. בית המשפט העליון דחה את העתירה בקובעו כי בג"ץ אינו ערכאת ערעור על החלטות של בתי משפט אחרים וכי אין מקום לעקוף את ההליכים הפרוצדורליים הקבועים בחוק. עם זאת, לפנים משורת הדין, העניק בית המשפט לעותרת ארכה של 45 ימים לצורך התארגנות לפני ביצוע ההריסה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים י' עמית, ע' גרוסקופף, א' שטיין
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • נורה געברי

נתבעים

  • מדינת ישראל
  • עריית ירושלים, מחלקת פיקוח

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותרת הודתה בעבירות תכנון ובנייה וחתמה על הסדר הכולל צו הריסה.
  • הבקשות לעיכוב ביצוע נדחו בעבר על ידי הערכאות המוסמכות.
  • בית המשפט העליון אינו משמש כערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות אחרות.
טיעוני ההגנה
  • עורך הדין שייצג את העותרת בהליכים הקודמים לא עדכן אותה בתוצאותיהם.
  • נדרש זמן נוסף להכשרת הבנייה או להתארגנות לפינוי.
מחלוקות עובדתיות
  • האם יש מקום לעכב צו הריסה חלוט בשל טענות נגד ייצוג משפטי קודם.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • גזר הדין מיום 30.7.2018 בתיק תו"ב 68072-06-16
  • החלטות בתי המשפט הקודמים הדוחות את הבקשות לעיכוב ביצוע

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
תו"ב 68072-06-16
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים
הפניות לפסקי דין אחרים
  • עפמ"ק 55663-10-21

תגיות נושא

  • תכנון ובנייה
  • צו הריסה
  • בג"ץ

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • עיכוב ביצוע צו ההריסה למשך 45 ימים ממועד מתן ההחלטה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7132/21 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופט א' שטיין העותרת: נורה געברי נ ג ד המשיבות: 1. מדינת ישראל 2. עריית ירושלים, מחלקת פיקוח עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: בעצמה פסק-דין השופט ע' גרוסקופף: לפנינו עתירה למתן צו על תנאי בגדרה מבקשת העותרת, שאיננה מיוצגת, כי נורה על עיכוב צו הריסה שהוצא על ידי מחלקת הפיקוח בעיריית ירושלים ביום 19.10.2021 למבנה בו היא מתגוררת (להלן: המבנה). מן העתירה, אשר אוחזת כשני עמודים בלבד, עולה כי בשנת 2016 הוגש נגד העותרת בבית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים כתב אישום בגין עבירות תכנון ובנייה בניגוד לסעיפים 145(א) ו-204(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבנייה) בקשר למבנה מושא העתירה (תו"ב 68072-06-16). ביום 31.1.2017 הודתה העותרת בעובדות כתב האישום, ובהמשך, ביום 30.7.2018 נגזר דינה, בהתאם להסכמתה להסדר, הקובע כדלהלן: על העותרת לשלם קנס בסך 27,000 ש"ח; העותרת תחתום על התחייבות להימנע מביצוע עבירה בניגוד לסעיפים 145, 204 או 210 לחוק התכנון והבנייה לתקופה של 24 חודשים; ועל העותרת להתאים את הבנייה מושא ההליך לתוכניות ולהיתרי הבנייה החלים באזור בו היא מצויה, לרבות בדרך של הריסת הבנייה, כאשר אם לא יהיה בידי העותרת היתר בנייה נדרש, ייכנס לתוקפו צו ההריסה החל מיום 1.10.2019. בחלוף כשנתיים וחצי ממתן גזר הדין, ביום 13.1.2021 הגישה העותרת בקשה להארכת המועד לביצוע צו הריסה מן הטעם שנדרש לה פרק זמן נוסף על מנת להשלים את הליכי התכנון להכשרת הבנייה הבלתי חוקית. בקשה זו נדחתה על ידי בית המשפט (כב' השופט אליעד וינשל) ביום 20.1.2021 לנוכח הוראת סעיף 254ט(ד)(2) לחוק התכנון והבנייה המורה כי "בית המשפט לא יעכב את ביצועו של צו הריסה שניתן לפי סעיפים 217, 221, 235, 237, 239 או 254ב אם העבודה האסורה אינה תואמת את התכנית החלה על המקרקעין". העותרת לא אמרה נואש וביום 9.3.2021 הגישה בקשה נוספת, הזהה בעיקרה לבקשה הקודמת שהוגשה. בקשה זו נדחתה גם היא ביום 8.4.2021 (כב' השופטת יעל ענתבי שרון). שישה חודשים לאחר מכן, ביום 19.10.2021 הודבק על המבנה צו הריסה (להלן: צו ההריסה). בעקבות זאת, הגישה העותרת ביום 24.10.2021 לבית המשפט המחוזי בירושלים ערעור פלילי על בית המשפט לעניינים מקומיים. בית המשפט המחוזי (כב' השופטת רבקה פרידמן-פלדמן) דחה את הבקשה בנמקו כי לאור תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה לא ניתן להגיש ערעור בזכות על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים, ומכל מקום המועד להגשת בקשת רשות ערעור חלף זה מכבר (החלטה מיום 24.10.2021 במסגרת עפמ"ק 55663-10-21). על רקע דברים אלה הוגשה העתירה שלפנינו במסגרתה טוענת העותרת כי עורך דינה באותם הליכים לא עדכן אותה בתוצאתם, ועל כן מתבקש כי נורה על עיכוב ביצוע צו ההריסה למשך שנה על מנת לאפשר לעותרת להכשיר את הבנייה הבלתי חוקית, ולחילופין להתארגן לפינוי המבנה. דין העתירה להידחות. כידוע, בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק איננו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהן של הערכאות המוסמכות בדין (בג"ץ 2088/21 פלוני נ' הרשות השופטת כב' השופט נחשון פישר, פסקה 3 (24.3.2021); בג"ץ 7640/15 חשב גניט ייזום ויישום פרוייקטים בע"מ נ' כתבי ואח', פסקה 4 (15.11.2015)). כך בוודאי מקום בו עסקינן בניסיון לעקוף את הפרוצדורות הקבועות בדין. אשר על כן, העתירה נדחית. אין צו להוצאות. הרבה לפנים משורת הדין, ימנעו המשיבות מהריסת המבנה למשך 45 ימים ממועד מתן החלטה זו, כדי לאפשר לעותרת ובני משפחה זמן התארגנות. ניתן היום, ‏כ' בחשון התשפ"ב (‏26.10.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 21071320_Y01.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il