תורג'מן (אסיר) נ' מדינת ישראל ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7131/20 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ד' ברק-ארז העותר: גבריאל תורג'מן נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. שירות בתיהסוהר 3. המרכז לגבייתקנסות עתירה דחופה למתן צו הביאס קורפוס בשם העותר: עו"ד לילך גולן בשם המשיבים: עו"ד יובל שפיצר פסק -דין השופט ע' פוגלמן: 1. בשנת1997 נגזר דינו של העותר לאחר שהורשע על פי הודאתו בגין ניהול פנקסי חשבונות בסטייה מהוראות החוק. על העותר הוטלו, בין היתר, 30 חודשי מאסר וכן תשלום קנס בסך 30,000 ש"ח או 150 ימי מאסר. כעולה מתגובת המשיבים שלפניי העותר לא שילם את הקנס ולאורך השנים נערכו פעולות שונות לגבייתו. בשנת 2011 , כנטען, נשלחה בקשה ראשונה לבית המשפט לצורך חתימה על פקודת מאסר ובשנים שלאחר מכן נשלחו לעותר התראות לפני ביצוע מאסר. בפעם האחרונה, נשלחה לעותר התראה לפני הוצאת פקודת מאסר חלף קנס ביום 22.9.2019. ביום10.3.2020, משהעותר לא פנה להסדיר את חובו במועד שננקב בהתראה, הופקה פקודת המאסר ונשלחה לחתימת בית משפט השלום. ביום 4.8.2020 נחתמה פקודת המאסר ונשלחה לשירות בתי הסוהר לצורך ביצועה. יוער כי אותה העת ריצה העותר מאסר שהוטל עליו בגין הרשעתו בעבירות תעבורה. 2. ביום31.8.2020 הגיש העותר לבית משפט השלום בקשה לדחיית תשלומי החוב, וביום 3.9.2020 הורה בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת ע' יהב) 2 על עיכוב ביצוע מאסרו של העותר ל-30 ימים. דיון בבקשה לעיכוב הביצוע נקבע ליום 24.9.2020 ואולם אליו לא התייצבו העותר ובאת כוחו. בו ביום הורה בית המשפט על ביטול עיכוב הביצוע וכן הטיל הוצאות על העותר ועל באת כוחו (להלן: החלטת בית משפט השלום). 3. בעתירה שלפנינו, שהוכתרה כעתירה למתן צו "הביאס קורפוס" מבקש העותר כי נורה על ביטול החלטת בית משפט השלום, על שחרור העותר, ועל ביטול חיובה של באת כוחו בהוצאות. נטען כי מאסרו של העותר בוצע שלא כדין משורה של טעמים ובהם סטייה מהלכות בית משפט זה; התיישנות החוב; ונוכח העובדה כי הדיון בבקשת העותר לעכב את ביצוע המאסר התקיים ללא נוכחותו, על אף שהיה על שירות בתי הסוהר להביאו לדיון. בתגובתם לעתירה, טוענים המשיבים כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי שכן העותר מנהל, במקביל לעתירה דנן, בקשה לעיון חוזר בהחלטה לביטול עיכוב הביצוע. זאת ועוד, לעותר נתונה האפשרות לערער על החלטת בית משפט השלום לפני בית המשפט המחוזי (בהתאם לסעיף 87(ד) לחוק העונשין התשל"ז-1977 .) 4. דין העתירה להידחות על הסף, הן מחמת קיומו של סעד חלופי, הן בהתאם להלכה שבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו משמש כערכאת ערעור על החלטות שניתנות בערכאות המוסמכות (ראו והשוו, מהעת האחרונה: בג"ץ 6681/20 פלוני נ' פקיד סעד לחוק הנוער אזור צפון ירושלים רמת אשכול, פסקה 2 (30.9.2020 ;) בג"ץ3057/20 רועי נ' רשות מקרקעי ישראל , פסקה 3 (17.5.2020); בג"ץ 7389/18 אופקים א.ג. בע"מנ' בית הדין האזורי לעבודה תל אביב, פסקה 2 (31.10.2018)). העתירה דנן מבקשת למעשה לבטל את החלטת בית משפט השלום – מבלי שמוצו על ידי העותר הליכי ההשגה הקבועים בהקשר זה בדין. לא זו אף זו – במקביל לעתירה דנן פועל העותר לביטול ההחלטה גם בבית משפט השלום, במסגרת בקשה לעיון חוזר שהגיש. משאלה הם פני הדברים, אין מקום להיעתר לסעדים המבוקשים בעתירה. העתירה נדחית אפוא על הסף. בנסיבות העניין, לא יעשה צו להוצאות. ניתן היום, ג' בחשון התשפ"א (21.10.2020.) ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 20071310_M02.docx סס מרכז מידע, טל' 3333270-077 ,3852* ; אתר אינטרנטlhttp://supreme.court.gov.i