פלוני נ. מדינת ישראל

1 3 בבית המשפט העליון עמ"מ 7130/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (סגן הנשיאה א' ואגו) מיום 3.10.2022 במ"מ 33486-04-22 תאריך הישיבה: ו' בחשון התשפ"ג (31.10.2022) בשם המערער: עו"ד מוחמד ג'אברין בשם המשיבה: עו"ד קובי עבדי פסק-דין לפנַי ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (סגן הנשיאה א' ואגו) מיום 3.10.2022 במ"מ 33486-04-22 בה אושרה הארכת צו מעצר מינהלי שהוצא נגד המערער. ביום 24.5.2022 אושר על ידי בית המשפט המחוזי צו מעצר מינהלי שהוצא בעניינו של המערער על ידי שר הביטחון מכוח סמכותו לפי סעיף 2 לחוק סמכויות שעת-חירום (מעצרים), התשל"ט-1979 (להלן: החוק), עד ליום 1.10.2022. בית המשפט מצא כי יש בראיות הגולמיות והמנהליות שהצטברו די כדי להצביע על סיכון ממשי ומוחשי הנשקף מהמערער לביטחון המדינה והציבור באופן המחייב את מעצרו המינהלי. כמצוות הוראת סעיף 5 לחוק, בחלוף שלושה חודשים מיום שהוצא הצו, הוגשה בקשת המשיבה לאישורו. בסופו של הדיון שהתקיים ביום 12.7.2022, קבע בית המשפט כי עיון בחומר הגלוי והחסוי ושמיעת טענות הצדדים מעלים כי שחרורו של המערער עלול להביא לסיכון ממשי מצדו כלפי המדינה והציבור. ערעור שהוגש על החלטה זו נדחה על ידִי ביום 4.8.2022, לאחר שנמצא כי מהחומר החסוי ומההבהרות שניתנו על ידי המשיבה במעמד צד אחד, ניכר כי נשקפת מן המערער סכנה ממשית הקרובה לוודאות לביטחון המדינה ולציבור. לקראת תום תקופת מעצרו המינהלי של המערער, ביום 29.9.2022 הוציא שר הביטחון המשך צו מעצר למשך חודשיים נוספים, עד ליום 30.11.2022. בקשת המשיבה לאישור הארכת הצו התקבלה ביום 3.10.2022. בית המשפט נתן דעתו גם לחלוף הזמן בקבעו כי רמת המסוכנות הנשקפת מן המערער נותרה בעינה. במכלול הנתונים, נוכח נסיבותיו האישיות של המערער אשר צוין כי תומכות במסוכנותו וכן נסיבות כלליות הקשורות למצב הביטחוני, נמצא כי ההחלטה להאריך את המעצר המנהלי סבירה. בנוסף צוין כי אורך התקופה (חודשיים ימים) מעיד על הניסיון להגיע לתוצאה מאוזנת ומידתית על ידי מקבלי ההחלטות. מכאן הערעור שלפנַי, בו נטען כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שלא נתן משקל משמעותי לנסיבותיו האישיות של המערער, אשר מנסה להקים משפחה ומטפל באביו החולה, ובחר להרחיק את עצמו מכל עניין הקשור לעברו הפלילי ולהרשעתו בעבירות ביטחון. כמו כן לא הוצג כל מידע חדש המצדיק הארכת צו המעצר המינהלי, ולא ניתן משקל לכך שמהתחקור שעבר בשירות הביטחון הכללי ביום 19.9.2022 עולה כי המערער ציין שהוא פתח דף חדש בחייו וגינה את מעשי הטרור. עוד נטען כי המשיבה סוטה מתכלית החוק ומשתמשת בהוראותיו ככלי ענישה. מנגד המשיבה עמדה על ההצדקה לקיומו של הצו והודיעה כי בתום תקופת הצו הנוכחי ביום 30.11.2022, לא ימליצו גורמי הביטחון על הארכת מעצרו המינהלי של המערער. זאת אלא אם יתקבל מידע חדש לגבי הסכנה הנשקפת ממנו, או אם יחול שינוי נסיבות שיהיה בו כדי להגביר את מסוכנותו. לאחר שמיעת טיעוני הצדדים ועיון בחומר החסוי שהונח לפנַי, נחה דעתי כי אין מקום להתערבות בקביעתו של בית המשפט המחוזי. לא מצאתי כי יש בנסיבותיו האישיות של המערער כדי להטות את הכף לטובתו. זאת נוכח החומר המודיעיני אשר מניח תשתית ברורה, מפורשת וחד-משמעית לשם ביסוס חשש לפגיעה בביטחון המדינה ובשלום הציבור, ברמה של סכנה ממשית הקרובה לוודאות. אדרבה, העיון בחומר הביאני לסבור כי להארכת צו המעצר המינהלי קיימת הצדקה מלאה, הנטועה בטעמי ביטחון מובהקים. בהתחשב באמור, לא מצאתי ממש בטענת המערער כי מניע עונשי הוא המניע "האמיתי" העומד מאחורי ההחלטה להאריך את מעצרו המינהלי. אכן, כפי שציינתי בהליך הערעורי הקודם שהתקיים לפנַי בעניינו של המערער, מעצר מינהלי הינו כלי שיש להשתמש בו רק במצבים קיצוניים ובלית ברירה אחרת (עמ"מ 5003/22 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (4.8.2022)). אלא שמקרה זה נכנס לגדרם של אותם מקרים שבהם אין מנוס משימוש בכלי חריג זה. הערעור נדחה. ניתן היום, ‏ו' בחשון התשפ"ג (‏31.10.2022). ש ו פ ט _________________________ 22071300_N04.docx לע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1