התנועה למען איכות השלטון בישראל נ. היועצת המשפטית למשרד המשפטים

3 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 71267-02-26 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ העותרת: התנועה למען איכות השלטון בישראל נגד המשיבים: 1. היועצת המשפטית למשרד המשפטים 2. שר המשפטים 3. מפכ"ל משטרת ישראל 4. מ"מ היועץ המשפטי למשטרת ישראל 5. היועצת המשפטית לממשלה עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה למתן צו ביניים; הודעת עדכון מיום 9.3.2026 מטעם המשיבה 1; הודעה מיום 12.3.2026 מטעם העותרת בשם העותרת: עו"ד אליעד שרגא, עו"ד תומר נאור, עו"ד איל גלזר בשם המשיבה 1: עו"ד רן רוזנברג פסק-דין השופטת דפנה ברק-ארז: 1. העתירה שבפנינו נסבה בעיקרה על מעורבותה של היועצת המשפטית למשרד המשפטים, היא המשיבה 1 (להלן: המשיבה), בטיפול בחקירה שעניינה הדלפת הסרטון ממתקן "שדה תימן". העתירה כללה סעדים במספר מישורים, ובכלל זה כוונה לכך שהמשיבה תודיע כי היועצת המשפטית לממשלה אינה מנועה מעיסוק בפרשה וכי על משטרת ישראל להעביר אליה את חומרי החקירה. עוד סעדים שהתבקשו היו שהמשיבה תימנע מלקבל את חומרי החקירה בעצמה, תפרסם את הסדר ניגוד העניינים שנערך לה, וכן תימנע מעיסוק בהסדרי ניגוד העניינים של היועצת המשפטית לממשלה. סעד נוסף כוון לכך שמפכ"ל המשטרה יימנע מהעברת חומרי החקירה בפרשה לידי המשיבה. לצד העתירה הוגשה אף בקשה למתן צו ביניים. 2. כפי שיובהר בהמשך, בשלב הנוכחי אין צורך להידרש למכלול נתוני הרקע של המקרה, נוכח התפתחויות שחלו בינתיים. אולם, חשוב לציין שבחוות דעתה מיום 6.11.2025 קבעה המשיבה כי "בשלב זה על היועצת המשפטית לממשלה להימנע מלהשתתף בליווי ופיקוח על החקירה המתנהלת כעת... ככל שיחולו התפתחויות או שיתבררו עובדות נוספות ניתן יהיה לשוב ולבחון את הדברים". בהמשך, ניתן פסק דינו של בית משפט זה שבו הובהר, בין השאר, כי "מניעותה של היועמ"שית נקבעה בחוות דעתה של היועצת המשפטית למשרד המשפטים אך ביחס לשלב הליווי והפיקוח על הליך החקירה" (בג"ץ 18615-11-25 משמר הדמוקרטיה הישראלית נ' שר המשפטים, פסקה 64 (16.11.2025)). להשלמת התמונה יוער כי ביחס לפסק הדין תלוי ועומד דיון נוסף בהיבטים שאינם קשורים לענייננו (ראו: דנג"ץ 54128-11-25 משמר הדמוקרטיה הישראלית נ' שר המשפטים (4.12.2025)). 3. ביום 3.2.2026 הודיעה משטרת ישראל כי הסתיימו פעולות החקירה בפרשה, ופנתה למשיבה בציינה כי בהתחשב בממצאים שעלו יש מקום לבחון מחדש את סוגיית ניגוד העניינים על מנת לאפשר את העברת חומרי החקירה לגורם מוסמך. במכתבה פירטה המשטרה נתונים מרכזיים שעשויים להשפיע על ההחלטה, ובתוך כך ציינה כי נמצאה תשתית ראייתית נגד מספר בעלי תפקידים בפרקליטות הצבאית, ולא במעגלים נוספים. בו ביום התקבל מענה מאת המשיבה, שבו צוין כי נדרשת תשתית עובדתית משלימה, לרבות לעניין "מיהות גורמי [משרד המשפטים] אשר עשויה להיות להם זיקה למיצוי ההליך הפלילי". 4. העתירה דנן הוגשה זמן קצר לאחר מכן, ביום 22.2.2026. בו ביום ניתנה החלטה שהורתה למשיבה לעדכן "מיהו לשיטתה הגורם המתאים בפרקליטות על שלוחותיה השונות, שאליו ניתן להעביר את חומרי החקירה לצורך קידום החלטה בנושא". זאת, כאמור בהחלטה, מבלי לנקוט כל עמדה ובשים לב לעמדתה של משטרת ישראל לפיה בעת הזו הסתיימו פעולות החקירה בפרשה. 5. ביום 9.3.2026 הוגשה הודעת עדכון, שבה נמסר כי המשיבה ערכה חוות דעת עדכנית לצורך בחינה מחודשת של סוגיית ניגוד העניינים בפרשה. להודעה צורף נספח גלוי המפרט את עיקרי חוות הדעת, ובצדו הוגשה במעטפה סגורה חוות הדעת המלאה. בתמצית הנדרשת לענייננו ועל בסיס החומר הגלוי בלבד, יצוין כי בחוות הדעת הובהר שהמשטרה לא העבירה לידי המשיבה את חומרי החקירה בפרשה, אלא פרפרזה קצרה ותמציתית הכוללת "תיאור כללי של טיב המעורבות של גורמים במשרד המשפטים". בפרפרזה צוין כי היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה לא לקחו חלק בפעולות ובאירועים הרלוונטיים לחקירה, וכי חלק מעובדי משרד המשפטים מסרו עדויות בפרשה אך אף אחד מהם אינו חשוד בפרשה בעצמו. בסיכומו של דבר המשיבה קבעה בחוות דעתה העדכנית, כי בהתחשב בכך שאנשי לשכתה של היועצת המשפטית לממשלה קיימו ממשק ישיר ובלתי אמצעי עם החשודים בפרשה, ואף עשויים לשמש כעדים בהליך הפלילי – עדיין קיים חשש לניגוד עניינים אם היא תטפל בנושא בעצמה. בשונה מכך, נקבע כי לא ידוע על מעורבות משמעותית של פרקליט המדינה בשלבים קודמים של הפרשה – ולפיכך לשיטתה של המשיבה ניתן להעביר לפרקליט המדינה את חומרי החקירה לצורך המשך הטיפול בתיק. 6. בשלב זה, נוכח שינוי הנסיבות המתואר, התבקשה העותרת להבהיר אם היא נכונה למחיקת העתירה תוך שמירת טענותיה. ביום 12.3.2026 הודיעה העותרת כי היא עומדת על עתירתה, ולחלופין מבקשת שיותר לה לתקנה. 7. לאחר ששקלנו את הדברים הגענו לכלל מסקנה כי בהתחשב בשינוי המשמעותי שחל בתשתית העובדתית העומדת בבסיסה של העתירה, דינה להימחק תוך שמירת טענות. הלכה למעשה, עיון בעתירה כפי שהוגשה מלמד כי זו כוונה בעיקרה כלפי סוגיית ההעברה של חומרי החקירה לידיה של המשיבה. משהתברר כי הדבר לא נעשה – מרבית טענותיה של העותרת אינן רלוונטיות עוד. כמו כן, בעת הזאת אף אין מקום לדון בסעד שעניינו בהסרת המניעות של היועצת המשפטית לממשלה, שהרי חוות הדעת שהועמדה ביסוד העתירה הוחלפה מאז בחוות דעת עדכנית. הגם שהעותרת סבורה כי עדיין יש ממש בחלק ניכר מטענותיה, לאמיתו של דבר מדובר אך בהיבטים מצומצמים מהמחלוקת שנפרסה בכתב העתירה המקורי, ובנסיבות אלה אין מקום להורות על תיקון העתירה. למען הסר ספק יובהר, מבלי לנקוט כל עמדה לגופם של דברים, כי ככל שתהיה מעוניינת בכך – דרכה של העותרת פתוחה להגיש עתירה חדשה על יסוד תמונת המצב העדכנית, בכפוף לעמידה בדרישות הדין. כלל טענותיהם של הצדדים שמורות. 8. סוף דבר: העתירה נמחקת בזאת. בנסיבות העניין, בהתחשב בכך שהעותרת עמדה על עתירתה מחד גיסא, וכן בשלב הדיוני המוקדם ובהתקדמות המסוימת שחלה לאחר הגשת העתירה מאידך גיסא – לא נעשה צו להוצאות. ניתן היום, כ"ח אדר תשפ"ו (17 מרץ 2026). יצחק עמית נשיא דפנה ברק-ארז שופטת גילה כנפי-שטייניץ שופטת