פלוני נ. פלוני

3 בבית המשפט העליון עפ"ס 71260-06-25 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית המערערת: פלונית נגד המשיבים: 1. פלוני 2. משרד הרווחה והשירותים החברתיים – תל אביב ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה בתלה"מ 23088-01-25 מיום 8.4.2025 שניתנה על ידי כב' השופטת הילה מלר-שלו בשם המערערת: בעצמה פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (השופטת ה' מלר-שלו) מיום 8.4.2025 בתלה"מ 23088-01-25 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת (הערעור הוגש לאחר שהתקבלה בקשה להארכת מועד להגשתו והועבר לטיפולי לאחר סיום הטיפול בהליכי העירבון). 1. המערערת והמשיב הם בני זוג לשעבר ולהם 2 ילדים קטינים, בן ובת (להלן: הקטינים ו-הקטינה, בהתאמה). בין הצדדים מתנהלים מאז שנת 2013 מספר הליכים במקביל, בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני. יצוין כי זוהי בקשתה השנייה של המערערת לפסילת המותב מלדון בעניינה. המערערת הגישה בקשה קודמת לפסילת המותב ביום 22.2.2024, במסגרת הליך תנ"ז 17833-01-22, ובקשתה נדחתה ביום 10.3.2024, מבלי שהוגש ערעור על החלטה זו (להלן: בקשת הפסלות הראשונה). 2. בתמצית שבתמצית יצוין כי עניינו של ההליך מושא הערעור בתביעת המשיב למנותו כאפוטרופוס בלעדי לקטינים, וליתן לו סמכות לקיים הליכים בענייני חינוך ובריאות הקטינים באופן בלעדי, ללא צורך בהסכמת המערערת (להלן: הליך האפוטרופסות). להשלמת התמונה יצוין כי מספר חודשים לפני שנפתח ההליך דנן, נפתח בעניינה של הקטינה הליך לפי סעיף 12 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 בפני אותו מותב (תנ"ז 16276-02-24) (להלן: הליך הנזקקות). 3. ביום 19.2.2025 הגישה המערערת בקשה לפסילת המותב בגדרי הליך האפוטרופסות. המערערת, שאינה מיוצגת כעת ולא הייתה מיוצגת בעת שהגישה את בקשת הפסלות, טענה, בעיקרו של דבר, כי בדיון שהתקיים ביום 8.7.2024 במסגרת הליך הנזקקות, המותב שימש "סנגורו ויועצו של האב", כאשר ייעץ לו להגיש תביעה לאפוטרופסות בלעדית על הקטנים, ואף הביע תמיהה מדוע לא נקט בהליך זה עד כה. עוד טענה המערערת, כי בית המשפט אינו פועל לטובת הקטינים, תוך שהוא מכשיר פעולות פסולות מצד המשיב ומגביר את הניכור ההורי שבין המערערת והקטינים. בכלל זה, נטען כי בית המשפט לא פעל על פי מסקנות אבחונים מקצועיים שנערכו לקטינים; כי בית המשפט קיבל החלטות בעניין הקטינים ללא שמיעת ראיות; וכי בקשות שונות שהגישה המערערת נדחו ללא הצדק. על כן, נטען כי מכלול ההחלטות וההתנהלות שתוארו מלמדים כי בית המשפט ננעל בדעתו לטובת המשיב. 4. בהחלטתו מיום 8.4.2025 דחה המותב את בקשת הפסלות. תחילה, המותב עמד על כך שבקשת הפסלות כללה בחלקה טענות שנדונו והוכרעו כבר בהחלטה שניתנה בבקשת הפסלות הראשונה, החלטה שעליה בחרה המערערת שלא להשיג. עוד צוין כי בבקשה הועלו טענות עמומות וכוללניות, שלא נתמכו בראיות, וכי מכל מקום אין בהן כדי להקים עילת פסלות. עוד דחה המותב את טענת המערערת שלפיה תביעת האפוטרופסות מטעמו של המשיב הוגשה בעצתו של בית המשפט, בציינו כי בחינת השתלשלות העניינים אינה מתיישבת עם טענה זו, וכי בניגוד לנטען, המותב לא הביע כל עמדה בנוגע לסיכויי התביעה, אלא רק הבהיר את הצורך בקיומו של הליך דיוני מובחן, תוך צירוף כלל המשיבים הרלוונטיים. בנוסף, נדחו טענות שהעלתה המערערת ביחס להחלטות שונות שניתנו בעניין הצדדים, תוך שנקבע כי אין בהן כדי להקים חשש למשוא פנים מצד בית המשפט. לבסוף, הבהיר המותב כי אין לו ספק באשר ליכולתו להמשיך ולדון בהליכים בין הצדדים ללא משוא פנים. 5. מכאן הערעור שלפניי, שבו חוזרת המערערת על הטענות שהועלו בבקשת הפסלות. 6. דין הערעור להידחות מבלי להידרש לתשובת המשיב. כידוע, המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין הינו התקיימותן של נסיבות אובייקטיביות שיש בהן כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). לא מצאתי כי נסיבות אלו מתקיימות בענייננו. 7. תחילה, אציין כי טענתה המרכזית של המערערת, לפיה בדיון שהתקיים בעניינם של הצדדים ביום 8.7.2024 בהליך הנזקקות המותב ייעץ למשיב להגיש תביעה לאפוטרופסות – הועלתה בשיהוי. תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 קובעת כי יש להעלות טענת פסלות "מיד לאחר שנודע לבעל הדין על עילת הפסלות ולפני כל טענה אחרת", ונפסק לא אחת בהקשר זה כי שיהוי בהעלאת טענת פסלות עלול להוביל לדחייתה מטעם זה בלבד (עפ"ס 45090-04-25 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 ‏(‏30.7.2025‏); ע"א 229/24 פלוני נ' פלוני, פסקה 6, וההפניות שם ‏(28.1.2024‏)). כאמור, הדיון בהליך הנזקקות התקיים ביום 8.7.2024, ואילו בקשת הפסלות הוגשה במסגרת הליך אחר, רק ביום 19.2.2025. זאת, לאחר שהמערערת הגישה כתבי טענות שונים ואף פתחה הליך נוסף שמתברר בפני המותב, ומבלי שניתן כל הסבר לשיהוי בהעלאת טענה זו. 8. אף לגופו של עניין: לא שוכנעתי כי עלה בידי המערערת להוכיח קיומו של חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. ראשית, יצוין כי בפרוטוקול הדיון מיום 8.7.2024 לא מתועדת כל אמירה מפי המותב שממנה ניתן ללמוד על עצה שנתן למשיב, ואין בנמצא אמירה שמלמדת כי הוא שימש "כסנגורו". רמיזתה של המערערת כאילו אמירות אלו הושמטו מהפרוטוקול במכוון לא גובתה בראיות, וטוב היה לה אלמלא נטענה. בהקשר זה המותב הבהיר בהחלטתו כי כלל לא נדרש לגופה של תביעתו של המשיב במסגרת הליך הנזקקות, אלא אך עמד על הצורך בקיומו של הליך דיוני נפרד לצורך בחינת הסעד המבוקש על ידי המשיב. כפי שנפסק בעבר, כאשר מתעוררת מחלוקת עובדתית בין המותב ובין בעל הדין המבקש את פסילתו, קמה חזקה כי גרסת המותב היא זו המתארת נאמנה את ההתרחשויות הרלוונטיות (ע"א 4840/22 פלונית נ' פלוני, פסקה 11 ‏(‏23.8.2022‏)‏), ולא עלה בידי המערערת לסתור חזקה זו. 9. כפי שציין המותב בהחלטה מושא הערעור, יתר טענותיה של המערערת, ובהן הטענות לפיהן בית המשפט אינו פועל לטובת הקטינים, הועלו בעלמא וללא תימוכין. ככל שניתן להבין, מדובר בטענות "ערעוריות" במהותן, שאין מקומן בהליכי פסלות ואין בהן כדי להקים עילת פסלות (ראו והשוו: עפ"ס 76500-11-25 חגיגי נ' כונס נכסים רשמי תל אביב, פסקה 6 ‏(28.12.2025‏)‏; ע"א 43/24 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (4.1.2024‏)). המקום הראוי להעלות טענות אלו הוא במסגרת הליכי ערעור מתאימים (עפ"ס 48276-09-25 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 ‏(30.11.2025‏)‏). 10. אשר לבקשת המערערת מיום 8.1.2026 ל"עדכון נסיבות", שבגדרה פירטה עובדות חדשות אשר יש בהן לטענתה כדי לחזק את טענת הפסלות – הרי שמקומן של טענות אלו אינו במסגרת הערעור דנן, משלא הייתה למותב שפסילתו התבקשה הזדמנות להתייחס אליהן (ראו והשוו: עפ"ס 58439-12-24 גוב נ' מור סבג השקעות ויזמות בע"מ, פסקה 13 ‏(‏21.1.2025‏); ע"א 3877/24 פנץ נ' חרבאוי, פסקה 4 ‏(‏10.7.2024‏)‏). 11. הערעור נדחה אפוא. משלא התבקשה תשובה, ולפנים משורת הדין, אין צו להוצאות. ניתן היום, כ"ט טבת תשפ"ו (18 ינואר 2026). יצחק עמית נשיא