דוד מוטהדה נ. מאיר רובינשטין, יו"ר וועדת התכנון והבניה ביתר

בבית המשפט העליון בש"מ 7115/19 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: דוד מוטהדה נ ג ד המשיב: מאיר רובינשטין, יו"ר וועדת התכנון והבניה ביתר ערעור על החלטת הרשמת ש' עבדיאן מיום 10.10.2019 בעע"ם 5705/19 פסק-דין לפנַי ערעור על החלטת הרשמת ש' עבדיאן מיום 10.10.2019 בעע"ם 5705/19 במסגרתה נדחתה בקשת המערער לקבלת פטור מתשלום אגרה תוך העמדת העירבון על סכום מופחת של 4,000 ש"ח. ביום 27.8.2019 דחתה רשמת בית המשפט המחוזי בירושלים השופטת ת' בן-אשר, בקשת פסלות שהגיש המערער בעת"ם 41086-08-19. ביום 3.9.2019 הגיש המערער ערעור על החלטה זו (עע"ם 5705/19). בד בבד עם הגשת הערעור, הגיש המערער גם בקשה לקבלת פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. ביום 10.10.2019 דחתה הרשמת את הבקשה בקובעה כי הבקשה לא מניחה תשתית עובדתית מלאה באשר למצבו הכלכלי של המערער וכי לא צורפו לה כל המסמכים הנדרשים. כמו כן, נוכח המבחן המנחה בבחינת בקשה לפסלות שופט וההלכות לעניין זה, נמצא כי סיכויי ההליך אינם מצדיקים פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. יחד עם זאת, הרשמת ראתה לנכון להעמיד את העירבון על סכום מופחת בסך של 4,000 ש"ח בלבד. במסגרת הערעור טען המערער כי הגיש די מסמכים המבססים את התשתית הראייתית הנדרשת לצורך קבלת פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. בניגוד לקביעתה של הרשמת, המציא לה המערער תדפיס חשבון בנק. עוד טען המערער נגד התנהלותם של מספר שופטים, רשמים ועובדי מערכת המשפט. דין הערעור להידחות. כידוע, לרשם בית משפט שיקול דעת רחב בכל הנוגע לאגרת המשפט וסכומי העירבון, ואין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בהחלטותיו אלא במקרים חריגים (בש"א 8657/18 פלוני נ' המרכז הרפואי שערי צדק, פסקה 4 (10.12.2018); בש"א 6112/18 סמדר נ' מדינת ישראל - משרד האוצר - הרשת לזכויות ניצולי שואה‏ (16.9.2018)), ואין מקרה זה נכנס לגדרם. מבלי להידרש בהרחבה לשאלת מצבו הכלכלי של המערער, מעיון בבקשה שהוגשה עולה כי אכן לא הונחה תשתית עובדתית מספקת באשר למצבו הכלכלי. מעבר לכך, סבורני כי בקשת המערער אינה גוברת על המשוכה של סיכויי הערעור. כידוע, פטור מתשלום אגרה יינתן רק לאחר שבעל הדין המבקש את הפטור הוכיח כי הוא עומד בתנאים אשר הותוו בדין, לפיהם על המבקש להראות כי אין ביכולתו לשלם את האגרה, וכי ההליך מגלה עילה (תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007). כמו כן, על המבקש פטור מהפקדת עירבון לעמוד אף ברף גבוה יותר של סיכויים לזכייה בהליך מאשר בבקשה לפטור מתשלום אגרה (ראו: בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקאות 12-11 (17.10.2007)). במקרה דנא קבעה הרשמת מהטעמים המפורטים בהחלטתה – המקובלים עליי – כי הערעור בהליך העיקרי אינו מגלה עילה במידה הנדרשת לצורך מתן פטור מתשלום אגרה או מהפקדת עירבון. כתב הערעור אינו מעלה טעמים המצדיקים סטייה מהחלטה זו. לאור כל זאת, הערעור נדחה. האגרה תשולם והעירבון על סך של 4,000 ש"ח יופקד עד ליום 10.11.2019, שאם לא יעשה כן, ההליך ימחק או ירשם לדחייה, לפי העניין, ללא הודעה נוספת. ניתנה היום, ‏ב' בחשון התש"ף (‏31.10.2019). ש ו פ ט _________________________ 19071150_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il