עארף ח'אלד סואעד נ. רשות הדואר

החלטה בתיק בג"ץ 7114/14 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7114/14 לפני: כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט נ' סולברג העותר: עארף ח'אלד סואעד נ ג ד המשיבים: 1. רשות הדואר 2. בית הדין הארצי לעבודה עתירה למתן צו על תנאי; תגובה מקדמית מטעם המשיבה 1 בשם העותר: עו"ד סבית חוסאם בשם המשיבה 1: עו"ד יפעת ארינובסקי-לוין פסק דין השופט ח' מלצר: 1. מונחת לפנינו עתירה בגדרה מתבקשת הוצאת צו על תנאי המופנה למשיבים כי יבואו ויתנו טעם מדוע המשיב 2 (להלן – בית הדין הארצי לעבודה) לא קיבל בפסק דינו מתאריך 16.7.2014 ב-ע"ע 40752-06-13 (בהרכב כב' השופטים: ל' גליקסמן, א' איטח, ס' דוידוב-מוטולה ונציגי הציבור י' קרא ו-א' גדעון) את ערעורו של העותר כנגד פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (כב' השופטת א' רימון-קפלן) ב-ס"ע 38153-04-11. להלן יובאו הנתונים הנדרשים להכרעה במכלול. עיקרי העובדות 2. העותר משמש כמחלק דברי דואר בכפר כמאנה בגליל החל משנת 1983. בשנת 2005 העותר הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה ב-עב' 757/07 (להלן: התביעה הראשונה), ובה ביקש להכיר בקיומם של יחסי עובד ומעביד בינו לבין המשיבה 1 (להלן: רשות הדואר) וכן סעדים כספיים הנובעים מיחסים אלה. תוך כדי בירורה של תביעה זו – העותר ורשות הדואר הגיעו להסכם פשרה (להלן: הסכם הפשרה), במסגרתו הוסכם, בין היתר, כי לא מתקיימים יחסי עובד ומעביד בין העותר לרשות הדואר וכי העותר יזכה לתשלום חד פעמי בסך של 91,817 ש"ח כנגד סילוק תביעתו. עוד הוסכם שם כי העותר יקבל 800 ש"ח לחודש עבור השירותים שהוא מעניק לרשות הדואר וכי ככל שיוקמו בעתיד מרכזי חלוקה בכפר כמאנה, והצדדים יהיו מעוניינים להמשיך בהתקשרות – העותר יחתום על הסכם התקשרות עבור חלוקה במרכזי חלוקה, וזאת בהתאם להסכם התקשרות שצורף כנספח א' להסכם הפשרה, אלא אם יוסכם אחרת. הסכם הפשרה קיבל תוקף של פסק דין במסגרת עב' 757-05 (כב' השופטת ע' ורבנר, ונציגי הציבור: י' לוין ו-ב' יצחק), בתאריך 15.11.2007. 3. בשנת 2011 העותר הגיש תביעה נוספת לבית הדין האזורי לעבודה (להלן: התביעה השנייה). בגדר תביעה זו העותר טען כי בתחילת שנת 2008 הוקמו מרכזי חלוקה ונחתם חוזה חדש בין העותר לרשות הדואר, המסדיר את תנאי העסקתו ושכרו (להלן: חוזה מרכז החלוקה), וזאת בהתאם להסכם ההתקשרות שצורף כנספח להסכם הפשרה. לטענת העותר, על אף חוזה מרכז החלוקה שנחתם – רשות הדואר המשיכה לשלם לו אך ורק סכום חודשי בסיסי בסך 800 ש"ח, שנקבע במסגרת הסכם הפשרה. לנוכח האמור העותר טען כי הוא זכאי לפיצויים בגין הפרתו של הסכם הפשרה, שכן תנאיו של חוזה מרכז החלוקה צורפו כנספח להסכם הפשרה. 4. רשות הדואר הגישה בקשה לסילוק התביעה השנייה על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית של בית הדין לעבודה, וזאת בעקבות שלילתם של יחסי עובד-מעביד בין הצדדים במסגרת הסכם הפשרה. נוכח בקשה זו מטעם רשות הדואר – העותר הגיש בקשה להגשת כתב תביעה מתוקן. בבקשתו האמורה הוסיף העותר וטען כי בשים לב לכך שלא שולמו לו מלוא הסכומים שמגיעים לו בגדר הסכם הפשרה ו-חוזה מרכז החלוקה – קיימת עילה לביטול הסכמים אלה. כן טען העותר כי ההסכמים הנ"ל היו בלתי חוקיים ונוגדים את תקנת הציבור משום שהם שללו את מעמדו כעובד. לאור טענותיו לבטלותם של ההסכמים הנ"ל, או, למצער מכח זכותו הנטענת לבטלם – העותר ביקש לחזור לעילות שהעלה במסגרת התביעה הראשונה, וביניהן לטענתו כי מתקיימים יחסי עובד ומעביד בין הצדדים והוא זכאי לכספים שלא קיבל, הנובעים מיחסים אלה. 5. בית הדין האזורי לעבודה דן בבקשות הנ"ל במאוחד וקבע כי פסק הדין שנתן תוקף להסכם הפשרה יצר מעשה-בית-דין בשאלת קיומם של יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, והכריע כי ההתקשרות ביניהם היתה והינה במתכונת של נותן שירותים (קבלן עצמאי) לרשות הדואר. על כן נפסק, כי בית הדין לעבודה איננו בעל סמכות עניינית לדון בתביעה השנייה, וכי יש להעבירה לבית משפט השלום. בית הדין האזורי הנכבד הוסיף עוד כי אין בבקשה לתיקון של כתב התביעה כדי לרפא את סוגיית הסמכות העניינית משום שלפי ההלכה הפסוקה קיימת אפשרות לבטל הסכם פשרה שניתן לו תוקף של פסק דין רק במידה שמוכח פגם בכריתתו של הסכם הפשרה וכאשר קיימים טעמים כבדי משקל המצדיקים את הביטול. בית הדין סבר כי חריג זה לא התקיים בנסיבות שעלו בפניו. עוד דחה בית הדין את ניסיונו של העותר לטעון כי הסכם הפשרה מנוגד לתקנת הציבור, וזאת, בין היתר, לנוכח העובדה כי הסכם זה נבחן על ידי בית הדין ואף קיבל תוקף של פסק דין. 6. ערעורו של העותר על פסק דינו של בית הדין האזורי – נדחה על ידי בית הדין הארצי לעבודה. בית הדין הארצי לעבודה הנכבד קבע כי לא מתקיימים בנסיבות יחסי עובד-מעביד בין העותר לבין רשות הדואר, וכי אפילו אם תתקבל בקשתו לתיקון כתב התביעה, ממילא לא יהיה בתיקון זה כדי להתגבר על מעשה בית הדין שנוצר בעת שניתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה. 7. בעקבות פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, הוגשה העתירה שבפנינו. במסגרת העתירה ביקש העותר כאמור כי נוציא צו-על-תנאי המופנה למשיבים כי יבואו וינמקו מדוע לא התקבל ערעורו של העותר על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה הנזכר בפסקה 5 שלעיל. טענות הצדדים 8. בגדר עתירתו מעלה העותר למעשה טענה יחידה, המצדיקה, לגישתו, את התערבותו של בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, וזו מנוסחת בעתירה כך: "בפסיקתו האמורה, טעה [בית הדין הארצי לעבודה – ח"מ], שכן בהתאם לפסיקת בי"ד זה, אין לסלק תביעה על הסף כאשר תלויה ועומדת בקשה לתיקון התביעה המכשירה אותה מבחינת סמכות עניינית להידון בבתי הדין לעבודה". 9. רשות הדואר, שנתבקשה להגיש תגובה מקדמית לעתירה, הודיעה כי לשיטתה אין מקום להתערבות בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה. בהקשר זה רשות הדואר טענה כי לא הועלו על ידי העותר טעמים המעידים על טעות כלשהי של בית הדין הארצי לעבודה, או על שיקולי צדק המצדיקים התערבות חריגה של בג"ץ בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה. רשות הדואר גם גרסה כי התערבות בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, במובן זה שיתאפשר תיקון כתב התביעה והוספת הסעד של ביטול הסכם הפשרה יהיה בה משום פגיעה קשה במוסד הפשרה ובאינטרס של סופיות הדיון. דיון והכרעה 10. דין העתירה להידחות על הסף. כפי שנקבע בפסיקה – בית משפט זה איננו נוהג להתערב בפסיקותיו של בית הדין הארצי לעבודה, למעט במקרים חריגים בהם נתגלתה טעות משפטית מהותית, וההתערבות נדרשת מטעמים של צדק (ראו: בג"ץ525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, ירושלים, פ"ד מ(1) 673, 694-693 (1986); בג"ץ 2933/94 רשות שדות התעופה נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נ(3) 837, 855 (1996); בג"ץ 2209/13 פלונית נ' בית הדין הארצי לעבודה (25.11.2014)). כלל זה חל ביתר שאת כאשר עסקינן בשאלות דיוניות (ראו: בג"ץ 4122/05 חיימובה נ' אלקין (03.05.2005)). 11. בעתירה שבפנינו – לא עלה בידי העותר להצביע על טעות שנפלה בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה. בית הדין הארצי לעבודה התייחס לבקשתו של העותר לתיקון כתב התביעה וקבע בדין כי אין בתיקון זה, אף אם היה מתקבל, כדי להשפיע על שאלת הסמכות העניינית. זאת ועוד – אחרת. דחיית העתירה לא סגרה את דלתות מערכת בתי המשפט בפני העותר, שכן הוחלט שתביעתו תועבר לדיון בפני בית משפט השלום. 12. לנוכח כל האמור לעיל – לא מצאנו עילה להתערבות בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, ולפיכך העתירה נדחית על הסף. בנסיבות העניין לא יהיה צו להוצאות. ניתן היום, ‏ז' באב התשע"ו (‏11.8.2016). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14071140_K03.doc מה מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il