פלוני נ. מדינת ישראל - משטרת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 7111/19 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת י' וילנר המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל - משטרת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בת"א 041616-08-15 שניתן ביום 27.08.2019 על ידי כבוד השופטת ע' כהן תאריך הישיבה: ז' בכסלו התשפ"ב (11.11.2021) בשם המערער: עו"ד עמוס גבעון בשם המשיבה: עו"ד נעמי זמרת פסק-דין השופט י' עמית: 1. בבית המשפט המחוזי בירושלים נדונה תביעתו של המערער, שלטענתו נפגע בעינו בהיותו כבן 6, מירי כדור גומי שביצע כוח משטרתי בשכונת עיסאוויה בירושלים. בית המשפט קמא דן בתביעה וקבע כי "הדיווחים שהתקבלו בזמן אמת על הפגיעה בתובע, יחד עם עדויות המומחים תומכים בכך שהתובע נפגע מכדור ספוג, כפי שהוא העיד", אך בשורה התחתונה דחה את התביעה, משלא הוכחה התרשלות של השוטרים באירוע. על כך נסב הערעור שלפנינו. 2. לטענת המערער, משהוכח כי במהלך האירועים בוצע ירי בכדורי ספוג ומשהוכח כי המערער איבד את עינו מפגיעת כדור ספוג, היה מקום להטיל אחריות על המשיבה. 3. דין הטענה להידחות, ואין לי אלא להפנות לע"א 2775/19 מדינת ישראל נ' פלוני, בפסקה 15 (3.1.2021), שגם שם, בדומה לענייננו, היה מדובר בתביעה של ניזוק שאיבד את עינו כתוצאה מירי כדור ספוג במהלך הפרות סדר: "יכול הטוען לטעון כי נוכח טענות אלה, על הנתבע להעמיד גרסה פוזיטיבית בנוגע לאירוע העוולתי. ולא היא. ברגיל, נטל ההוכחה על התובע להוכיח את האירוע העוולתי הנטען ואת נסיבותיו, והנתבע רשאי להכחיש את האירוע או את נסיבותיו מחוסר ידיעה. כפי שציינתי בעבר, 'על פי 'כללי המשחק' הרגילים הנוהגים בדיני הנזיקין, על תובע-ניזוק המבקש לזכות בפיצוי מנתבע-מעוול, להוכיח כי הנתבע גרם לנזקיו, במעשה עוולתי, ברמת הוכחה של מאזן ההסתברויות. ניזוק שלא מצליח להוכיח שהנתבע העומד מולו גרם לנזקו (נטל ההוכחה) בהסתברות של מעל 50% (רמת ההוכחה), לא יזכה בתביעתו. הכללים של נטל הוכחה ורמת הוכחה משקפים שתי תובנות יסוד במשפט האזרחי: 'המוציא מחברו עליו הראייה' (בבא קמא מו, ע"א); ועדיפה החלטה בינארית של הכל או לא כלום, על פני החלטה הסתברותית' (פסק דיני בע"א 6102/13 עצמון נ' חיפה כימקלים בע"מ, בפסקה 39 ((24.9.2015 אליו הפנתה המערערת). בנסיבות המקרה שבפנינו, אף לא מתקיים חריג המצדיק את העברת נטל ההוכחה אל כתפי הנתבע: לפי ההלכה שחזרה ונשנתה בפסיקה, סעיף 38 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין) שעניינו בהעברת נטל הראיה לגבי דברים מסוכנים, לא יחול מקום שבו השימוש שנעשה בדבר המסוכן היה שימוש על פי ייעודו וטבעו (ע"א 1071/96 אלעבד נאצר נ' מדינת ישראל, פ"ד ס(4) 337, 355 (2006)), וגם החלת הכלל של "הדבר מעיד על עצמו" (סעיף 41 לפקודת הנזיקין) נדחתה בנסיבות בהן אדם נפגע כשנקלע, ולו כעובר אורח, למקום שבו נעשה שימוש מוצדק בנשק (שם, בעמ' 366; עוד ראו ע"א 6732/97‏ ‏אבו אלעש נ' מדינת ישראל, בפסקה 8 (15.3.2006); ע"א 5621/97‏ התהת נ' מדינת ישראל, בפסקה 12 (26.3.2006)). על כן, מקובלת עלי עמדתה העקרונית של המערערת כי היא לא הייתה חייבת להעמיד גרסה פוזיטיבית בנוגע לנסיבות פציעתו של המשיב, וכי על מנת לקבל את תביעתו לא די בקביעה כי גרסתו 'אפשרית' כפי שעולה לפרקים מפסק דינו של בית המשפט המחוזי ויש להוכיח את התרחשותה במאזן ההסתברויות". משכך, העובדה שהמערער נפגע מירי של השוטרים אינה מנביעה מיניה וביה אחריות של המשיבה ואין לנו אלא לאמץ את פסק דינו של בית המשפט קמא, מכוח תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. 4. למעלה מן הצורך אציין כי המערער לא הוכיח את נסיבות הפגיעה, ובית המשפט קמא עמד על סתירות כאלה ואחרות בעדויות שהובאו מטעמו (כך, לדוגמה, המערער טען בתחילת הדרך כי נפגע כתוצאה מירי מכוון של אחד השוטרים לעברו, ובהמשך חזר בו מטענה זו). מעדויות השוטרים עולה כי בלהט האירועים ביום 24.12.2014, ותחת מטר אבנים, זיקוקים וחזיזים, שסיכנו את כוחות הביטחון באזור, נעשה שימוש בירי כדורי ספוג לעבר המתפרעים שלוש פעמים, אך הכוח לא זיהה ירי כלשהו לעבר ילד. באירוע הירי הראשון, נורו 3-2 כדורים לעבר המפגינים אך לא זוהתה פגיעה מאחר שהמתפרעים הסתתרו מאחורי קירות; באירוע הירי השני, זוהו שתי פגיעות ברגליהם של מפגינים; ובירי השלישי זוהתה פגיעה בקיר ונפילה של רעול פנים, כאשר מדיווח השוטרים לא ברור אם רעול הפנים נפגע כתוצאה מכדור שפגע בקיר וניתז עליו, או כתוצאה מכך שהחליק ונפל במהלך מנוסתו. קיצורו של דבר, כי בהיעדר הוכחה להפרת הוראות הפתיחה באש או להתרשלות של השוטרים במהלך האירועים, ומאחר שנסיבות הפגיעה במערער לוט בערפל, הרי שאין מקום להתערב במסקנתו של בית המשפט קמא. 5. סוף דבר, שהערעור נדחה. לאור התוצאה הקשה שנגרמה למערער, גם אם בנסיבות שלא הובהרו עד תום, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ז' בכסלו התשפ"ב (‏11.11.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 19071110_E08.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il