פסק-דין בתיק ע"א 7111/16
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 7111/16
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
כבוד השופט ד' מינץ
כבוד השופטת י' וילנר
המערערת:
טחנת הקמח אלפרדוס וחקלאות בע"מ
נ ג ד
המשיבה:
א.ג. טחנת האושר והברכה בע"מ
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 3.8.2018 בה"פ 920-04-15 שניתן על ידי כבוד השופטת ד' אבניאלי
תאריך הישיבה:
י"ז באייר התשע"ח
(2.5.2018)
בשם המערערת:
עו"ד יאסר אבו ג'אמע
בשם המשיבה:
עו"ד חדוה כהן-הרמתי; עו"ד אלחנן פלור
פסק-דין
השופט נ' סולברג:
בית המשפט המחוזי (השופטת ד' אבניאלי) פסק לזכותה של המשיבה בתביעתה למתן פסק דין הצהרתי המורה כי הסכמים שנכרתו בין הצדדים למכירת טחנת הקמח וציוד תפעולי בעיר רהט, הם תקֵפים ומחייבים.
בבית המשפט המחוזי נחלקו הצדדים בנסיבות החתימה על ההסכמים, ובטענת המערערת כי ההסכמים נחתמו בכפיה, כי לא שולמה מלוא התמורה בגין הממכר, וכי יש הצדקה לביטול המכירה.
בית המשפט המחוזי דן בתביעה, שמע עדויות, קיבל מסמכים, נתן דעתו על מהימנותם של העדים, קבע ממצאים, דן גם בתשלום התמורה, דחה טענות על כפיה ואיומים שקדמו לחתימה על ההסכמים, וקבע את אשר קבע. לדברי בית המשפט המחוזי "נראה כי עמדת המשיבה [היא המערערת כאן] וניסיונה להתנער מההסכמים עצמם נובעים, לכל היותר, מטעות בכדאיות העסקה מצדה של המשיבה [המערערת כאן]".
בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, בקשה לסעד זמני בערעור, בקשה לעיון מחדש, בקשות חוזרות ונשנות שהגישה המערערת נדחו בהחלטות מיום 27.9.2016, מיום 1.11.2016 ומיום 27.3.2017. דברי-ההחלטות הללו מדברים בעד עצמם, ואין צורך לחזור על האמור בהן.
שקלנו את טענות ב"כ הצדדים בערעור – אלה שבכתב, ואלה שבעל-פה – ולא מצאנו הצדקה להתערבות מצידנו. בית המשפט המחוזי נימק כדבעי את דרך הילוכו ואת מסקנתו. בעלי המניות אצל המערערת (ג'מיל אזיאדנה ואביו יוסף) לקחו חלק פעיל במשא ומתן למכירת טחנת הקמת, הבינו את מהלכיו ואת תוכנו. באופן משכנע נדחתה טענת המערערת על זיוף כביכול, של חתימותיהם, על פרוטוקול ישיבת הדירקטוריון. עורך דינם דאז, עו"ד פרומוביץ, אימת את חתימותיהם. הם הבינו את תוכן ההסכמים, ידיעתם את השפה העברית היא ברמה מספקת (עורך דינם, לא דובר כלל את השפה הערבית). הוכח כי מלוא התמורה שולמה. לא נעשה שינוי בכרטסת שהציג רואה החשבון חמודי. לא היתה כפיה, כאמור, ולא איומים. איננו רואים צורך להכביר במילים, משום שאין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין; הממצאים שנקבעו בפסק הדין תומכים במסקנה המשפטית; ואין לגלות בפסק הדין טעות שבחוק.
החלטנו אפוא, מכוח סמכותנו שלפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לדחות את הערעור.
המערערת תשלם למשיבה הוצאות בסך של 30,000 ₪.
ערבון שהפקידה בקופת בית המשפט, יועבר למשיבה, באמצעות באי-כוחה.
ניתן היום, י"ז באייר התשע"ח (2.5.2018).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16071110_O18.doc שצ
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il