בג"ץ 7107-23
טרם נותח
פלוני נ. בית דין רבני אזורי ירושלים
סוג הליך
עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
פסק הדין המלא
-
4
1
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 7107/23
לפני:
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופטת י' וילנר
כבוד השופטת ר' רונן
העותר:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. בית דין רבני אזורי ירושלים
2. פלוני
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותר:
עו"ד ענבל גרשון
פסק-דין
השופט י' עמית:
העתירה שלפנינו נפתחת במילים הבאות: "ההחלטה עליה מערערים – החלטת חבר בית הדין הרבני האזורי בי-ם 'מאיר קאהן' מיום ה-8 אוגוסט 2023, במסגרתה ניתן צו הגנה כנגד המערער בניגוד מוחלט לדין ועל לא עוול בכפו [...]" (ההדגשה החלקית במקור).
1. בפתח הדברים יצויין כי ההחלטה שעליה "מערער" העותר כלל לא צורפה לכתב העתירה. תחת זאת צורפו שתי החלטות של בית הדין הרבני האזורי, האחת מיום 20.8.2023 – שבה נדחתה בקשת העותר לדחות מועד הוכחות; והשניה מיום 31.8.2023 – שבה נקבעו, בין היתר, קביעות בנושא זימון העדים. יש לציין שההחלטה השניה כוללת ציטוטים נרחבים מתוך החלטות קודמות של בית הדין, מתוך בקשות שהגיש העותר, מתוך דברי הצדדים בדיון.
2. ההליך שמתנהל בבית הדין הרבני שעליו נסבה העתירה דנן הוא תביעת גירושין שהגישה המשיבה נגד העותר. יש לומר כי למקרא ההחלטה מיום 31.8.2023 והציטוטים מהחלטות קודמות המובאים בה, נשקפת תמונה של סכסוך קשה בין בני הזוג. עוד יצויין כי בית הדין נדרש לשוב ולהתרות בעותר פעם אחר פעם, בין היתר לאחר שהלה סירב להשיב על שאלות, התנהל בצורה שהפריעה לדיון, והתנהל באופן ש"נועד כדי להלך אימים על בית הדין" (זאת לאחר שהעותר הפגין בדיון ידע לגבי פרטיו האישיים של אחד הדיינים).
מההחלטה עולה עוד כי בעוד שהמשיבה מעוניינת לקדם את הדיון ככל האפשר ולהשלים את הליך הגירושין במהירות האפשרית, לדבריה רצונו של הבעל הפוך והוא מעוניין למשוך את ההליך ולהותירה עגונה. לעניין זה ציין בית הדין בהחלטתו כי "בנסיבות המתוארות מעלה, קשה להתנתק מהמחשבה שאכן זה רצונו של הבעל בבקשתו המוגזמת להעדת יותר מ-20 עדים", זאת גם בהינתן שחלק משמעותי מהראיות שביקש העותר להציג והעדים שביקש לזמן "אינם רלוונטיים לפסיקת הדין". בהקשר זה הבהיר בית הדין בהחלטתו כי לא יאפשר הבאת ראיות או עדים בלתי רלוונטיים שמטרתם לנהל "הליך סרק, אשר 'תועלתו' היחידה תהיה כילוי זמן שיפוטי יקר והצקה ללא תכלית לצד השני".
בסוף החלטתו התרה בית הדין בעותר כי יחדול להתריס באופן לא מכובד בבא כוחה של המשיבה ולצעוק ולהפריע בכל פעם שהאחרון מנסה לומר את דברו, וכן יחדול להטריח את בית הדין לחינם בבקשות מטריחות, שאם לא כן תיבחן האפשרות לפסוק לחובתו הוצאות משפט.
3. מלבד שתי ההחלטות של בית הדין שצורפו לעתירה, צורפה כנספח גם הודעה מטעם המשיבה לבית הדין, שבה מילאה אחר הוראת בית הדין ומסרה את כתובתם של העדים שבית הדין הורה לזמן. יצויין כי בהודעתה המשיבה שבה וחזרה על בקשתה מבית הדין כי ינצל כל הזדמנות כדי לקדם את התיק במהרה, באשר לדבריה "מחוץ לכתלי בית הדין בעלי [העותר] אומר מעל כל במה אפשרית שהוא ימרר את חיי, יעכב וימשוך את התהליכים עד שילבינו שערות ראשי".
4. עיון בכתב העתירה מעלה כי הוא כולל בליל של טענות כלפי המשיבה והתנהלותה, וככל שניתן לחלץ מהאמור בו, העותר מוחה נגד צו הגנה שהוצא נגדו; טוען כי בית הדין החליט מבלי שהמשיבה הציגה ראיות ומבלי שנתקבלו בקשותיו להמצאת חומרי חקירת משטרה וחומרים אחרים; וכי המשיבה מודה בעצמה כי העותר מעולם לא הרים עליה יד, ומשכך אין עילה להוציא נגדו צו הרחקה.
אפרט עוד מקצת הטענות שהועלו בעתירה והסעדים שנתבקשו:
(-) העותר טוען כי ביום 27.6.2023 הגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הרבני הגדול בנושא הארכת צווי ההגנה, אך ביום 30.6.2023 ניתנה, לדבריו, "החלטה תמוהה" שבה נתבקשה תגובת העותר בתוך 7 ימים, תוך שבית הדין הוסיף כי נראה שמדובר בהחלטה שפרק הזמן להגשת ערעור עליה כבר חלף. לטענת העותר, אין בהחלטה זו של בית הדין "אלא משיכת זמן של בית הדין הרבני הגדול ושיתוף פעולה עם פשעי בית הדין הרבני האזורי במטרה ברורה – 'להרוויח' עוד מס' ימים במימוש 'צו הגנה' [...]" (ההדגשה הוספה – י"ע). יצויין כי החלטה זו ובקשת רשות הערעור שהוגשה עליה – לא צורפו לעתירה.
(-) העותר מוסיף וטוען כי לאחר שצו ההגנה הוארך בחודש יולי 2023, הוא הגיש פעם נוספת בקשת רשות ערעור לבית הדין הרבני הגדול, אך זו נדחתה בנימוק כי באותם ימים אמור להתקיים דיון בבית הדין ובו ידונו על הצו. גם בקשת רשות ערעור זו והחלטה זו לא צורפו לעתירה.
(-) העותר מבקש בעתירתו "לבחון היטב את המשך טיפלו של האב"ד [...] ושאר חברי ההרכב בתיק זה ובניהול הדיונים, עקב חשש כבד לניגוד עניינים ואינטרסים בתיק, לאחר שאלו פעלו שלא כחוק וחרגו מסמכותם באופן מובהק לטובת צד המשיבה" (ההדגשות בקו במקור).
(-) העותר מבקש כי יינתן צו מניעה לדיון שנקבע ליום 30.8.2023 וזאת "בשל חוסר סמכות ההרכב לדון עד לבירור סופי בעניין ההרכב [...]". כאן המקום לציין כי העתירה הוגשה ביום 20.9.2023, קרי בחלוף כשלושה שבועות ממועד הדיון שמניעתו נתבקשה.
(-) בסוף עתירתו מבקש העותר כי נורה על ביטול החלטתו של בית הדין (ככל הנראה בנוגע להארכת תוקפו של צו ההרחקה), וכן להורות לבית הדין להוציא צו להבאת חומרי חקירה ממשטרת ישראל וחומרים נוספים בדמות צו ההרחקה שהוצא למשיבה והסכם שעליו הסתמך בית הדין.
5. דין העתירה להידחות על הסף.
הלכה מושרשת היא כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בתי הדין הרבניים ואינו מתערב בהן אלא בנסיבות חריגות של חריגה מסמכות, פגיעה בכללי הצדק הטבעי, סטייה מהוראות הדין החלות על בית הדין או במקרים אחרים המצדיקים הענקת סעד מן הצדק (ראו מיני רבים, בג"ץ 7187/22 שטיינר נ' בית הדין הרבני תל אביב, פסקה 4 והאסמכתאות שם (22.12.2022)). עיון בעתירה מעלה כי היא כוללת בליל של טענות שנטענו בעלמא, המופנות נגד המשיבה, משפחתה, בית הדין וגורמים נוספים, וכל זאת מבלי להעמיד ולוּ תשתית עובדתית ומשפטית מינימאלית שאתפשר בירור של העתירה. ממילא, אין לומר כי עלה בידי העותר לבסס איזו מן העילות המצדיקות את התערבותו של בית משפט זה, ודי בכך כדי להביא לדחייתה (ראו, בין היתר, בג"ץ 1011/23 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי ירושלים, פסקה 6 (28.3.2023); בגץ 955/23 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי (7.2.2023)).
על כך יש להוסיף כי עתירתו של העותר מופנית נגד החלטה של בית הדין הרבני האזורי מיום 8.8.2023, וזאת מבלי שהוגשה בקשת רשות ערעור לבית הדין הרבני הגדול על החלטה זו (למצער לא נטען בעתירה כי כך נעשה, ולא צורפה לעתירה בקשה שכזו או החלטה שניתנה בה). מובן כי אין לאפשר פנייה ישירה לבית המשפט הגבוה לצדק תוך "דילוג" על בית הדין הרבני הגדול. גם בכך יש כדי להביא לדחיית העתירה (ראו, לדוגמה, בג"ץ 3395/15 פלוני נ' משרד הרווחה, פסקה 5 (17.5.2015)).
לבסוף, באשר לטענת העותר נגד המותב בבית הדין, הרי שפתוחה בפניו הדרך להעלות טענת פסלות בבית הדין בהתאם לסדרי הדין הנוהגים (ראו והשוו, לדוגמה, בג"ץ 4923/22 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים (20.10.2022)). לא נטען בעתירה כי כך נעשה, ומובן כי עתירה לבית משפט הגבוה לצדק אינה האכסניה הדיונית המתאימה לשם בירור טענה זו לראשונה.
6. אשר על כן, העתירה נדחית.
העותר ישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 3,000 ש"ח.
ניתן היום, ט"ו בחשון התשפ"ד (30.10.2023).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט ת
_________________________
23071070_E01.docx סח
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il
1