בוריס דוברובנסקי נ. מנהלת לשכת סיוע משפטי חיפה

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7107/00 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' זמיר כבוד השופטת ד' ביניש העותר: בוריס דוברובנסקי נגד המשיבים: 1. מנהלת לשכת סיוע משפטי, חיפה 2. שופטת בית-המשפט המחוזי בחיפה - השופטת ש' שטמר עתירה למתן צו על-תנאי פסק-דין העתירה שלפנינו נסבה על שני צירים, ואלה הם: הציר האחד הוא בעתירת העותר כי נורה את מנהלת לישכת הסיוע המשפטי בחיפה ליתן לעותר סיוע משפטי על-פי הוראות חוק הסיוע המשפטי, תשל"ב- 1972 (חוק הסיוע). הציר האחר עניינו בטיעונים שונים אותם מעלה העותר כנגד הליכים אזרחיים מסויימים אשר בגינם ביקש את עזרת לישכת הסיוע המשפטי. 2. בנק דיסקונט בע"מ הגיש תביעה בסדר-דין מקוצר כנגד העותר. בקשתו של העותר למתן רשות להתגונן נדחתה מטעמים פרוצדוראליים - ומבלי שנשמע דברו - וניתן פסק-דין כנגדו על יסוד התביעה. בקשה שהגיש לביטול פסק-הדין נדחתה אף-היא, וערעור שהגיש העותר על החלטת הדחייה לא נדון בשל אי תשלום אגרה. הנה-כי-כן, מטעמים שבפרוצדורה לא נשמע העותר, והוא טוען לעצמו כל העת. 3. העותר פנה ללשכת הסיוע המשפטי בחיפה וביקש את עזרתה כסמכותה בסעיף 2 לחוק הסיוע. ראש הלישכה בחיפה דחתה את הבקשה בקובעה כי הערעור אותו מבקש העותר להגיש מחוסר סיכוי משפטי. החלטה זו ייסדה מנהלת לשכת הסיוע על הוראת סעיף 4 לחוק הסיוע, הקובעת וזו לשונה: דחיית הבקשה, הפסקת שירות והחזרת הוצאות 4. ראש הלשכה רשאי לדחות בקשת שירות משפטי, אם היה סבור שעניינו של המבקש אינו אלא טרדני או קנטרני, או שאין לו על מה לסמוך, או שאין לו בסיס סביר מבחינת הדין, העובדות או הראיות, ורשאי הוא להורות שיופסק שירות שהוחל בו וכי המבקש יחזיר הוצאות שהוציאה הלשכה על שירות שנתנה, הכל כפי שנקבע בתקנות. 4. העותר לא שבע נחת מהחלטתה של מנהלת לישכת הסיוע בחיפה, וערער עליה לפני בית-המשפט המחוזי. בית-המשפט המחוזי (מפי כב' השופטת ש' שטמר) קיים את החלטת מנהלת לישכת הסיוע המשפטי, בסוברו - כמותה - כי אין לעותר "סיכוי משפטי" בהליך שמבקש הוא כי יותן לו סיוע בגינו. טעם הדבר הוא שמנימוקים שבסדרי הדין הארכת המועד לבקשת ערעור - מועד שנקבע בחיקוק - הינה רק בהתקיים טעמים מיוחדים. כהוראת סעיף 5 לחוק הסיוע, החלטת בית-המשפט המחוזי "תהיה סופית", וכך נסגרה הדלת בפני העותר להוסיף ולערער על החלטת בית-המשפט המחוזי לפני בית-המשפט העליון. מטעם זה, ככל הנראה, סווג המסמך שהגיש העותר לבית-המשפט כבג"ץ. 5. ואולם גם עילה לעתירה לבג"ץ אין לו לעותר. אכן, החלטה כי תיקרא בחוק "החלטה סופית", ידוע לכל כי אין היא "סופית" כולי האי, וכי יש החלטה "סופית" הניתנת לתקיפה בבג"ץ. ואולם, חייב הוא עותר שיראה עילה מיוחדת המצדיקה עתירה לבג"ץ כנגד החלטה סופית. עילה מעין זו לא עלה בידי העותר להעלות בעתירתו. משנמצא לנו כך שוב דין העתירה להידחות בלא שנידרש לבקש תשובה מאת המשיבה לעתירה. 6. חלק ניכר מעתירתו, כפי שציינו בראשית דברינו, מייחד העותר לנושא הסכסוך שבינו לבין בנק דיסקונט ולהליכים האזרחיים שהיו ביניהם. בעניינו של הליך זה לא ראינו כל טעם להתערב והרי אין מקום כי נאמר את דברנו בסכסוך שלא בא כסדר לפני בית-המשפט העליון - לא בשיבתו כבית-משפט גבוה לצדק ולא בשיבתו לדין אזרחי. נוסיף עם זאת ונאמר, שאפשר - לא נאמר יותר מכך - יש לו לעותר עילה הראויה כי תידון לפני בית-המשפט המוסמך לדבר לגופו של הסכסוך האזרחי בינו לבין בנק דיסקונט. אלא שלעניין זה נדרש, בין השאר, כי תינתן לעותר ארכה להגשת הליך לבית-המשפט, ולעניינה של ארכה זו יכול שיידרש אף שיתוף פעולה ורצון טוב מצידו של בנק דיסקונט. בתיתנו דעתנו למצבו האומלל של העותר, יפה יעשה הבנק אם יילך לקראתו, כדי לאפשר לו להביא את עניינו לפני בית-המשפט. נציע אפוא כי לשכת הסיוע המשפטי בחיפה, לפנים משורת הדין, תעזור לעותר, תנסה לעמוד בקשר עם בנק דיסקונט ואפשר תוכל להביא לידי כך שבקשתו של העותר להתגונן בפני התביעה תידון לגופה לפני בית המשפט המוסמך. גם במקום זה נדרש כי בנק דיסקונט יעשה לפנים משורת הדין. לעניין זה יהא על העותר לעבור כמה וכמה משוכות פרוצדוראליות, ואין לנו אלא להביע תקווה כי ייעשה ועניינו של העותר יידון סוף סוף לגופו לפני בית-המשפט המוסמך. 7. בכפוף לאמור בסעיף 6 לעיל אנו מחליטים לדחות את העתירה - בלא שנידרש לשמוע את דברה של המשיבה - כעתירה שאינה מראה עילה להתערבותו של בית-המשפט הגבוה לצדק. היום, י"ב בתשרי התשס"א (11.10.2000). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 00071070.G01