הליכוד, תנועה לאומית ליברלית נ. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכ

7 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7100/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט ח' כבוב העותרת: הליכוד, תנועה לאומית ליברלית נ ג ד המשיבים: 1. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה25 2. דרכנו – יוצאים לפעולה 3. יש עתיד בראשות יאיר לפיד 4. המחנה הממלכתי בהנהגת בני גנץ לראשות הממשלה 5. מפלגת העבודה בראשות מרב מיכאלי 6. הבית היהודי בראשות איילת שקד 7. ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן 8. מרצ – השמאל של ישראל 9. רשימת האיחוד הערבי 10. החזית הדמוקרטית לשלום ושוויון 11. בל"ד-א-תג'מוע אל-וטני א-לדמוקרטי 12. היועץ המשפטי לממשלה 13. מבקר המדינה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד אבי הלוי בשם משיבים 1 ו-12: עו"ד מיטל בוכמן-שינדל בשם משיבה 2: עו"ד גלעד שר; עו"ד עידו בלום; עו"ד איתן טוקר בשם משיבה 3: עו"ד עודד גזית בשם משיבה 4: עו"ד ערן מרינברג בשם משיבה 5: עו"ד עומרי שגב בשם משיבה 6: עו"ד עמיחי ויינברגר; עו"ד עדי סדינסקי לוי בשם משיבה 7: עו"ד איתן הברמן בשם משיבה 8: עו"ד אורי הברמן פסק-דין השופט ד' מינץ: העתירה שלפנינו מופנית כלפי החלטת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-25 (השופט י' עמית; להלן: יו"ר הוועדה) במב"כ 2/25 מיום 25.10.2022. הרקע לעתירה בהחלטה מושא העתירה דחה יו"ר הוועדה את עתירת העותרת בה נטען כי משיבה 2, "דרכנו – יוצאים לפעולה" (להלן: המשיבה), מהווה "גוף פעיל בבחירות" לפי סעיף 10ג(א) לחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973 (להלן: החוק) המורה כך: "לא יבצע אדם או חבר בני אדם, בין שהוא מאוגד ובין שאינו מאוגד, פעילות בחירות בשווי כולל, בכסף או בשווה כסף, העולה על 104,500 שקלים חדשים, ולא יגייס תרומות למטרה זו בשווי כולל כאמור, אלא לאחר שנרשם אצל מבקר המדינה, כפי שיקבע המבקר, כגוף פעיל בבחירות שמטרתו ביצוע פעילות בחירות" (ההדגשה הוספה). פעילות בחירות מוגדרת בסעיף 1 לחוק כך: "אחת או יותר מהפעילויות המנויות להלן שבוצעה שלא בידי מפלגה או גוף הקשור לסיעה: (1) יצירת מאגר מידע ובו פרטים מזהים של בוחרים בבחירות לכנסת לצד מידע בדבר כוונות ההצבעה שלהם בבחירות, לשם ביצוע הפעילויות האמורות בפסקאות (2) עד (4) שלהלן, ושלא לשם מכירתו למפלגה; (2) הסעת בוחרים ביום הבחירות לכנסת, שלא לפי חוק ושלא בתמורה מלאה, לשם הבטחת הצבעתם בשל כוונות ההצבעה שלהם בבחירות; (3) פנייה ישירה בתקופת הבחירות לבוחרים בעלי עמדות פוליטיות מסוימות שמטרתה להשפיע עליהם להצביע בעד רשימת מועמדים מסוימת או להימנע מלהצביע בעד רשימת מועמדים מסוימת; (4) תעמולה באמצעות מודעות פרסום, שמטרתה להשפיע על בוחרים להצביע בעד רשימת מועמדים מסוימת או להימנע מלהצביע בעד רשימת מועמדים מסוימת." בעתירה אשר הגישה ליו"ר הוועדה טענה העותרת כי המשיבה מבצעת "פעילות בחירות" לפי כל אחת מחלופותיה של ההגדרה האמורה, וכי פעילות זו נועדה לפגוע בעותרת וב"גוש" הפוליטי שלה ולהיטיב עם רשימות המתמודדות ב"גוש" המתחרה. כן טענה העותרת כי היקף הפעילות הכספית של המשיבה עולה באופן משמעותי על הסכום הכולל הנקוב בסעיף 10ג(א) לחוק (104,500 ש"ח). לתמיכה בטענותיה צירפה העותרת פרסומים בעיתונות ובתקשורת בעניינה של המשיבה, פרסומים של המשיבה ברשת האינטרנט, ראיונות של בעלי תפקיד בה ומידע פומבי על אודות פעילותה. יו"ר הוועדה דחה כאמור את עתירת העותרת. נקבע בתמצית, כי נוכח הזכויות של כל המעורבים בעניין העומדות על הפרק, על הטוען לתחולתו של סעיף 10ג לחוק מוטלת חובה מוגברת להניח תשתית עובדתית מבוססת הנתמכת על ראיות. אלא שבענייננו העותרת לא העמידה ראיות מבוססות, ודאי לא מן הסוג ובמידה הנדרשת על מנת להכריז על גוף פעיל בבחירות. בכל הנוגע לחלופה השנייה של הגדרת "פעילות בחירות", שעניינה בהסעת בוחרים, נקבע כי העותרת לא הביאה ראיה כלשהי להוכחת טענה זו. מנגד, המשיבה הכחישה שימוש במערך הסעות לצורך הסעת בוחרים בעבר ובהווה וגיבתה זאת בתצהיר. בכל הנוגע לחלופה השלישית שעניינה בפנייה ישירה לבוחרים, נקבע כי לא הוכחה טענת העותרת לפיה המשיבה עוברת "מדלת לדלת" על מנת לשכנע בוחרים להצביע. כמו כן, כלל לא נטען כי מדובר בפנייה ממוקדת לבוחרים התומכים ברשימות מסוימות או בעמדות מסוימות. הודגש כי בעבר יושבי ראש ועדת הבחירות המרכזית קבעו כי פעולות המשיבה לעידוד הצבעה אינן עולות כדי "פעילות בחירות", וככל שהעותרת סבורה כי זו הפעם השתנה אופי הפעילות, היה עליה להוכיח זאת. מכאן פנה יו"ר הוועדה לדון בחלופה הרביעית של הגדרת "פעילות בחירות" בחוק שעניינה תעמולה באמצעות פרסום מודעות, אשר עמדה במוקד טענותיה של העותרת. בהקשר זה נקבע כי המודעות העיקריות עליהן נשענה העותרת – המציגות את תמונות נציגי המפלגות השונות מלוות באחד מעיקר תורתם הפוליטית המיוחסת להם בצירוף המילה "תבחרו" ביניהם – לא נועדו להשפיע על בוחרים להצביע בעד רשימה מסוימת או "גוש מסוים", או להימנע מלהצביע בעדם. כמו כן, גם אירוע שקיימה המשיבה להשקת "קמפיין עידוד הצבעה ארצי" אינו עומד בתנאי החלופה, שכן טענת העותרת לפיה הפעילות התמקדה באזור שבו קיים אחוז הצבעה גבוה למפלגת "יש עתיד", לא הוכחה. בנוגע למודעת הזמנת הצטרפות לפעילות המשיבה ופרסום ראיון של ראש הממשלה יאיר לפיד בעמוד הפייסבוק של המשיבה אליהם הפנתה העותרת, נקבע כי הם אינם מהווים "תעמולת בחירות" ולכן אינם נכנסים לגדרה של החלופה הרביעית בסעיף. בנוגע לפרסומים אחרים – "ברכת הצלחה לראש הממשלה יאיר לפיד" שפורסמה ביום תחילת כהונתו בעמוד הפייסבוק של המשיבה בצירוף תמונתו, וראיון של מנכ"ל המשיבה דאז – נקבע כי אף אם הם נופלים בגדרה של החלופה הרביעית לחוק, העותרת לא הוכיחה כי פרסומם עולה על השווי הכולל הקבוע בסעיף 10ג לחוק ודי בכך כדי לדחות את העתירה בהקשר זה. מה גם, שהוצגו פרסומים אחרים של המשיבה שעולים מהם מסרים הפוכים, וגיוון העמדות והאיזון שהם יוצרים מציירים תמונה שונה מזו ששני פרסומים בודדים עשויים ליצור. בנוגע למסרונים שהעותרת ביקשה לצרף לעתירתה לאחר הגשתה, נקבע כי גם הם אינם באים בגדרי הסעיף. נוכח דחיית הטענות לגבי תחולתן של שלוש החלופות האחרונות להגדרת "פעילות בחירות", קבע יו"ר הוועדה כי גם דינן של הטענות לגבי תחולתה של החלופה הראשונה להידחות. זאת שעה שעל מנת להוכיחהּ יש להראות כי נוצר מאגר מידע "לשם ביצוע הפעילויות האמורות בפסקאות (2) עד (4) שלהלן". מה גם, שהטענה לקיום מאגר מידע העונה על תנאי החלופה כלל לא נתמכה בראיות. במסגרת החלטתו ציין יו"ר הוועדה כי אינו רואה צורך להכריע בשאלה האם יש לפרש את התיבה "רשימת מועמדים מסוימת" שבהגדרת "פעילות בחירות" בסעיף 1 לחוק, כמתייחסת לרשימה אחת בלבד או שמא זו יכולה לחול גם על מספר רשימות מוגדרות יחדיו ("גוש" רשימות). זאת נוכח המסקנה אליה הגיע לפיה המשיבה אינה מהווה גוף פעיל בבחירות כהגדרתו בחוק, וזאת לפי שתי הפרשנויות האמורות. מכאן העתירה שלפנינו, בה נטען כי החלטת יו"ר הוועדה היא בלתי סבירה באופן קיצוני. העותרת הלינה בעתירתה על קביעותיו של יו"ר הוועדה בנוגע לעוצמת הראיות הנדרשת להוכחת הטענה לפיה גוף מקיים "פעילות בחירות". עוד טענה כי העמידה בעתירתה ראיות רבות המלמדות כי המשיבה מוכרת בציבור כתנועת "שמאל" והיא לא תוכל לשכנע את הבוחר הסביר כי היא מקיימת פעילות ניטרלית לעידוד הצבעה כלל ארצית. עוד הובאו ראיות המלמדות כי המשיבה יצרה מאגר מידע באופן שיטתי ומתמיד; כי היא מתכוונת להסיע בוחרים לקלפיות; כי היא מקיימת תעמולת בחירות באמצעות פנייה ישירה לבוחרים; כי היא מקיימת תעמולת בחירות באמצעות מודעות פרסום; וכי הוצאות הפעילות של המשיבה גבוהות מהסכום הקבוע בסעיף 10ג לחוק. בתשובתה טענה המשיבה כי החלטת יו"ר הוועדה נשענת על עקרונות שנקבעו מספר פעמים בהחלטות קודמות שהעותרת לא ראתה לנכון לעתור לגביהן. לפיכך, העלאת טענותיה בעת הזו לוקה בשיהוי כבד. כמו כן לעתירה לא צורף תצהיר כנדרש. מכל מקום לא מדובר בהחלטה חריגה וקיצונית המצדיקה התערבות בית משפט זה, שכן יו"ר הוועדה לא סטה בהחלטתו מקביעותיהם של קודמיו לתפקיד. מה גם, טענות העותרת הן הלכה למעשה "טענות ערעוריות" במהותן שאין מקומן בהליך מעין זה. כמו כן, בצדק קבע יו"ר הוועדה כי טענת העותרת שהמשיבה ידועה כתנועת "שמאל" טעונה הוכחה, דבר אשר לא נעשה. ומעל לכל האמור, הראיות שהעותרת מבקשת להסתמך עליהן אינן מוכיחות "פעילות בחירות". כולן קדמו לתקופת הבחירות ובכל מקרה המסרים שהובעו בהן תמכו ביציבות שלטונית. לעמדת היועצת המשפטית לממשלה (אשר גם היא צורפה כמשיבה לעתירה בנוסף לתפקידה כמייצגת את יו"ר הוועדה), לשון החוק, ההיסטוריה החקיקתית שלו ותכליתו מובילות למסקנה כי התיבה "רשימת מועמדים מסוימת" בלשון החוק מלמדת כי פניה ישירה לבוחרים מסוימים או תעמולה שאינה נושאת אופי קונקרטי בעד או נגד רשימה מסוימת, לא תיכלל בגדרי סעיף 10ג(א) לחוק. בהינתן שאין מחלוקת כי הפרסומים שהוצגו על ידי העותרת אינם מכוונים למפלגה מסוימת, אין מקום להכיר במשיבה כ"גוף פעיל בבחירות". כפועל יוצא מכך לא קמה כל עילה להתערבות בהחלטת יו"ר הוועדה, אשר מצא כי אין צורך להכריע בשאלה זו, וקבע כי לא הורם הנטל להראות כי הפרסומים מכוונים להשפיע על בחירות לרשימה מסוימת או אף ל"גוש" מסוים. כמו כן, מדובר בהחלטה מפורטת ביותר המדברת בעד עצמה, ואינה מגלה כל עילה להתערבות בהתאם לאמות המידה להתערבות בהחלטות כגון דא. משיבות 8-3 הודיעו כי אין בכוונתן להשיב לעתירה, ואילו משיבות 11-9 לא הגיבו כלל. דיון והכרעה דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות בהחלטת יו"ר הוועדה. בית משפט זה אינו נוטה להתערב בהחלטותיו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, לו נתון שיקול דעת רחב בעניינים המסורים לסמכותו. ההתערבות תיעשה במקרים חריגים בלבד שבהם ההחלטה היא קיצונית בחוסר סבירותה ומקרה זה אינו בא בגדרם (ראו: בג"ץ 7104/22 הליכוד, תנועה לאומית ליברלית נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-25, פסקה 4 (27.10.2022); בג"ץ 797/20 סילבר נ' יו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה-23‏, פסקה 23 (6.2.2020); בג"ץ 1931/21 ח"כ בנימין נתניהו נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת העשרים וארבע, פסקה 6 לפסק דיני (19.3.2021)). בעיקר יוצאת העותרת חוצץ נגד קביעת יו"ר הוועדה כי היא לא הניחה ראיות מבוססות להוכחת טענותיה. אולם אין בטענה זו כדי להקים כל עילה להתערבות. הביקורת השיפוטית של בית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק אינה משתרעת על בחינת התשתית הראייתית שהביאה לקבלת ההחלטה המינהלית (והשוו: בג"ץ 4870/10 רות בלום-דוד, עו"ד נ' מבקר המדינה, פסקה 14 (23.6.2011)). בנסיבות העניין, בהינתן שמהחלטת יו"ר הוועדה עולה כי הראיות שהציגה העותרת נבחנו לעומקן תוך שניתנה הדעת להתקיימות התנאים הקבועים בדין, אין בטענותיה דבר המצדיק התערבות בהחלטה. למעלה מן הצורך אוסיף כי מעיון בעתירה ובנספחיה עולה כי בניגוד לטענת העותרת לפיה היא הציגה ראיות למכביר להוכחת התנאים הנדרשים לתחולת סעיף 10ג(א) לחוק, הרי שחלק מטענותיה כלל לא נתמכו בראיות של ממש; חלקן אינן כוללות טיעונים שיש בכוחם די כדי לבסס את התקיימות התנאים הנדרשים; וחלקן נשענות על ראיות שאין בהן כדי להוכיח ברמה הנדרשת כי מדובר בגוף פעיל בבחירות. כך למשל, לא מעט מן הראיות מתייחסות לכתבות שנכתבו על גורמים אחרים זולת המשיבה לפני למעלה משנה – תקופה די משמעותית בהתייחס לתדירות הבחירות הכלליות המתקיימות בישראל. זאת גם אם היה מקום לייחס משקל לכתבות מעין אלו, ואיני סבור כי כך ראוי לעשות. נתתי דעתי גם לפרסום המלווה בתמונות של נציגי רשימות המתמודדים לכנסת. לצדו של כל מועמד מופיע ציטוט המשקף לטענת המשיבה חלק מתורתו הפוליטית והקורא נדרש לבחור בין שתי תפיסות העולם. עצם הקריאה לציבור "לבחור" בין שתי תפיסות עולם, אינה מצביעה כלשון החוק על כוונה להשפיע על בוחרים להצביע בעד רשימת מועמדים מסוימת או להימנע מלהצביע בעד רשימת מועמדים אחרת. בעניין זה אציין כי לא נעלם מעיניי הסגנון של האמרות המיוחסות לחלק מהמועמדים השונים. אמנם, ניתן היה לסבור כי מודעה מעין זו אינה רק "מחדדת" את ההבדלים בין העמדות הפוליטיות השונות אלא עושה שימוש באמירות בוטות לצורך "קריצה" לבוחר. אלא שאינני סבור כי קביעת יו"ר הוועדה בעניין זה, כי לא מדובר בעמידה ברף הוכחה הנדרש, בלתי סבירה באופן המצדיק התערבות. כך גם למשל, לא הוכחו התנאים הקבועים בדין ביחס לתמונתו של מר יאיר לפיד בכניסתו לתפקיד ראש הממשלה המלווה בברכת הצלחה ולראיון של מנכ"ל המשיבה דאז המשבח את הישגי הממשלה בשנה שחלפה. אכן פרסומים אלה נכנסים לעניות דעתי לגדרה של החלופה הרביעית בהגדרת "פעילות בחירות" בסעיף 1 לחוק. קשה להתחמק מכך. ברם, יו"ר הוועדה קבע כי לא הוכח שפרסומים אלה עומדים בתנאי שבסעיף 10ג(א) לחוק על פיו הפעילות מומנה ברף הנדרש של 104,500 ש"ח. לא זו בלבד שקביעה זו הינה במהותה קביעה עובדתית שאין זו דרכו של בית משפט זה להתערב בה, ודאי לא במתכונת הביקורת המינהלית המופעלת בהליך זה, אלא שהמעיין במכלול חומר הראיות אשר צורף לעתירה אינו מגלה מסקנה אחרת. אכן, צורף כנספח 32 לעתירה שהוגשה ליו"ר הוועדה דוח מ"גיידסטאר" אתר העמותות של ישראל לפיו המקורות התקציביים של המשיבה עמדו בשנת 2021 על למעלה מ-11.5 מיליון ש"ח. ברם, העותרת לא הביאה ולּו ראשית ראיה לכך שמתוך הסכום האמור הושקע ב"פעילות הבחירות" האמורה סכום העולה על הרף הנדרש בחוק. ואין צריך לומר כי אף לא הוכח ולוּ ברמז כי שוויה הכולל של "פעילות הבחירות" הנטענת על ידי העותרת, הגיע לכדי הסכום הנדרש. בשולי הדברים, והגם כי הדבר אינו נדרש לצורך ההכרעה, אוסיף כי על פניו יש ממש בעמדת היועצת המשפטית לממשלה, ודעתי נוטה לקבל עמדה זו, נוכח לשונו הברורה והחד-משמעית של החוק, כי התיבה "רשימת מועמדים מסוימת" מכוונת כלפי רשימה מסוימת אחת ולא כלפי מספר רשימות או "גוש" מסוים (וראו בעניין זה: בג"ץ 5527/19 דרכנו – יוצאים לפעולה (חל"צ) נ' כבוד השופט חנן מלצר, המשנה לנשיאת בית המשפט ‏העליון, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, פסקה 23 (3.9.2019)). מכל מקום, קביעתו המנומקת של יו"ר הוועדה כי הפרסומים אליהם הפנתה העותרת אינם מהווים "פעילות בחירות", ניתנה תחת הנחה המקלה עם העותרת לפיה התיבה "רשימת מועמדים מסוימת" מתייחסת גם ל"גוש" תוך בחינת הפרסומים לגופם, וממילא אינה מצדיקה התערבות בהיבט זה. העתירה נדחית. העותרת תישא בהוצאות המשיבה והיועצת המשפטית לממשלה בסך של 10,000 ש"ח, לכל אחת מהן. ניתן היום, ‏ה' בחשון התשפ"ג (‏30.10.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22071000_N03.docx הב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1