התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועצת המשפטית לממשלה ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 710/23 לפני: כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט ח' כבוב כבוד השופט י' כשר העותרת: התנועה למען איכות השלטון בישראל נ ג ד המשיבים: 1. היועצת המשפטית לממשלה 2. פרקליט המדינה 3. משטרת ישראל 4. היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה 5. האפוטרופוס הכללי 6. ח"כ בנימין נתניהו, ראש הממשלה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד הידי נגב בשם המשיבים 5-1: עו"ד אבי מיליקובסקי; עו"ד יעל קולודני בשם המשיב 6: עו"ד אוריאל חור ניזרי פסק-דין השופט י' כשר: לפנינו עתירה מיום 24.1.2023, בגדרה מבוקש, בעיקרם של דברים, כי יינתן צו על תנאי המורה למשיבים 3-1 לנקוט בהליכים פליליים ובהליכי אכיפה באשר לאי-החזרתן של מתנות שניתנו לראש הממשלה בנימין נתניהו בכהונותיו הקודמות, מתוקף תפקידו כראש הממשלה, לחזקת המדינה, בניגוד להוראות חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979 (להלן: חוק המתנות) ובהתאם לעבירות הקבועות בחוק העונשין, התשל"ז-1977. כמו כן, מבוקש בעתירה כי יינתן צו על תנאי המורה למשיבים 3-1 "ליתן טעם מדוע לא ישיבו תשובה מנומקת לגופם של דברים לפניותיה של העותרת" בעניין מושא העתירה. העותרת טוענת כי התגבשה תשתית ראייתית לביסוס חשד סביר שהמשיב 6, ראש הממשלה בנימין נתניהו, ביצע עבירות פליליות לפי סעיף 2 לחוק המתנות ותקנה 2 לתקנות שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1980 (להלן: תקנות המתנות). על פי סעיפי החוק הנ"ל, מקום בו קיבל עובד ציבור מתנה, "תקום המתנה לקנין המדינה", ועליו להעבירה לוועדה משרדית במשרד ראש הממשלה (להלן: ועדת המתנות) בתוך 15 ימים מיום שנתקבלה. בהחלטתי מיום 24.1.2023 נתבקשה תגובה מקדמית מטעם המשיבים. התגובה המקדמית מטעם המשיבים 5-1 הוגשה ביום 3.8.2023; אליה הצטרף גם המשיב 6, ראש הממשלה בנימין נתניהו, בתגובתו מיום 9.8.2023. מהתגובה המקדמית עולה כי עוד בטרם שהוגשה העתירה, ביום 11.1.2023, התקיים דיון בעניין מושא העתירה בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-מנהלי), ד"ר גיל לימון, ובהשתתפות מספר גורמים נוספים, לרבות המשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים), עו"ד אורית קוטב. מסיכום הדיון האמור אנו למדים את הרקע העובדתי והנורמטיבי הנדרש לעניין: במהלך כהונותיו הקודמות של המשיב 6 כראש ממשלה, אישרה ועדת המתנות כי חלק מהמתנות שקיבל המשיב 6 ישמשו לתצוגה במתקנים רשמיים של המדינה (בהתאם לסמכותה לפי תקנה 3 לתקנות המתנות). בסמוך לסיום כהונתו הקודמת של המשיב 6 כראש הממשלה, הונחתה לשכתו להשיב את כלל המתנות ששימשו לתצוגה כאמור. כשלושים מתנות לא הוחזרו. העניין הועבר להתייחסות פרקליטות המדינה. בעמדת פרקליט המדינה מיום 31.1.2022, נכתב כי בהתאם לתשתית העובדתית הקיימת אין הצדקה לפתוח בבדיקה או חקירה פלילית, וכן כי נקיטת הליך במישור האזרחי אינו מתאים לטיפול בסוגיה. כאמור לעיל, מהתגובה המקדמית עולה כי ביום 11.1.2023 התקיים דיון בנושא, ולאחריו אף התקבלה עמדה משלימה נוספת מטעם פרקליט המדינה (ביום 15.3.2023). ביום 20.7.2023, לאחר שהוגשה העתירה דנן והתבקשה תגובה מקדמית מטעם המשיבים, פורסם סיכום הדיון האמור. בסיכום הדיון נכתב כי: "התשתית הראייתית הקיימת אינה מקימה חשד המצדיק בירור במישור הפלילי", וכי גם אין מקום לנקיטה בהליך אזרחי. בד בבד עם פרסום סיכום הדיון הנזכר לעיל, ביום 20.7.2023, התקבלה החלטת פרקליט המדינה שלפיה אין הצדקה להמשך טיפול בנושא במישור הפלילי: "התשתית הראייתית הקיימת נכון לעת הזו אינה מקימה חשד סביר המצדיק פתיחה בבדיקה או בחקירה פלילית, ותוחלת החקירה נמוכה." לעמדת המשיבים, יש לדחות על הסף את העתירה משני טעמים עיקריים. ראשית, נוכח פרסום סיכום הדיון הנ"ל והחלטת פרקליט המדינה מיום 20.7.2023, שפורסמה באותו היום, התשתית העובדתית העומדת ביסוד העתירה השתנתה מהותית – באופן אשר מצדיק את דחייתה. שנית, נטען כי בנסיבות העניין אין הצדקה להתערבותו של בית משפט זה בשיקול הדעת הרחב הנתון לרשויות התביעה בהחלטה על פתיחת בדיקה או חקירה פלילית; זאת בפרט מקום בו הסוגיה נבחנה על ידי הגורמים הבכירים ביותר במערכת אכיפת החוק, וההחלטה נתקבלה מטעמים של דיות ראיות. בהחלטתי מיום 28.8.2023 התבקשה העותרת להודיע אם היא עומדת על עתירתה במתכונתה הנוכחית. בהודעת העותרת מיום 19.9.2023, היא הודיעה כי היא עומדת על בירור העתירה, ומבקשת כי יתקיים בה דיון. לגישת העותרת, על אף שלאחר הגשת העתירה פורסם סיכום הדיון והתקבלה החלטת פרקליט המדינה, כמתואר לעיל, לא חל שינוי מהותי בתשתית העובדתית שביסוד העתירה. העותרת טוענת כי מכיוון שהמשיבים 3-1 לא השיבו לפניות העותרת במשך למעלה משנה וחצי, הרי שלפי סעיפים 2(א) ו-6(ב) לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), התשי"ט-1958 (להלן: חוק ההנמקות)), כבר במועד הגשת העתירה יש לראות בפניותיה כפניות שסורבו. על כן, לטענת העותרת, "העתירה דנן הוגשה נגד סירוב המשיבים 3-1 לבקשת העותרת לפתוח בבדיקה פלילית להיעלמותן של המתנות יקרות הערך. ועל כן, לעמדת העותרת אין בתגובות המשיבים כדי לשנות את התשתית העובדתית בעתירה, אלא רק לגדר את המחלוקת בין הצדדים". לחלופין, מבקשת העותרת כי ככל שנסבור כי יש לתקן את העתירה, תינתן לה הזדמנות להגיש עתירה מתוקנת. לאחר בחינת העתירה והתגובה המקדמית, על נספחיהן, כמו גם הודעת העותרת, באנו לכלל מסקנה כי דין העתירה, במתכונתה הנוכחית, להידחות על הסף. כעולה מתגובת המשיבים 5-1, מאז הגשת העתירה חלה התפתחות משמעותית ביותר בסוגיה מושא העתירה. שני המסמכים הרלוונטיים המתוארים לעיל – החלטת פרקליט המדינה וסיכום הדיון מיום 11.1.2023 – פורסמו רק ביום 20.7.2023, סמוך להגשת התגובה המקדמית מטעם המשיבים 5-1. אשר על כן, נראה כי התשתית העובדתית עליה מבוססת העתירה דנן איננה עדכנית עוד. די בטעם זה כדי לדחות את העתירה על הסף (ראו, מיני רבים: בג"ץ 8760/21 רגבים נ' שר הבטחון (14.9.2022)). יצוין כי לתשתית העובדתית החדשה שמורה חשיבות יתרה בנסיבות דנן שכן משמעות קבלת העתירה, לעת הזאת, הינה התערבות בהחלטת גורמי אכיפת החוק שלא לפתוח בהליך של בדיקה או חקירה פלילית, מטעמי דיות ראיות. טענת העותרת כי יש לראות במשיבים 3-1 כמי שסירבו לפניותיה עוד קודם להגשת העתירה (על דרך מחדל מלהשיב לפניותיה של העותרת), אין בה כדי לשנות את עובדת השינוי המהותי בתשתית העובדתית הרלוונטית. אשר על כן – העתירה נדחית על הסף. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ז' בחשון התשפ"ד (‏22.10.2023). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 23007100_L14.docx חכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il