פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון
ע"א 7098/22
לפני:
כבוד המשנה לנשיאה ע' פוגלמן
המערערות:
1. סידי קליין
2. קיי.סי.די פיתוחים בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. יצחק נטוביץ
2. מיכאל שפיצר
3. שרה גרין
4. ציון דנינו
5. אלעד פרשר
6. בנק מזרחי טפחות בע"מ
7. אלי סעדון
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט א' דפדי) בת"א 62439-10-21 מיום 8.9.2022
בשם המערערות:
המערערת 1
פסק-דין
לפניי ערעור על החלטת רשם בית משפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט א' דפדי) מיום 8.9.2022 בת"א (מחוזי ת"א) 62439-10-21 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינן של המערערות.
המערערות הגישו בשנת 2021 תביעה אזרחית ובמסגרתה עתרו לשורת סעדים הצהרתיים נגד המשיבים. ככל שניתן להבין, ברקע לתביעה, טענת המערערת 1 (להלן: המערערת) כי פסקי דין שניתנו בעניינה זויפו. במסגרת התביעה, ביקשו המשיבים 3-1 והמשיבים 7-4 (כל קבוצת משיבים הגישה בקשה נפרדת) להורות למערערות להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיהם בהליך. לאחר קבלת תגובת המערערות, הורה בית המשפט בימים 28.6.2022 ו-4.8.2022 כי על המערערות להפקיד סך של 15,000 ש"ח (לכל קבוצת משיבים, ובסך הכול 30,000 ש"ח), וכי ככל שלא יופקד הסכום תימחק התביעה. ביום 7.9.2022 הגישו המערערות שתי בקשות לפסילת הרשם מלהמשיך לדון בתביעה. הבקשה הראשונה כוונה ל-6 החלטות שניתנו על ידי בית המשפט ביחס לבקשת המשיבים 7-4 להפקדת ערובה (בימים 6.6.2022, 8.6.2022, 28.6.2022, 30.6.2022, 18.7.2022 ו-2.8.20222) אשר מלמדות, לדברי המערערות, על חשש ממשי למשוא פנים סדרתי. הבקשה השנייה כוונה להחלטה שניתנה ביחס לבקשת המשיבים 3-1 להפקדת ערובה.
למחרת היום דחה בית המשפט את בקשות הפסלות. בית המשפט ציין כי לאחר ששקל את טענות המערערת (שחלקן, כך צוין, נוסחו באופן לא ראוי) לא מצא עילה לפסילתו. בית המשפט הבהיר כי ההחלטות שכלפיהן מפנות המערערות את חיציהן ניתנו על בסיס טענות הצדדים וכי ככל שהן חולקות על הקביעות בהן, דרך ההשגה הנכונה עליהן היא בערעור. בו ביום, מחק בית משפט השלום את תביעת המערערות. בפסק הדין ציין בית המשפט כי המערערות לא הפקידו את הערובות שנקבעו בהחלטותיו, ולכן התביעה נמחקת. בית המשפט חייב את המערערות בהוצאות המשיבים.
מכאן ערעור הפסלות שלפניי, שבמסגרתו טוענות המערערות, שאינן מיוצגות, כי היה על המותב לפסול את עצמו. כך, לטענת המערערות, ככל שניתן להבין, דעתו של המותב הייתה נעולה למחיקת תביעתן וזאת כעולה מהחלטותיו הדיוניות בבקשות להפקדת ערובה. זאת ועוד, טוענות המערערות כי לא היה מקום לקבוע ערובה בגובה שקבע המותב. כמו כן, לטענתן, פסק הדין שמחק את תביעתן ניתן לפני ההכרעה בבקשות הפסלות, באופן שמעיד על נעילת דעתו של המותב. עוד מעלות המערערות טענות כלפי המצאת החלטות שיפוטיות לידיהן.
למען שלמות התמונה, יצוין כי בד בבד עם הגשת הערעור דנן הגישו המערערות בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה. ביום 14.11.2022 קיבלה רשמת בית משפט זה (כב' השופטת ק' אזולאי) את הבקשה באופן חלקי (ערעור שהוגש על החלטה זו נדחה, ער"א 764/23 קליין נ' נטויביץ (7.2.2023)). בהמשך, ניתנו החלטות נוספות בנוגע להפקדת הערובה (ראו למשל החלטות מימים 11.12.2022, 9.2.2023 ו-19.6.2023). ביום 6.7.2023 הגישו המערערות בקשה לפסילת הרשמת מלהמשיך לדון בערעור, וביום 17.7.2023 דחתה הרשמת את הבקשה.
עוד יצוין כי במסגרת הערעור שלפניי הגישו המערערות שני מסמכים נוספים: הראשון הוא "הודעה" על כוונת המערערות להגיש ערעור על החלטת הרשמת אזולאי שלא לפסול את עצמה. במסגרת אותה הודעה ביקשו המערערות כי יעוכבו כל ההליכים בתיק. המסמך השני הוכתר "בקשת תזכורת" שבמסגרתה הפנו המערערות לבקשה קודמת שלהן שכוונה בין היתר לחשיפת שעות מתן ההחלטות על ידי כב' השופט א' דפדי במסגרת תביעתן.
לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, באתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות. כפי שנקבע לא אחת בעבר, הליכי פסלות שופט הם הליכים צופים פני עתיד, ומטרתם לבחון אם שופט יכול להמשיך לשבת בדין או שראוי להעביר את ההליך שמתנהל לפניו למותב אחר (ע"א 2799/23 פלונית נ' פלוני, פסקה 7 (7.5.2023) (להלן: עניין פלונית); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 339-338 (2006)). כאמור לעיל, הערעור דנן הוגש לאחר שניתן פסק הדין בתביעה ובנסיבות אלו אין עוד טעם לברר את טענת הפסלות (עניין פלונית, פסקה 8; ע"א 8104/20 פלונית נ' פלוני, פסקה 5 (21.2.2021); ע"א 2071/16 עצמון נ' יואלי, פסקה 14 (8.5.2016)). דרך המלך במקרים מעין אלה היא להעלות אפוא את הטענות במסגרת הליך ערעור על פסק הדין שניתן (ע"א 1888/22 פלוני נ' פלונית, פסקה 4 (9.6.2022)). בבחינת למעלה מן הצורך, אציין גם כי מרבית טענות המערערות מופנות לגופן של החלטות המותב, אך כידוע רק לעתים נדירות ייקבע שבפעילות השיפוטית כשלעצמה יש כדי לבסס חשש ממשי למשוא פנים (ע"א 2501/23 פרי נ' י.ת.ט בע"מ, פסקה 8 (17.4.2023) (להלן: עניין פרי); ע"א 6962/22 כהן נ' ברודסקי, פסקה 8 (29.11.2022)). זאת ועוד, בכל הנוגע לטענה כי פסק הדין בתביעת המערערות ניתן על ידי המותב עובר להכרעתו בבקשות הפסלות, הרי שמבלי להביע עמדה לגופה של טענה זו, כבר נפסק כי "אין מקום להעלות בערעור טענות שלמותב לא ניתנה הזדמנות להתייחס אליהן במסגרת החלטת הפסלות" (עניין פרי, פסקה 7). בשולי הדברים אציין כי הערעור לפניי, כמו גם בקשות הפסלות שהגישו המערערות, כוללים טענות אישיות כלפי המותב שנוסחו בלשון בוטה ומשתלחת, ואין להלום התנהלות מעין זו.
לבסוף, אבהיר כי לא ראיתי להיעתר לבקשת המערערות לעכב את הכרעתי בערעור דנן עד להגשת ערעור על החלטת כב' הרשמת ק' אזולאי שלא לפסול את עצמה. החלטות כב' הרשמת בערעור דנן עניינן בהפקדת אגרה וערובה, ואולם, נוכח מסקנתי שדין הערעור להידחות לגופו, לא ראיתי לעכב הכרעתי בו.
הערעור נדחה אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתן היום, ו' באב התשפ"ג (24.7.2023).
המשנה לנשיאה
_________________________
22070980_M19.docx ננ
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il