פלוני נ. פלוני

פסק-דין בתיק ע"א 7098/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 7098/06 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בכפר-סבא (כבוד השופטת מ' קראוס) מיום 5.7.06 בתמ"ש 16221/03 פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא (כב' השופטת מ' קראוס) מיום 5.7.2006, שלא לפסול עצמו מלדון בתמ"ש 16221/03. 1. בין הצדדים, בני זוג מסוכסכים, מתנהלים הליכים משפטיים מזה כשלוש שנים. בין היתר, התנהלה בבית המשפט לענייני משפחה בכפר-סבא (בפני השופטת מ' קראוס) תביעת מזונות שהגישה המשיבה כנגד המערער (להלן: תביעת המזונות). בתביעה זו ניתן לאחרונה פסק-דין. במקביל הוגשה על ידי האשה תביעה לחלוקת רכוש, המתנהלת בפני אותו מותב, ואשר טרם החל בה שלב ההוכחות (להלן: התביעה הרכושית). במסגרת דיון שהתקיים בחודש מרץ 2004 ביקש המערער מבית המשפט לפסול את עצמו, בטענה כי הוא חושש מפני משוא פנים של בית המשפט בשל העובדה שבעבר עבדה השופטת במשרדו של אחד מבאי כוח המשיבה, עו"ד סמוכה. בקשה זו נדחתה על ידי בית המשפט (החלטה מיום 29.3.2004). בהחלטה נקבע כי השופטת שומעת את התיקים של עו"ד סמוכה, כמו גם תיקים של עורכי דין אחרים, אצלם עבדה לפני שמונתה כשופטת. צוין כי תחום המשפחה הינו ספציפי ומקצועי, ומעורכי הדין שמתמחים בו צומחים שופטי העתיד, כיוון שרק מי שהינו בעל ידע ונסיון מקצועי בתחום כשיר להתמנות כשופט בית המשפט לענייני משפחה. לכן, טבעי הוא כי כאשר עורכי דין העוסקים בתחום ממונים כשופטים, קולגות הפועלים לצידם, כשותפים, מעסיקים או מאמנים, יכפיפו עצמם למרותם באופן ענייני ואובייקטיבי. על כן, סברה השופטת כי לא מתעורר חשש ממשי למשוא פנים כתוצאה מאותם קשרים מקצועיים עם עו"ד סמוכה, אשר הסתיימו לפני כעשרים כשנה. על החלטה זו לא הוגש ערעור. 2. ביום 28.6.06, לאחר מתן פסק הדין בתביעת המזונות וכשבוע לפני תחילת דיוני ההוכחות בתביעה הרכושית, הגיש המערער, אשר החליף בינתיים את באי כוחו, בקשה נוספת לפסילת בית המשפט. גם בקשה זו נומקה בקיומה של קירבה ממשית בין השופטת לבא כוח המשיבה, עו"ד סמוכה, הנובעת מיחסי העבודה ביניהם בעבר. המערער טען כי יחסי קירבה אלה השפיעו על ניהול הדיון בתביעת המזונות, ועמדו בבסיס הצעת פשרה מוטה לטובת המשיבה שהציע בית המשפט בראשית הליך תביעת המזונות, אשר הפכה בסופו של יום לפסק דין. מכוח אותם יחסי קירבה ננעלה, לטענת המערער, דעתו של בית המשפט לטובת המשיבה, כך שלמערער לא היה כל סיכוי בתביעת המזונות. על כן, סבר המערער כי על השופטת לפסול עצמה מלדון בתביעה הרכושית. במסגרת דיון שהתקיים בבקשה הבהיר עו"ד סמוכה כי מעולם לא היו בינו לבין השופטת קשרים אישיים, אלא קשרי עבודה בלבד, אשר נמשכו כשנתיים והסתיימו לפני כעשרים שנה. 3. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות. בהחלטתו מיום 5.7.06 חזר בית המשפט על שקבע בהחלטה בבקשת הפסלות הקודמת, וציין כי למעשה מדובר בחזרה על אותה בקשה, שנדחתה. בית המשפט אישר את דברי עו"ד סמוכה, לפיהם אין בינו לבין השופטת קשר אישי משום מין וסוג, וכי עו"ד סמוכה מופיע בפניה כמו עורכי דין נוספים אצלם עבדה מתוקף התמחותה בתחום דיני משפחה. הובהר כי ככל שיש למערער טענות באשר לפסק הדין בתביעת המזונות מקומן של טענות אלה בהליך של ערעור. אשר לטענותיו של המערער בכל הנוגע לניהול תביעת המזונות, צוין שהחלטות בית המשפט מתקבלות באופן ענייני. התוצאות נוטות פעם לצד זה ופעם לצד אחר, הכל על פי העניין ולא על פי זהות הצד. גם הצעת הפשרה שהועלתה בראשית הדיונים בתביעת המזונות, אינה מקימה עילת פסלות. חובתו של השופט להציע הצעות בכל שלב של הדיון ואין בכך כדי להעיד על נעילת דעתו. הובהר כי בית המשפט פתוח לשמוע את טענות הצדדים במסגרת התביעה הרכושית ולשם כך קבועים דיוני הוכחות, במהלכם ינסה כל צד לשכנע את בית המשפט בעמדתו. לפיכך, לא קמה עילת פסלות. 4. על החלטה זו הוגש הערעור שבפניי. המערער חוזר על עמדתו, לפיה עבודת השופטת אצל בא כוח המשיבה מגלה משוא פנים מובהק. המערער סבור כי מערכת היחסים בין השופטת ועו"ד סמוכה נכנסת בגדר "קרבה ממשית", המהווה עילת פסלות לפי סעיף 77א(א1)(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), ומקימה חשש ממשי למשוא פנים. לטענתו, קרבה זו היא הטעם לכך שדעת בית המשפט אינה אובייקטיבית, והיא ננעלה עוד בטרם התקיימו הוכחות בתיק המזונות, והשפיעה על החלטותיו של בית המשפט במסגרת ההליך. היא גם עמדה בבסיס הצעת הפשרה של בית המשפט בראשית תיק המזונות, אשר למעשה חרצה את דינו של התיק. גם בפסק הדין בתביעת המזונות מוצא המערער ביטוי לעיוות דין חמור וגישה שלילית כלפיו מצד בית המשפט, הנובעים מאותה קרבה. בנסיבות אלו, חש המערער כי דעתו של בית המשפט נעולה, ולכן עליו לפסול עצמו מלדון בתביעה הרכושית. 5. לאחר שעיינתי בחומר שבפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. מעיון בטענות המערער עולה, כי בקשת הפסלות נסבה על עילה מרכזית אחת, שעניינה עבודת השופטת במשרדו של עו"ד סמוכה בעבר. עילה זו זהה לעילה בבקשת הפסלות הראשונה, אשר נדחתה על ידי בית המשפט. על אותה החלטה לא ערער המערער במועד הקבוע לכך בדין, ולכן היא הפכה חלוטה. על כן, המערער אינו יכול לבקש מבית המשפט לפסול עצמו בגין עילה זו במסגרת בקשת פסלות נוספת ובמסגרת הערעור הנוכחי (ע"א 1314/99 גלברט נ' גלברט (לא פורסם) (להלן: עניין גלברט); ע"א 4778/99 רום נ' מדינת ישראל (לא פורסם); ע"א 10763/05 חכם נ' סיאג (לא פורסם); ע"א 11871/05 ח'טיב נ' בדארנה (לא פורסם)). העובדה שבאי כוח המערער התחלפו אין בה כדי להקים מחדש עילת פסלות שכבר נדונה ונדחתה. למעלה מהצורך אציין כי גם לגופו של עניין דין בקשת הפסלות להידחות – סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט קובע, כי שופט לא יישב בדין אם מצא, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. סעיף 77א(א1)(1) לחוק מוסיף וקובע כי שופט לא יישב בדין ביודעו שצד להליך, בא כוחו או עד מרכזי הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קירבה ממשית אחרת. הנה כי כן, הן לפי העילה הכללית שבסעיף 77א(א) לחוק והן לפי העילה הספציפית שבסעיף 77א(א1)(1), אין די בעצם ההיכרות או הקרבה של שופט לבעל דין או עורך דינו כדי להביא לפסילתו, נדרשת קרבה ממשית. קרבה זו אינה אלא אותה קרבה שממשותה היא המבססת חשש ממשי למשוא פנים (ע"א 1190/05 גבאי נ' אומצה מפעלי בשר בע"מ (לא פורסם)). יפים לענייננו דבריו של הנשיא שמגר, שציין כי: "אם השופט יפסול עצמו בכל מקרה בו קיימת היכרות מן העבר או מן ההווה, בלי שהדבר מעוגן ביחסי קירבה מיוחדים, יפריז לצד החומרה ללא הצדקה עניינית וגם יכביד ללא צורך על פעולתה של המערכת השיפוטית. היכרות, ותהיה זו היכרות שבהווה, אינה הופכת את השופט לפסול. היא אינה יוצרת מראש חריצת דין אישית כה מהותית כלפי האדם עד שיהיה בכך כדי ליצור נטיית לב המשתלטת על שופט מקצועי בעזות כה רבה עד שאינו יכול להגיע להכרעה עניינית. זהו תחום מובהק אשר בו בא לידי ביטוי היישום של אמת המידה של השופט המקצועי היודע להשתחרר מהשפעתה של היכרות שגרתית...בענייני היכרות גרידא אין להפריז ואין להיתפס לנטיה לפסילה עצמית, כי היכרות אינה צריכה ליצור אצל השופט הממוצע והסביר כל נטיה לחומרה או לקולה, ואף אינה צריכה להצביע על אפשרות ממשית כאמור, בעיני ערכאת הערעור." (מ' שמגר "על פסלות שופט-בעקבות ידיד תרתי משמע" גבורות לשמעון אגרנט 87, 110-109(תשמ"ז)). דברים אלה יפים ודאי גם למקרים בהם מלכתחילה ציבור עורכי הדין העוסקים בתחום מסוים הוא מצומצם, כך שכל העוסקים בתחום מכירים איש את רעהו (יגאל מרזל דיני פסלות שופט (תשס"ו) 237, 247; עניין גלברט; ע"א 6433/00 תחנת תידלוק קדימה בע"מ נ' פקיד שומה-אזור נתניה (לא פורסם)). גם כאשר מי שעבד עם השופט בעבר במשרד עורכי דין מופיע לפניו, יהיה מבחן הקרבה הממשית נסיבתי, במסגרת בחינת החשש הממשי למשוא פנים, ואין מדובר בפסילה אוטומטית של השופט, כל מקרה יבחן לגופו. יש לבחון את כלל נסיבות המקרה ובין היתר את טיב ההיכרות ומסגרתה, את משכה, את הזמן שעבר למן עבודתו של השופט כפרקליט במשרד ובין המשפט הנדון, האם מתקיימים קשרים בין משרד עורכי הדין ובין השופט, והאם השופט עסק בתיק הנדון בפניו עת היה עורך דין במשרד (מרזל, בעמ' 250-249; ע"א 4511/01 אבקסיס נ' נח, פ"ד נה(5)97; ע"א 763/00 מגדל כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ נ' מזרחי (לא פורסם)). במקרה שלפנינו, עברו כעשרים שנה מאז סיימה השופטת את עבודתה במשרדו של עו"ד סמוכה. כבר אז, ועד היום לא היה קשר אישי בינה לבין עו"ד סמוכה, והקשר ביניהם היה מקצועי גרידא. התיק הנוכחי כמובן שלא היה בטיפול המשרד עת עבדה שם השופטת. בנסיבות אלו, לא מצאתי כי התקיים חשש ממשי למשוא פנים שהצדיק את פסילתה של השופטת מלישב בדין. 6. מטענות המערער עולה כי גם את טענת משוא הפנים בהצעת הפשרה שהועלתה בראשית הליך תביעת המזונות ובפסק הדין בתביעת המזונות, ואת התחושה כי דעתו של בית המשפט ננעלה בהליך תביעת המזונות, הוא מייחס לקרבה שבין השופטת לעו"ד סמוכה, ולכן דינן של הטענות בהקשר זה להידחות אף הן. נראה כי דעתו של המערער אינה נוחה מפסק הדין בתביעת המזונות, אולם הדרך להתמודד עמו היא בערכאת ערעור, על פי סדרי הדין, ולא באמצעות הגשת בקשת פסלות וערעור פסלות (ע"א 4071/05 זרייק נ' עודה (לא פורסם); ע"א 10330/05 זמיר נ' עיריית אילת (לא פורסם)). אפשר שבראייתו של המערער נוצר חשש למשוא פנים כלפיו, אולם חשש זה אינו יוצא מכלל חשש סוביקטיבי גרידא, שאינו מקים עילת פסלות (ע"א 3484/01 באן נ' באן (לא פורסם); ע"א 7857/04 צ'רטוק נ' וינקלר (לא פורסם)). אשר על כן, הערעור נדחה. ניתן היום, י"א בתשרי התשס"ז (3.10.2006). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06070980_N01.doc /צש מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il