פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול בירושלים

פסק-דין בתיק בג"ץ 7098/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7098/05 בפני: כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת א' חיות העותרים: 1. פלונית 2. פלוני נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני הגדול בירושלים 2. בית הדין הרבני האזורי בירושלים 3. פלוני עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: ט"ז אב, תשס"ה (21.08.05) בשם העותרים: עו"ד יגאל וייס בשם המשיבים 1-2: עו"ד שמעון יעקבי בשם המשיב 3: בעצמו פסק-דין השופטת א' חיות: העובדות הצריכות לעניין והחלטות בתי-הדין 1. העותרת 1 והמשיב 3 נישאו זה לזו ביום 19.3.1995 וניהלו אורח חיים חרדי-דתי כחוזרים בתשובה. מנישואין אלה נולד ביום 27.10.2001 בנם, העותר 2. החיים המשותפים של בני הזוג לא עלו יפה. העותרת עזבה את הבית והגישה לבית הדין הרבני האזורי בירושלים תביעת מזונות וכן תביעת גירושין. הבעל מצידו עתר לשלום בית ולחלופין עתר לגירושין. בסופו של דבר הושג בין הצדדים הסכם גירושין, שאושר על ידי בית הדין ביום 26.3.2003, ובאותו היום התגרשו בני הזוג. בהסכם הגירושין הוסכם כי הילד יוותר במשמורת האם ויקבל חינוך חרדי-דתי. כמו כן, נקבע בהסכם כי הסדרי הראייה של האב ייקבעו בהסכמה בין בני הזוג ובהעדר הסכמה ביניהם יכריע בדבר בית הדין הרבני, תוך התחשבות בהמלצת רשויות הרווחה, על פי תסקירים שיינתנו מעת לעת, וכן מתוך ראייה של טובת הילד. 2. המחלוקות בין בני הזוג לא באו אל קיצן עם הגירושין, למרות ההסכם שהושג ביניהם. לפיכך, נדרש בית הדין לשוב ולהכריע באותם עניינים אשר בהם לא השכילו בני הזוג להגיע להסכמה. אחד ממוקדי המחלוקת המרכזיים שהתעוררו נוגע למוסד החינוכי שבו יבקר הקטין. שורשיה של מחלוקת זו נעוצים בכך שבינתיים חזרה האם בשאלה והיא מנהלת אורח חיים חילוני. על כן היא מבקשת כי המסגרת החינוכית של הילד המצוי במשמורתה תותאם לאורח חייה זה ותהיה אף היא חילונית. בית הדין הרבני האזורי, אשר נזקק לסוגיה (וכן לסוגיות נוספות שאינן מעניינה של עתירה זו), קבע כי האם "הפרה באופן בוטה", כלשונו, את הסכם הגירושין בו התחייבה שהילד יקבל חינוך "חרדי-דתי". עוד קבע בית הדין כי על האם לתקן את הדבר לקראת חופשת החנוכה תשס"ה. האם ערערה על פסק הדין לבית הדין הרבני הגדול וזה קבע כי טובת הילד גוברת אומנם על האמור בהסכם, אלא שמדובר במצב מורכב המחייב הליכה "בשביל הזהב" ובלשונו: אין בני זוג זה ראשונים בבעיה. כבר נתקלנו בעשרות בעיות מסוג זה בעבודת ביה"ד ובעשרות רבות מחוץ לכתלי ביה"ד ואם הדברים מלווים ברצון ובהסכמה בין ההורים אפשר לכוון את הילד לפתרון ממוצע שיהיה טוב לו וטוב לשני הוריו ובתנאי שלא יאמר הורה אחד: כולו שלי! בית הדין היה בדעה כי האב הציג בעניין זה גישה גמישה ופשרנית ומוכן היה לוותר על החינוך החרדי שעליו הוסכם ולהסתפק בחינוך מודרני ונוח יותר באחד ממוסדות החינוך שאותם איתר באזור מגוריה של האם. האם, לעומת זאת, עומדת על כך שהילד יתחנך במוסד חילוני ואינה מוכנה לגלות גמישות כלשהי נוכח אורח החיים החדש שאימצה לעצמה. בדחותו את עמדתה זו של האם, קבע בית הדין הגדול כי יש לקבל את הצעת האב ולרשום את הילד לאחד משלושה המוסדות שאותם הציע: גן עירוני חב"ד גן לבונה, גן מעון חוה או מרכז חינוכי תורני חורב. בית הדין הוסיף וציין כי אף שלא היו בפניו או בפני בית הדין האזורי חוות דעת מקצועיות בעניין מוסד החינוך התואם את טובת הילד במקרה הנדון, יש לו בכגון דא ניסיון מצטבר המבוסס על חוות דעת מקצועיות שנתקבלו במקרים דומים. על כן סבר כי די בכך שתתבקש חוות דעת מקצועית כעבור שני חודשי ניסיון באומרו: גם חוו"ד מקצועית שנתקבלו בבית דיננו קבעו שאין כאן בעיה פסיכולוגית של הילד אלא בעיה השקפתית או אמוציונלית של ההורים ולפיכך נראה לנו ללכת בשביל הזהב ואחרי תקופה מסויימת נבקש חוות דעת מקצועיות. טענות העותרת וההליכים בפנינו 3. על פסקי הדין של בית הדין האזורי ובית הדין הרבני הגדול מלינה העותרת בעתירה שבפנינו. העותרת חוזרת וטוענת כי טובת הילד מחייבת את שיבוצו בשנת הלימודים הקרובה בגן טרום חובה חילוני, בהתאמה לאורח החיים החילוני שאותו היא מנהלת, נוכח העובדה כי הילד נתון במשמורתה. העותרת מדגישה בעתירתה כי פסקי הדין שניתנו בבתי הדין הרבניים אינם נסמכים על חוות דעת מקצועית כלשהי ובכך לטעמה יש משום פגם היורד לשורש העניין והמצדיק את התערבותנו. 4. בשל דחיפות העניין קבענו את התיק לשמיעה ביום 1.8.2005 ובאותו מעמד שמענו את עמדת העותרת וכן את עמדת האב שטען לעצמו ואת עמדת היועץ המשפטי לשיפוט הרבני, עורך דין הרב שמעון יעקבי. בתום אותו דיון הוצא על ידינו צו ביניים המורה כי אין לרשום את הקטין לאיזה ממוסדות החינוך שקבע בית הדין הרבני הגדול, עד למתן החלטה אחרת. זאת משום שסברנו כי בטרם נכריע בעתירה, מן הראוי לקבל תסקיר של שירותי הרווחה בעניין המסגרת החינוכית המתאימה לעותר. הורינו אפוא על קבלת תסקיר כאמור ונוכח העובדה כי עורך דין יעקבי הפנה את תשומת ליבנו לכך שבית הדין הרבני האזורי הוציא עוד ביום 14.11.2004 וכן ביום 21.11.2004 צווים המופנים אל פקידת הסעד, ביקשנו כי ייערך בירור האם צווים אלה נתקבלו אצל פקידת הסעד ואם כך מדוע לא מולאו. ביום 18.8.2005 נתקבל התסקיר המבוקש, שנערך לאחר שפקידת הסעד באה בדברים עם האם, עם האב וכן עם המטפלת במעון שבו ביקר הקטין עד לאחרונה. כמו כן ביקרה פקידת הסעד בבית האם ונפגשה עם הקטין ועם בן זוגה הנוכחי של האם. פקידת הסעד התרשמה כי הקטין מפותח לגילו, מגיב בפתיחות ונראה רגוע ושמח וכן ציינה כי על פי הדיווחים שקיבלה השתלב הקטין היטב במסגרת החינוכית הדתית שבה ביקר בשנתיים האחרונות (מעון "אמונה"). בהתחשב באורח החיים השונה שמקיימים שני ההורים ועל מנת לאפשר את המשך התפתחותו התקינה, המליצה פקידת הסעד כי הקטין ימשיך גם בשנת תשס"ו לבקר במסגרת חינוכית דתית הקרובה באופייה לזו שבה ביקר בשנתיים האחרונות, בציינה כי שילובו בגן "לבונה" שהינו ממלכתי דתי ובו מבקרים ילדים דתיים וחילוניים מרחבי העיר כפר סבא, עונה על הנדרש. 5. בעקבות תסקיר זה קיימנו דיון נוסף ביום 21.8.2005. באותו מועד התייצבו בפנינו פרט לבעלי הדין גם פקידת הסעד לסדרי דין שערכה את התסקיר, הגברת סימה קבילו-בן-דוד ופקידת הסעד הראשית במשרד העבודה והרווחה, הגברת רונית צור. האם הסתייגה מן ההמלצה הכלולה בתסקיר וציינה כי מדובר בגן המקיים על פי בדיקותיה חינוך חרדי. עוד ציינה כי להבדיל מן הגן החילוני שאליו ביקשה לשלוח את הקטין, מסתיים יום הלימודים בגן המוצע בשעה 13:20 וכי נוכח העדר סידור של צהרון באותו גן, ייווצר מבחינתה קושי נוסף אם תאומץ המלצת פקידת הסעד, בשל כך שיום עבודתה מסתיים בשעות אחר הצהריים. בתום הדיון ועל מנת שמלוא הנתונים הצריכים לעניין יעמדו בפנינו, הורינו כי פקידת הסעד תגיש תסקיר משלים ותברר את החלופות השונות של גן ממלכתי-דתי, לרבות שאלות הכרוכות באופי החינוך הדתי בגן "לבונה" שהוצע ובגנים האחרים. כן הורינו כי פקידת הסעד תתייחס בתסקיר המשלים למכלול הנתונים הקשורים בשיבוץ הקטין למוסד חינוכי מתאים וכי תבוא בדברים עם ההורים על מנת להגיע להבנה ביחס לשעות שהותו של הקטין בגן או במסגרת משלימה. 6. בהתאם להחלטה זו נתקבל התסקיר המשלים מיום 28.8.2005 בו מציינת פקידת הסעד כי הגן הממלכתי-דתי "דולב" נמצא כמסגרת החינוכית המועדפת בנסיבות העניין בשל העובדה כי בסמוך אליו נמצא צהרון בעל אופי דומה המקיים עבור הילדים מסגרת משלימה עד השעה 17:00 בימים א'-ה', עם סיום הפעילות בגן. עוד צוין כי בצהרון מבקרים 10-12 ילדים חילונים ודתיים מרחבי העיר, כי השהות בו כוללת ארוחת צהריים, מנוחה ופעילויות שונות והיא כרוכה בתשלום של כ-1,000 ש"ח לחודש. בתגובה לתסקיר המשלים הודיעה האם כי אם יוחלט על קבלת ההמלצה הכלולה בתסקיר המשלים, מן הראוי להגביל אותה לשנת הלימודים הקרובה בלבד ולהתנותה בכך שהאב ישא באופן מלא במימון הצהרון. האב מצידו הגיש תגובה מפורטת לעתירה כולה וכן לאמור בתסקיר המשלים ובה ציין כי אין מקום להתערבותו של בית המשפט בקביעותיו של בית הדין הרבני. לעניין הצהרון ציין האב כי נושא זה לא עלה כלל בעתירה וכי מבדיקה שערך עולה כי בקרבת גן "לבונה" שאותו הציע ושעליו המליצה פקידת הסעד בתסקיר הראשון, מתקיים צהרון המתאים לצרכיו של הקטין ועלותו נמוכה יותר. צהרון זה לא נבדק על ידי שירותי הרווחה מסיבות שלא נתבררו לו כל צורכם ולמרות שביקש כי יקיימו את הבדיקה. לחלופין, נכון האב לפנים משורת הדין כי יינתן צו לרישום הקטין לגן "דולב", אותו הציעה פקידת הסעד בתסקיר המשלים, ובלבד שהעותרת תשא בעלות הצהרון. דיון 7. צדק בית הדין הרבני הגדול בקובעו כי אין לראות בהסכם הגירושין חזות הכול ובציינו כי השיקול המרכזי והראשון במעלה הצריך להנחותו בכל הנוגע לסוגיית שיבוצו של הקטין למוסד חינוכי הינו – טובת הילד. גישה זו ראויה היא ונכונה ותואמת את ההלכות אשר יצאו פעם אחר פעם מלפני בית משפט זה (ראו בג"צ 5227/97 דויד נ' בית-הדין הרבני הגדול בירושלים, פ"ד נה (1) 453, 461-460 והאסמכתאות הנזכרות שם). אלא שבית הדין סבר כי יוכל להכריע במקרה דנן ולקבוע את המוסד החינוכי המתאים לקטין בלא שתעמוד לנגד עיניו חוות דעת מקצועית מתאימה והוא ראה להסתמך בעניין זה על הניסיון שצבר מעיון בחוות דעת מקצועיות במקרים דומים. גישה זו באשר לאופן שבו יישם בית הדין הגדול את עקרון טובת הילד, אנו מתקשים לקבל. אכן, המקרה שבפנינו איננו מעורר שאלה נדירה ולצערנו כבר היו דברים מעולם ובתי הדין, כמו גם בתי המשפט האחרים, אכן נזקקו ונזקקים לא אחת לשאלות הנוגעות לטובתם של קטינים שבין הוריהם גבה הר והם פירקו את התא המשפחתי, תוך שכל אחד מהם מנהל את חייו על פי בחירתו. היחסים בין קטינים לבין הוריהם שנפרדו מתאפיינים בדרך כלל במרקם עדין, רגיש ושברירי העלול לגרום לקטינים בלבול ולעורר אצלם קונפליקט נאמנות בשל הצורך להתנהל בין שני עולמות. הדבר בא לידי ביטוי ביתר שאת מקום שבו, כמו במקרה שלפנינו, מנהל כל אחד מן ההורים אורח חיים שונה. על כן, יש לנהוג במקרים אלה בזהירות רבה ובאחריות, ויש לקבל כעניין שבשגרה חוות דעת מקצועית מתאימה, טרם שיוכרע עניין הכרוך באופן מובהק בטובתו של הקטין (ראו בג"צ 4238/03 לוי נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פ"ד נח (1) 481, 489-488). הגורמים המקצועיים העומדים לרשותנו אמונים על שאלות ממין זה ובידם הכלים המתאימים לבחון את מכלול הנתונים הצריכים לעניין ולהציג בפני הערכאות השיפוטיות תמונה רחבה וכוללת, בטרם יקבלו את החלטתם. נאמנים לגישתנו זו השלמנו את שהחסיר בית הדין במקרה הנדון, ולאחר שקיבלנו את התסקירים שצוינו לעיל, נחה דעתנו כי שילובו של הקטין לעת עתה במסגרת של חינוך ממלכתי-דתי, אכן תואמת את טובתו והיא מהווה מעבר נכון ונטול זעזועים מן המסגרת החינוכית שבה שהה עד כה. לפיכך אנו מורים כי הקטין ישולב לשנת הלימודים הקרובה בגן "דולב" ובצהרון "אורנים" הסמוך אליו, כהמלצת פקידת-הסעד. עם זאת, אנו מורים על החזרת הדיון אל בית הדין הרבני האזורי, לו נתונה הסמכות לדון בהסדרים הכספיים הנוגעים לכך – על מנת שיקבע את חלוקת ההשתתפות שבין ההורים במימון הצהרון. נציין כי אף שמטעמים מובנים לא ראינו מקום להכניס ראשנו למחלוקות הכספיות שהעלו הצדדים בעניין מימון הצהרון, מותר להניח כי בית הדין יפעל בעניין זה ברוח ההסדר שמצא לנכון לקיים בעניין מימון ההסעה, בהטילו על האב שני שלישים מן העלות, ככל שתידרש. הצדדים יפעלו, אפוא, בהתאם לאמור לעיל, ואין אנו עושים צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ג אלול, תשס"ז (30.8.2005). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05070980_V07.doc מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il