עו"ד תומר רבינוביץ נ. בנק מזרחי טפחות בע"מ

5 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 7086/21 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט א' שטיין כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המערער: עו"ד תומר רבינוביץ נ ג ד המשיבים: 1. בנק מזרחי טפחות בע"מ 2. בנק דיסקונט לישראל בע"מ 3. בנק הפועלים בע"מ 4. הכונס הרשמי ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ע' עאסי) בפש"ר 9695-09-13 מיום 28.6.2021 תאריך הישיבה: כ"ח בחשון התשפ"ג (‏22.11.2022) בשם המערער: עו"ד גור עמרם; עו"ד דב פישלר; עו"ד תומר רבינוביץ'; עו"ד שניאור אופן בשם המשיב 1: עו"ד משה שפורן; עו"ד דפנה שמעון בשם המשיב 2: עו"ד אברהם וקסלר; עו"ד לאה אלחיאני בשם המשיב 3: עו"ד עינן שחר; עו"ד עופרה אקרמן שוורץ בשם המשיב 4: עו"ד אסף ברקוביץ' פסק-דין השופט י' עמית: ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ע' עאסי) בפש"ר 9695-09-13 מיום 28.6.2021, שבגדרה נדחתה בקשת המערער למתן הוראות כנגד המשיבים. 1. מרדכי קרויזר (להלן: קרויזר או החייב), עו"ד במקצועו, עסק בייזום פרויקטים בתחום הנדל"ן, ובין היתר ברכישת קרקעות באמצעות קבוצת רכישה. לשם כך, פתח קרויזר חשבונות נאמנות אצל המשיבים 3-1 (להלן: הבנקים), אליהם הועברו הכספים על ידי חברי קבוצות הרכישה. לאורך השנים, קרויזר פעל באמצעות מספר גופים – לעיתים בשם עצמו, ולעיתים באמצעות ישויות משפטיות אחרות, ביניהן: עמותת נחלת אהרן לפתרונות דיור מוזל; חברת נחלת אהרון בע"מ; וחברת טכנובית עבודות בנייה ופיתוח בע"מ שהייתה בבעלותו המלאה. בשנת 2011 קרויזר נקלע לקשיים כלכליים, וביום 3.7.2013 ניתן צו כינוס והמערער מונה כמנהל מיוחד. ביום 9.7.2014 הוכרז קרויזר כפושט רגל והמערער מונה כנאמן לנכסיו (להלן: הנאמן). על מנת לחסוך בתיאור מעלליו של החייב והתסבוכת שנוצרה עקב כך בין קבוצות הרוכשים השונות, אפנה את הקורא לפסק דיני בע"א 9147/16 עו"ד אבנר כהן, בנאמנות עבור רוכשי קבוצת הרכישה בנווה יעקב נ' עו"ד מרדכי קרויזר (24.7.2018) (להלן: עניין קבוצת נווה יעקב)). 2. ביום 18.2.2020 הגיש הנאמן בקשה למתן הוראות כנגד המשיבים (להלן: הבקשה). במסגרת הבקשה נטען כי בהתאם להוראות קרויזר, הבנקים העבירו כספים שהופקדו בחשבונות הנאמנות לחשבונות אחרים, ובתוך כך חשבונותיו הפרטיים של קרויזר עצמו, תוך התרשלות רבתי והפרת חובת הזהירות המוגברת המוטלת עליהם. במסגרת הבקשה תיאר הנאמן פעולות והעברות כספים שהבנקים ביצעו לשיטתו, וטען כי הוצאו מחשבונות הנאמנות סכומי עתק ללא כל פיקוח או בקרה מצדם; וכי לא נקטו אמצעי זהירות כנגד החייב ואפשרו לו לפעול בחשבונות הנאמנות כבשלו. לטענתו, על הבנקים מוטלת החובה לפעול בכספים שבחשבונות הנאמנות רק עבור הנהנים ולמטרה אשר לשמה הכספים הופקדו, ועל כן העברות הכספים נעשו שלא כדין. לפיכך, נתבקש להורות לבנקים להמציא לנאמן עותק ממסמכי פתיחת כל חשבונות הנאמנות שנוהלו על ידי החייב; פרטי הנהנים בכל עת ומטרת פתיחת חשבון הנאמנות; אסמכתאות לכל הפעולות שנעשו בחשבון הנאמנות, ובין היתר, ההפקדות, ההעברות, השיקים והפעולות במזומן. עוד נתבקש לחייב את הבנקים להשיב את הכספים שנמשכו מחשבונות הנאמנות שלא למטרת החשבון או לנהנים בחשבון, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הוצאתם ועד להשבתם בפועל. 3. בהחלטתו מיום 28.6.2021 דחה בית משפט קמא את הבקשה. נקבע כי הליך למתן הוראות אינו ההליך המתאים לבירור הטענות העובדתיות והמשפטיות המורכבות שהבקשה מעלה. עוד נקבע כי הנאמן לא הבהיר מהו מקור סמכותו לתבוע בשם הנהנים בחשבונות הנאמנות; כי אין זה ברור אם הנהנים הם נושים בתיק הפש"ר, ומה היקף נשייתם כלפי החייב (שעשויה להיחסך אם יזכו בתביעתם נגד הבנק). עוד נקבע כי תועלת התביעה לנושים אינה ברורה, שכן אם הנאמן יזכה בתביעה, סכום הזכייה לא יהא שייך לקופת הכינוס אלא לנהנים כניזוקים וכבעלי זכות התביעה המקוריים; והואיל ומקורן של העוולות הלכאוריות של הבנקים במעשה עוולה של החייב כלפי הנהנים, אזי תביעת הנאמן עשויה לבסס את אחריותו של החייב ולהגדיל את היקף חובותיו. לבסוף, בית המשפט עמד על כך שההליך צפוי להתנהל על חשבון קופת הכינוס, מבלי שהתבררה התועלת שעשויה לנבוע מההליך לטובת הקופה. מכאן הערעור שלפניי. 4. במסגרת הערעור נטען, בין היתר, כי מקור סמכותו של הנאמן לתבוע בשם הנהנים בחשבונות הנאמנות מצוי בסעיף 1 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם-1980 (להלן: פקודת פשיטת הרגל), ולפיו עם מינויו, מוקנים לנאמן כל חשבונות החייב, לרבות חשבונות הנאמנות שניהל. זאת, למעט במקרים שבהם ניתן לצבוע את הכספים המצויים בחשבונות ככאלו השייכים לנהנה ספציפי, שאז אלו לא יועברו לשליטתו של הנאמן. עוד נטען כי העברת כספים מחשבונות הנאמנות שלא כדין, מחייבת את הנאמן לפעול להשבתם; כי הדברים ברורים במיוחד לנוכח קביעתו של בית משפט קמא ולפיה הכספים בחשבונות הנאמנות שייכים לכל נושי החייב, הגם שאינם מופיעים כנהנים פורמליים. לשיטת הנאמן, במסגרת הסכם פשרה שנערך ביום 8.7.2014 בין ועדת קבוצת הרכישה של פרויקט אחיסמך ובין הנאמן, הומחו לו כל זכויות התביעה כנגד צדדים שלישיים הקשורים לפרויקט, לרבות הבנקים, ומכאן שנוצרה חבות ישירה בינו לבין הבנק. עוד נטען כי לא רק קבוצת אחיסמך המחתה לו את זכויות התביעה כנגד הבנקים אלא גם קבוצות הרכישה האחרות, כפי שעולה מהחלטת בית המשפט מיום 3.10.2019 אשר נתנה תוקף להסכמת הצדדים כלהלן: "לאחר שנשמעו טיעוני הצדדים בערעורים בתיקיות 84-85 ו-90, הושגה הסכמה של הנוכחים בסופו של יום לפיה חלוקת דיבידנד בקופת הכינוס תיעשה כדלהלן: קבוצת נווה יעקב תקבל – 44 אחוז דיבידנד, קבוצת אחיסמך – 28 אחוז דיבידנד ויתר הנושים יקבלו גם הם 28 אחוז דיבידנד. זאת עד לחלוקה בסך של עשרה מיליון שקל נטו לנושים. כל סכום גבוה מעשרה מיליון, יחולק לגביו דיבידנד לקבוצת נווה יעקב בשיעור של – 35 אחוז, לקבוצת אחיסמך בשיעור של – 37 אחוז ויתר הנושים בשיעור של – 28 אחוז". נטען אפוא כי הנהנים, המהווים חלק מהנושים בתיק פשיטת הרגל, אישרו פוזיטיבית לנאמן, ככל שהדבר נדרש, כי הם מוותרים על זכות התביעה בחשבונות הנאמנות. משכך, מתאיין החשש שהבנקים ייתבעו פעמיים בגין אותן עוולות שנטענות נגדם. הנאמן הוסף וטען כי מתקיימים כלל התנאים הנדרשים לבירור ההליך במסגרת בקשה למתן הוראות. לחלופין, נטען כי היה על בית המשפט להורות לבנקים להמציא את המסמכים ולהעביר את הדיון לבית המשפט המוסמך. 5. הבנקים-המשיבים תמכו יתדותיהם בהחלטת בית משפט קמא, וטענו, בין היתר, כי בקשת הנאמן לא כללה פרטים על אודות הנהנים לכאורה בחשבונות הנאמנות והסכומים ששילמו; וכי לא בוסס מקור סמכותו של הנאמן לדרוש מהבנקים להשיב את הכספים שלכאורה הוצאו מהחשבונות בניגוד למטרות הנאמנות. עוד נטען כי ההליך המתאים לבירור טענות הנאמן אינו במסגרת בקשה למתן הוראות, שכן זו אינה עומדת בתנאים המצטברים שהוכרו בפסיקה. זאת, מאחר שמדובר בסוגיה הדורשת בירור עובדתי מורכב הכולל איתור דפי בנק, הוראות בכתב, תרשומות שונות וגרסאותיהם של פקידי הבנק שטיפלו בהעברות, כל זאת למעלה מ-10 שנים לאחר שההעברות בוצעו. באשר לזכות הנאמן להיכנס בנעלי הנהנים לכאורה, נטען כי הנאמן לא הוכיח מהו מקור זכותו לעשות כן; כי סעיף 1 לפקודת פשיטת הרגל קובע כי "נכסי פושט רגל" לא כוללים את הנכסים שהוא מחזיק בהם כנאמן; כי הנאמן לא יכול להוכיח קיומם של יחסי נאמנות מקום שבו כלל לא ידוע מיהם הנהנים ומהו מקור הכספים; כי טענת המחאת הזכות נטענה לראשונה רק בהשלמת הטיעון שהגיש הנאמן; כי לפי סעיף 22 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] לא ניתן להמחות את זכויותיהם של קבוצת הרכישה של פרויקט אחיסמך ונהנים אחרים לנאמן. 6. דומה כי עתירתו של הנאמן בפני בית משפט קמא התמקדה בעיקר בטענה כי הבקשה למתן הוראות היא האכסניה המתאימה לניהול התביעה כנגד הבנקים. לטעמנו, צדק בית משפט קמא בקביעה כי ההליך של מתן הוראות אינו מתאים לניהול התביעה, באשר ההליך כרוך בבירור עובדתי ומשפטי מורכב. לכך יש להוסיף את ההלכה לפיה: "ככלל, לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בשאלה אם הליך מסוים הולם את המסגרת הדיונית של בקשה למתן הוראות אם לאו, וערכאת הערעור לא תיטה להתערב בהחלטה מסוג זה אלא במקרים חריגים [...] הקניית שיקול הדעת הרחב לערכאה הדיונית מתבקשת גם נוכח ההיכרות הקרובה שלה עם ההליך המתנהל לפניה כאשר בידיה הכלים המתאימים להתוות את המתכונת הדיונית המיטבית לצורך ניהול ההליך [...]" (רע"א 9071/20 OOO BE ASH BEHA באמצעות מפרק החברה מר פינצ'וק סרגיי נ' תדביק פק בע"מ (12.4.2021)). 7. עם זאת, בדיון שנערך לפנינו הבהרנו לבנקים כי איננו רואים מניעה שהנושים-הנהנים ימחו לנאמן את זכויותיהם על פי תביעות החוב (והשוו ע"א 2840/21 עו"ד גיא גיסין – בתפקידו כנאמן להגשת תביעות מטעם מחזיקי אגרות החוב ומטעם משקיעים פרטיים של Brookland Upreal Limited נ' Deloitte – בריטמן זהר אלמגור ושות', רואי חשבון (26.4.2022); ע"א 8416/19 שלמה נס ורו"ח אלי שפלר מפרקי חברת אגרקסקו חברה לייצור חקלאי בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקה 7 לפסק דינו של השופט גרוסקופף (22.12.2021)). כפי שהובהר גם על ידי נציג הכונס הרשמי, המחאת הזכות של קבוצת אחיסמך אושרה על ידי בית משפט קמא בהחלטה מיום 9.7.2014, ויש בהמחאת הזכות כדי לייצר יריבות ישירה בין הנאמן לבין הבנקים. 8. לאור האמור לעיל, אנו מורים כלהלן: א. הנאמן ימציא תוך 60 יום המחאת זכות של קבוצת אחיסמך. הנאמן ימציא המחאת זכות פורמלית גם של קבוצת נווה יעקב והנושים הנהנים האחרים. ב. תוך 60 יום לאחר מכן, הנאמן יהא רשאי להגיש תובענה במסלול של תביעה אזרחית רגילה נגד בנק המזרחי ובנק דיסקונט (לאחר שהובהר כי אין מקום להגשת תביעה נגד בנק הפועלים). ג. כל הטענות שמורות לבנקים, לרבות טענות מקדמיות כמו טענת התיישנות. 9. הערעור מתקבל אפוא בחלקו כאמור בסעיף 8 לעיל. אין צו להוצאות. ניתן ביום, ‏כ"ח בחשון התשפ"ג (‏22.11.2022). תוקן ביום, ‏י"ז בכסלו התשפ"ג (‏11.12.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 21070860_E11.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1