איתן אבולפיה נ. אלי קורן אבולפיה

פסק-דין בתיק בש"א 7077/16 בבית המשפט העליון בש"א 7077/16 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן המערער: איתן אבולפיה נ ג ד המשיבים: 1. אלי קורן אבולפיה 2. רפאל רפי אבולפיה 3. רות אהרונוב אבולפיה 4. עו"ד אבי אברמוביץ' 5. הכונס הרשמי ערעור על החלטתה של כבוד רשמת בית המשפט העליון ל' בנמלך מיום 29.6.2016 בבש"א 8568/15 בשם המערער: עו"ד יעקב בלטר פסק-דין 1. לפניי ערעור על החלטת כבוד הרשמת ל' בנמלך (בש"א 8568/15) מיום 29.6.2016, במסגרתה הורתה הרשמת על מחיקת ערעור שהגיש המערער על החלטת הרשם ג' זיו לובינסקי (רע"א 5648/15) מיום 2.11.2015 (להלן: ההחלטה), וזאת מחמת איחור בהגשתו. 2. בהחלטתה, הגיעה הרשמת למסקנה כי בנסיבות העניין יש להפעיל את "חריג הידיעה" – ולמנות את הימים להגשת ההליך הערעורי למן מועד ידיעת בא-כוח המערער על ההחלטה, וזאת להבדיל ממועד המצאת ההחלטה לידיו. הרשמת הטעימה כי ההחלטה עליה מעוניין המערער להשיג ניתנה ביום 2.11.2015, כאשר למחרת היום התקשרה נציגת מזכירות בית המשפט לבא-כוח המערער לוודא שההחלטה הגיעה למשרדו באמצעות הפקסימיליה, וכן מסרה לו את תוצאת ההחלטה. בא-כוח המערער טען כי מששב למשרדו הסתבר לו שההחלטה כלל לא הגיעה למשרדו, אלא התקבלה רק תשעה-עשר ימים לאחר מכן באמצעות הדואר – כך, שלשיטתו, יש לספור את מניין הימים להגשת הערעור החל ממועד זה. ואולם, הרשמת קבעה כי היה עליו לפנות למזכירות בית המשפט בבקשה לשלוח את ההחלטה בשנית ולחילופין לעיין בהחלטה באתר האינטרנט של הרשות השופטת, ולא לשבת "בחיבוק ידיים" במשך תשעה-עשר ימים ולהמתין שההחלטה תגיע לידיו בדואר. כן ציינה הרשמת את טענת המשיבים לפיה עוד ביום 2.11.2015 ההחלטה נשלחה על ידי בא-כוחם לבא-כוח המערער באמצעות הפקסימיליה. כאמור, הרשמת מצאה כי מדובר בנסיבות חריגות המצדיקות לסטות מ"כלל ההמצאה" ולהחיל את "חריג הידיעה". הרשמת הוסיפה כי גם מהות ההליך – השגה על החלטה בבקשה לעיון חוזר בבקשה הנוגעת לאגרה ולעירבון, כאשר מדובר בהחלטה השישית שניתנת בעניין – מחזקת את הקביעה כי מדובר בהשתהות בלתי סבירה מצד בא-כוחו של המערער וכן מחזקת את המסקנה כי ההליך הוגש באיחור ויש להורות על מחיקתו. 3. מכאן הערעור שלפניי, במסגרתו טוען המערער כי הן החלטת הרשמת והן יתר ההחלטות שניתנו בעניינו שגויות ואף עולות כדי עיוות דין. בהמשך לכך, לעמדתו של המערער, החלטתה של הרשמת כמו גם החלטותיו של הרשם מחמיצות את העיקר ואף עומדות בניגוד גמור להלכה לפיה הפרוצדורה אינה מיטת סדום. עוד מדגיש המערער כי בא-כוחו הוא עורך הדין היחיד במשרדו, וכי, בניגוד לקביעת הרשמת, הוא לא ישב "בחיבוק ידיים" עד שהומצאה ההחלטה לידיו, אלא התמודד עם תיקים אחרים ועם בעיות בריאותיות. בנוסף, המערער מצביע על כך שמזכירת בית המשפט מסרה לבא-כוחו כי תשלח אליו את ההחלטה בדואר – כך, לשיטתו, רשאי היה להמתין לקבלתה, שכן חובת ההמצאה מוטלת על בית המשפט. לבסוף, המערער עומד על נסיבותיו האישיות הקשות, ובכללן גילו המבוגר (72); היותו חסר בית שלן במתחם ציבורי על שפת הים; ו"רדיפתו" על ידי בנק מזרחי מאז היותו בן 52. 4. לאחר שעיינתי בערעור ובנספחים המצורפים לו, ולאחר שקראתי בקפידה את החלטת הרשמת, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות. 5. כידוע, שיקול הדעת המסור לרשם רחב הוא, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו: בש"א 7157/15 חן נ' כונס הנכסים הרשמי (15.11.2015); בש"א 7622/12 לוי נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (11.11.2012)). בענייננו, לאחר שעמדה ובחנה את נסיבותיו הקונקרטיות של המקרה, הרשמת הגיעה למסקנה כי את מניין הימים להגשת ההליך הערעורי היה למנות למן מועד הידיעה – ולא למן מועד ההמצאה. כפי שהטעימה הרשמת, ההחלטה עליה ביקש המערער להשיג ניתנה ביום 2.11.2015, כאשר ביום 3.11.2015 התקשרה אל בא-כוחו נציגת מזכירות בית המשפט לאשר שההחלטה אכן הגיעה לידיו, וכן מסרה לו את תוצאתה. סבורני כי במצב דברים זה צדקה הרשמת בקביעתה כי המתנתו של בא-כוח המערער – במשך לא פחות מתשעה-עשר ימים – לכך שההחלטה תגיע לידיו בדואר היא אינה סבירה ועולה כדי נסיבות חריגות המצדיקות להחיל את "חריג הידיעה", ולא מצאתי כי המערער העלה בערעורו טעם שיש בו כדי להצדיק התערבות במסקנה זו. זאת, בפרט נוכח טיב ההחלטה עליה ביקש המערער להשיג – החלטה בבקשה לעיון חוזר בבקשה הנוגעת לאגרה ולעירבון. על כל האמור, דין הערעור להידחות. 6. סוף דבר, הערעור נדחה. ניתן היום, י"ג בחשון התשע"ז (14.11.2016). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16070770_H01.doc שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il