פלוני נ. שירותי בריאות כללית

החלטה בתיק רע"א 7073/18 בבית המשפט העליון רע"א 7073/18 לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקשת: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. שירותי בריאות כללית 2. בית החולים מקאסד בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 3.10.2018, בת"א 48643-08-15, שניתנה על ידי כב' השופטת ו' מרוז – סג"נ בשם המבקשת: עו"ד עמוס גבעון בשם המשיבה 1: עו"ד מירב ג'יניאו-הבר פסק-דין 1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' סגנית הנשיא ו' מרוז) בת"א 48643-08-15 מיום 3.10.2018, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת למחיקת כתב הגנתה של המשיבה 1 (להלן: כללית). 2. התשתית העובדתית הרלוונטית לבקשה דנן נפרשה זה מכבר בהחלטתי ברע"א 4093/18 מיום 7.8.2018, ולא ראיתי לחזור על הדברים. יצוין רק כי בהחלטתי זו התקבלה בקשת רשות ערעור נגד החלטת בית המשפט המחוזי מיום 22.4.2018, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת כי כללית תזמן לחקירה את עורכי הרשומות אשר צורפו למוצגיה או תמסור למבקשת את פרטיהם על מנת שזו תזמנם לחקירה מטעמה. החלטה זו של בית המשפט המחוזי ניתנה אך על סמך תשובתה של כללית לבקשת המבקשת, ומבלי שהתאפשר למבקשת להגיש תגובה לתשובה. זאת, בניגוד להוראת תקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות). לפיכך, הוריתי על ביטולה של החלטה זו ועל השבת הדיון לבית המשפט המחוזי, על מנת שייתן החלטה חדשה בבקשה לאחר קבלת תגובת המבקשת. 3. בהמשך לכך, המבקשת אכן הגישה תגובה לתשובתה של כללית, ובעקבות זאת הורה בית המשפט המחוזי כי כללית תמסור למבקשת את שמות עורכי הרשומות אשר צורפו למוצגיה. ואולם, כללית הודיעה לבית המשפט המחוזי כי זהות עורכי הרשומות אינה ידועה לה, ומשכך הגישה המבקשת בקשה למחיקת כתב ההגנה של כללית, ולחלופין ביקשה כי ייקבע שרשומותיה של כללית אינן אותנטיות ואינן מהימנות. כללית התנגדה לבקשה, וביום 3.10.2018 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי, בגדרה נדחתה כאמור בקשת המבקשת למחיקת כתב ההגנה. על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערעור שלפניי. 4. המבקשת טוענת כי החלטת בית המשפט המחוזי ניתנה מבלי שהתאפשר לה להגיב לתשובתה של כללית בהתאם לזכות המוקנית לה בתקנה 241(ג1) לתקנות. לטענת המבקשת, די בכך כדי להביא לביטול ההחלטה. 5. בתגובתה לבקשה מציינת כללית כי היא אינה חולקת על זכותה של המבקשת להגיש תגובה לתשובה כאמור בתקנה 241(ג1) לתקנות. 6. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובה לה, ולאחר שנתתי לצדדים הזדמנות לטעון בעניין החלת תקנה 410 לתקנות, ושוכנעתי כי לא תפגענה זכויותיהם כבעלי דין אם אנהג בהתאם לאמור בתקנה זו, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על-פיה. עוד יצוין כי דין הערעור להתקבל. 7. בהחלטתי ברע"א 4093/18 לעיל נקבע כי "ככלל, די בשלילת הזכות המוקנית למבקש להגיש תגובה לתשובה, כאמור בתקנה 241(ג1) לתקנות, כשלעצמה, כדי להחזיר את הדיון אל הערכאה המבררת על מנת לרפא פגם זה" (ראו שם, פסקה 9). הדברים יפים גם לענייננו: אין חולק כי ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור דנן ניתנה מבלי שנתבקשה תגובת המבקשת לתשובת כללית, וזאת בניגוד לאמור בתקנה 241(ג1) לתקנות. משכך, ומבלי שאביע עמדה לגופם של דברים, אני מורה על ביטולה של החלטה זו ועל השבת הדיון לבית המשפט המחוזי. המבקשת תגיש תגובתה לתשובת כללית עד ליום 5.12.2018, ולאחר מכן ישוב בית המשפט המחוזי ויכריע בבקשתה. 8. סוף דבר: הערעור מתקבל ללא צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ז בכסלו התשע"ט (‏25.11.2018). ש ו פ ט ת _________________________ 18070730_R02.doc יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, supreme.court.gov.il