אלעד ליברכט נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק בג"ץ 7071/13 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7071/13 לפני: כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט נ' סולברג העותרים: 1. אלעד ליברכט 2. סרגיי מרליס 3. יהושע מלכי נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל – משרד הפנים 2. ועדת הבחירות לרשויות המקומיות 3. שירות בתי הסוהר עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותרים: עו"ד חוה קליין; עו"ד אייל שמולביץ פסק-דין השופט ח' מלצר: 1. לפנינו עתירה למתן צו על תנאי שיורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא הוסדר בחקיקה אופן ההצבעה של עצורים ואסירים, במסגרת הבחירות לרשויות המקומיות. בד בבד עם העתירה הוגשה בקשה למתן צו ביניים שיורה למשיבים "להגמיש מיידית ונקודתית, בצורה ניכרת את נהליו והוראותיו, ולאפשר למספר רב ככל האפשר של עצורים ואסירים לצאת לחופשה ביום הבחירות לרשויות המקומיות... וזאת גם על ידי הקצאת כוח אדם מיידי של שב"ס". 2. העותרים, שאחד מהם הוא עציר ושניים מהם אסירים (בבתי הכלא: רימונים ומעשיהו), טוענים כי נוכח היעדר הסדרה בחוק, ובשל העובדה ששירות בתי הסוהר איננו מאפשר לעצירים, או לאסירים להצביע בבחירות לרשויות המקומיות – נפגעת זכותם היסודית לבחור. באי-כח העותרים פורסים בהרחבה בעתירה את המסגרת הנורמטיבית, לרבות הוראות חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 וחוק הבחירות לכנסת, התשכ"ט-1969, וכן פסקי-דין שעסקו בעבר בנושאים קרובים. 3. לאחר שבחנו את העתירה, הגענו לכלל מסקנה כי בשלב זה דינה להימחק, וזאת מהנימוקים הבאים: (א) עיתוי הגשת העתירה, כיומיים לפני מועד הבחירות הקרוב לרשויות המקומיות (בתאריך 22.10.2013) – מעורר קושי רב לדון בה בשלב זה. הסוגייה שעל הפרק איננה חדשה והעתירה שלפנינו איננה תולדה של אירוע כלשהו שקרה רק לאחרונה. במצב זה, אין הצדקה להידרש לעתירה בקבועי הזמן שהעותרים מבקשים לכפות על בית המשפט (השוו: בג"ץ 94/4724 אמנון בן-דרור נ' שר הפנים – מר יצחק רבין (26.08.1994)). ממילא, לא יכולה היתה להיות לעותרים ציפיה סבירה שהסוגיה אותה הם מעלים, המעוררת שאלות רבות, תיפתר בתוך יומיים, והגשת העתירה רק כדי לכרוך עמה את הבקשה לצו-ביניים – איננה ראויה. (ב) העותרים לא הצביעו בעתירתם על כל נסיון שנעשה מצדם לקדם את הטיפול בסוגיה בכל דרך שהיא, עובר להגשת העתירה שלפנינו, לרבות פניות בנושא לשירות בתי-הסוהר, לשרי הממשלה הרלבנטיים וליועץ המשפטי לממשלה. נראה אם כן שהעותרים לא מיצו את כלל ההליכים האפשריים, טרם שפנו לקבלת סעד מבית משפט זה – וגם מסיבה זו יש למחוק את עתירתם. אמנם, ניתן היה לטעון כי מתקיים פה החריג לכלל בדבר מיצוי הליכים, העוסק ב"עתירה דחופה בעלת חשיבות כללית" (עיינו: בג"ץ 2285/95 מנוף – המרכז למידע יהודי ולהסברה נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה תל אביב-יפו (12.04.1995)), ואולם כפי שהראינו בס"ק (א) שלעיל – לא היתה הצדקה אמיתית להגיש את העתירה הנ"ל דווקא בעיתוי שבו הוגשה, וככל שהיה רצון להביא לשינוי עובר לבחירות לרשויות המקומיות, שעתידות להתקיים מחר – ניתן היה להקדים ולפנות מבעוד מועד לרשויות המתאימות ורק ככל שלא היה נמצא פיתרון לבעיה – ניתן היה להגיש עתירה זו מבעוד מועד. 4. נוכח כל האמור לעיל – העתירה תמחק. אין באמור כדי למנוע מהעותרים, או מכל עותר אחר, להגיש עתירה בנושא שבו עוסקת העתירה שלפנינו לאחר מיצוי הליכים מתאים – אם וכאשר יבשילו התנאים לכך. ניתן היום, ‏י"ז בחשון התשע"ד (‏21.10.2013). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13070710_K02.doc גי+הג מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il