פלוני נ. פלוני

פסק-דין בתיק ע"א 7056/13 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 7056/13 וערעור שכנגד לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' עמית כבוד השופט צ' זילברטל המערער והמשיב שכנגד: פלוני נ ג ד המשיבים 1. פלוני והמערערים שכנגד: 2. פלוני ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה מיום 27.08.2013 בתיק א 000545-07-00 שניתן על ידי כבוד השופט י' כהן בשם המערער והמשיב שכנגד: עו"ד גדעון פנר ועו"ד לאה טל בשם המשיבים והמערערים שכנגד: עו"ד שלמה ברקוביץ' ועו"ד לירן שטיין פסק-דין השופט י' עמית: 1. המערער, יליד 11.9.2001, נפגע כהולך רגל בתאונת דרכים ביום 20.8.2006. בתאונה נפגע המערער פגיעה קשה ורב מערכתית, לרבות פגיעת ראש ושברים ביד שמאל וברגל שמאל. המערער פונה לבית החולים כשהוא מחוסר הכרה, וביום 10.9.2006 הועבר לבית החולים לוינשטיין שם שהה עד ליום 13.3.2007. 2. בית המשפט מינה מספר מומחים רפואיים שקבעו את נכותו הצמיתה של המערער, כלהלן: בתחום הנוירולוגי (פרופ' שטיינברג) – 58% משוקלל (40% בגין המיפרזיס בפלג גוף שמאל ו-30% בגין חסרים נוירו-פסיכולוגיים); בתחום האורטופדי (פרופ' קרת) – 23% משוקלל (10% בגין הגבלה בתנועות כתף שמאל, 10% בגין סטייה בציר ברך שמאל ו-5% בגין קיצור רגל שמאל); בתחום הנפשי (ד"ר סבר) – 20%; בתחום הנוירו-אופטולמולוגי (ד"ר דותן) – 37% משוקלל (30% ראייה לקויה בעין שמאל ו-10% עיוות קוסמטי בגין פזילה). סך הכל נכות רפואית משוקללת (במעוגל) – 84%. ד"ר פרבר, מומחית בתחום רפואת השיקום, ציינה בחוות דעתה כי הליכתו של המערער מסורבלת ולא יציבה בשל החולשה בפלג גבו השמאלי, וכי מתפתחת עקמת גבית כתוצאה מכך. בנוסף, למערער בעיות קוגנטיביות הגורמות לקשיים בלימודים ולבעיות התנהגותיות ורגשיות, שבאות לידי ביטוי בסף תסכול נמוך, התפרצויות זעם ואי שקט מוטורי. לאור זאת העריכה ד"ר פרבר את הנכות התפקודית של המערער בשיעור של 100%. בית המשפט מצא, כי לאור הנכות המשוקללת ומגוון הלקויות, המערער איבד כליל את כושרו להשתכר, ובהתאם לכך חישב את הפסדי ההשתכרות לעתיד (כולל בתקופת הצבא) על פי אובדן השתכרות של 100% על פי השכר הממוצע במשק, כמקובל לגבי קטינים, וכן בגין הפסד פנסיה. 3. מכאן, פנה בית המשפט, לבחינת ראשי הנזק השונים, תוך התייחסות מיוחדת לעזרת צד ג' בעבר ובעתיד. עזרת צד ג' לעבר - נקבע, כי לאחר הפגיעה נדרש המערער לסיוע מיוחד מאמו המערערת, ובשל כך נשכרו שירותיה של סייעת. בית המשפט הכיר בסכום של 2,000 ₪ לחודש בגין התקופה מיום התאונה ועד לתחילת העסקת הסייעת ביום 1.5.2007, ובגין התקופה בה הועסקה סייעת (מחודש מאי 2007 עד חודש אוגוסט 2008) ועל פי תלושי השכר שצרפו המערערים, נפסק הסך של 124,000 ₪. נוכח המלצת ד"ר פרבר על חונך לליווי ופעילות בשעות הפנאי, ובהתחשב בכך שהמערער נמצא במסגרות חינוכיות עד שעות אחר הצהריים, נפסק למערער הסך של 2,580 ₪ לחודש לפי חישוב של 4 שעות ביום למשך 5 ימים בשבוע (לתקופה מחודש אוגוסט 2008 ועד למועד פסק הדין). סה"כ נפסק בגין עזרת צד ג' לעבר סך של 308,000 ₪ (במעוגל). עזרת צד ג' לעתיד - בדומה, נפסק סך של 2,580 ₪ ממועד פסק הדין עד הגיע הקטין לגיל 21. זאת, בהתחשב בחוות דעתה של ד"ר פרבר לפיה המערער צפוי בעתיד להיות עצמאי בפעולות היומיום הבסיסיות, אך יזדקק לעזרה בכל עבודות משק הבית ואף סביר כי יהיה זקוק למגורים במסגרת המשפחה או בדיור מוגן. בגין עזרת צד ג' החל מגיל 21 ואילך, ובהתחשב בכך שהמערער צפוי להיות עצמאי בפעולות היומיומיות הבסיסיות, והאפשרות כי ישתלב בתעסוקה מוגנת, נקבע למערער פיצוי בסך 4,500 ₪ לחודש (סה"כ נפסק בגין עזרת צד ג' לעתיד סך של 1,391,000 ₪ (במעוגל). 4. בנוסף, נפסקו למערער בראשי הנזק הבאים: ניידות - 600,000 ₪ לעתיד, ו-50,000 ₪ לעבר; התאמת דיור – 100,000 ₪; טיפולים שיקומיים ואביזרים רפואיים – 214,000 ₪; נזק לא ממוני – 205,000 ש"ח. סך הכל נפסק למערער הסך של 4,824,000 ₪, בניכוי תגמולי המל"ל בסך 1,318,000 ₪, וכן הוקפא סך של 272,000 ₪ עד הגיע המערער לגיל 21, אם וככל שיתברר שהמערער יהיה זכאי לקבל קצבת שירותים מיוחדים בשיעור של 50%. על כך נסב הערעור והערעור שכנגד שבפנינו. 5. המערער הלין בעיקר על הסכום שנפסק בראש הנזק של עזרת צד ג' לעתיד. לטענת המערער, מחוות הדעת של ד"ר פרבר עולה כי יזדקק לליווי והשגחה של 12 שעות ביום, ולשיטתו, יש להעמיד את הסכום על 10,800 ₪ בחודש. כן הלין המערער על מיעוט הפיצוי שנפסק לזכותו בגין טיפולי הפיזיותרפיה ובגין החלפת סדים עבור הרגל. בערעור שכנגד טענה המשיבה בעיקר לגבי רכיב הניידות לעתיד, באשר לטענתה סכום זה משקף סך של כ-1,700 ₪ לחודש. המשיבה הפנתה לחוות דעתה של ד"ר פרבר לפיה המערער מסוגל לנסוע בתחבורה ציבורית אם יובטח לו מקום ישיבה, ולדו"ח חוקר פרטי לפיו צולם המערער כשהוא מגיע לתחנת ההסעה לבית הספר בגפו ועולה להסעה בעצמו. כן הלינה המשיבה על הסכום שנפסק בגין התאמת דיור ועל מיעוט הסכום שהוקפא, בהתחשב באפשרות שהמערער יקבל קצבת שירותים מיוחדים בסכום גבוה יותר. 6. אומר בקצרה, כי דין הערעור והערעור שכנגד להדחות. בחינה ראשונית, ממעוף הציפור, אינה מגלה חריגה בולטת מהמקובל, באחד מראשי הנזק, ועל פניו, הסכום הכולל שנפסק למערער (כ-4.8 מיליון ₪ לפני ניכויי מל"ל) הוא סביר בנסיבות העניין. למערער מספר מגבלות ולקויות, שהעיקרית שבהן היא פגיעת הראש. קיים קושי להעריך את מידת ההגבלה והפגיעה בכושר ההשתכרות והתפקוד בפגיעות ראש, וכל מקרה צריך להיבחן פרטנית לגופו, על פי כלל הנסיבות וחומר הראיות המובא בפני בית המשפט. כידוע "הערכת נכותו התפקודית של נפגע, היא מהנושאים המובהקים הנמצאים בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית. כך בדרך כלל, וכך במיוחד בנפגעי ראש, שהערכת נכותם התפקודית אינה מהדברים הקלים" (ע"א 4909/19 עזאם נ' בר, בפסקה 6 (14.6.2011)). מכאן, שבהיעדר סטיה בולטת, ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהערכת הערכאה הדיונית את הנכות התפקודית לצורך ראשי הנזק של אבדן השתכרות ועזרת צד ג'. ד"ר פרבר העריכה בחוות דעתה כי המערער זקוק כיום לליווי ולהשגחה מרבית שעות היום, אך בבגרותו יהיה עצמאי ברוב פעולות היומיום, וקשה להעריך אם בחייו הבוגרים יוכל להתגורר בגפו. בית המשפט התרשם מתפקודו של המערער כיום, בהיותו בן 12, ומהראיות שהובאו בפניו, ואיני רואה מקום להתערבות בהערכתו את היקף העזרה בעתיד, לה יזדקק המערער. 7. אכן, דומה כי נפלה שגגה בחישוב מספר הסדים להחלפה להם יזדקק המערער לכל תוחלת חייו, וגם הסכום שנפסק לטיפולי פיזיותרפיה הוא על הצד הנמוך, אולם סכומים אלה, מתקזזים מול הסכום שנפסק בגין ניידות, אשר דומה כי עומד על הצד הגבוה. אשר על כן, איננו רואים להתערב בפיצוי שנפסק, לא למעלה ולא למטה, ודין הערעור והערעור שכנגד להדחות, ללא צו להוצאות. ניתן היום, ה' באדר א' התשע"ד (5.2.2014). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13070560_E11.doc עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il