דניאל טורם נ. הקופה לתגמולים ופנסיה של עובדי הסוכנות היהודית

פסק-דין בתיק ע"א 7055/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 7055/06 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת א' חיות המערער: דניאל טורם נ ג ד המשיבה: הקופה לתגמולים ופנסיה של עובדי הסוכנות היהודית לארץ ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק א 4190/02 מיום 28.5.06 שניתן על ידי כבוד השופט י' צבן תאריך הישיבה: ב' בניסן, התשס"ח (07.04.08) בשם המערער: עו"ד י' אמסטר בשם המשיבה: עו"ד א' פולמן; עו"ד נ' מגיורא פסק-דין השופט א' גרוניס: 1. המערער, שהיה מורשה חתימה של מפעלי נופש לציבור החרדי בע"מ (להלן - החברה), חתם על שיקים בצירוף חותמת החברה. בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט י' צבן) חייב את המערער בתשלום השיקים שלא כובדו, שסכומם הכולל מיליון ש"ח. המערער מלין על חיובו בתשלום. 2. החברה שכרה מן המשיבה נכס מסוים לתקופה של 15 שנים. שכר הדירה החודשי היה 39,900 דולר בצירוף מע"מ. החברה השכירה חלקים מן הנכס בשכירות משנה לגורמים שונים. בשלב מסוים, בשנת 2000, הפסיקה החברה לשלם את דמי השכירות. בחודש יוני של אותה שנה נמסרו למשיבה 6 שיקים מעותדים של החברה, שסכומו של כל אחד מהם 200,000 ש"ח. המערער, שהינו רואה חשבון, חתם על השיקים בצירוף חותמת החברה. רק שיק אחד כובד. כאמור, הערכאה הדיונית חייבה את המערער בתשלום הסכום של חמשת השיקים הנותרים. 3. הרוח החיה מאחורי החברה היה אדם בשם דוד סגל. דא עקא, סגל לא החזיק במניות החברה, לא היה מנהל בה ולא היה מורשה חתימה. עם ייסודה של החברה החזיק המערער ב-99 מתוך 100 מניות. המניה הנוספת הוחזקה על ידי אחד, קלמן שרייבר. שרייבר חתם על חוזים שנעשו על ידי החברה בשנת 1999. הוא אף היה מורשה חתימה בחשבון הבנק של החברה. בשלב מסוים פסק שרייבר לפעול בשם החברה. המערער נותר כמורשה חתימה. גם הוא חתם בשם החברה על חוזים בשנת 1999. מתברר, כי בשנת 2000 בוטלו הוראות קבע שנתנה החברה. המערער היה מודע לכך. לאחר מכן הוא חתם על ששת השיקים בשם החברה. לא זו אף זו, בחודש אוגוסט 2000 הוא חתם על חוזים לשכירות משנה בסכומים של מאות אלפי שקלים. לפחות חלקם של חוזים אלה נחתמו בלא ידיעתה והסכמתה של המשיבה. הסכומים של מאות אלפי שקלים שהיו אמורים להיכנס לחשבונה של החברה לא הגיעו לשם. 4. אכן, המערער לא היה רשום כדירקטור בחברה. אף על פי כן, יש לראותו כדירקטור משום ששימש בפועל בתפקיד (ראו הגדרת "דירקטור" בסעיף 1 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 וכן ההגדרה (שבוטלה) בסעיף 1 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983). מן התיאור הקצר של העובדות עולה כי גם אם המערער לא שימש כ"איש קש" של סגל, הרי מעמדו קרוב מאוד לכזה. כאמור, הוא ידע על ביטול הוראות הקבע ואף על פי כן חתם על שיקים. זמן קצר לאחר מכן חתם על חוזים להשכרת משנה בלא לוודא שהכספים ייכנסו לחשבונה של החברה, כך שניתן יהיה לפרוע את השיקים. נסיבות המקרה בהחלט הצדיקו חיובו של המערער בתשלום. 5. הערעור נדחה. המערער יישא בשכר טרחת עורך דין בסכום של 30,000 ש"ח. ניתן היום, ד' בניסן, התשס"ח (09.04.08). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06070550_S07.doc אב מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il