פלוני נ. פלוני

4 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים עפ"ס 70523-02-25 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית המערער: פלוני נגד המשיבה: פלונית ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בצפת בתלה"מ 5272-03-24 מיום 15.9.2024 שניתנה על ידי כב' סג"נ אביבית נחמיאס בשם המערער: עו"ד דורית ענבר סברדליק פסק-דין לפניי ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בצפת (כב' סגנית הנשיא א' נחמיאס), מיום 15.9.2024, בתלה"מ 5272-03-24, שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המערער. 1. ענייננו בבקשת פסלות שנייה המוגשת על ידי המערער בתיק שמתנהל בבית המשפט לענייני משפחה. הצדדים הם בני זוג לשעבר, אשר מנהלים בשנים האחרונות הליכים שונים, שעניינם, בין היתר, הליכי נזקקות ומשמורת על בתם הקטינה (להלן: הקטינה). ביום 27.11.2023 נתן המותב פסק דין בהליכים קודמים שניהלו הצדדים ובמסגרתו קבע כי הקטינה תתגורר בבית המשיבה; וכן קבע זמני שהות של המערער עם הקטינה (להלן: פסק הדין הקודם). בחודש מרץ 2024 הגיש המערער תביעה נוספת בנוגע למשמורת על הקטינה ובגדרה הגיש בקשה לסעד זמני להעברת הקטינה למשמורתו, תוך קביעת זמני השהות שלה עם המשיבה. ביום 17.7.2024 התקיים לפני המותב דיון בבקשה לסעד זמני במעמד הצדדים, עובדת סוציאלית לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 ועובדת סוציאלית לסדרי דין; ובמהלכו, בין היתר, ציין בא כוח המערער כי יחד עם המערער מתגורר בנו מנישואין אחרים (להלן: הבן) וכי הקטינה יכולה להתגורר יחד עמו בבית אביהם. ביום 23.7.2024 המותב דחה את הבקשה (להלן: ההחלטה מיום 23.7.2024). לצד ההחלטה בבקשה, נתן המותב החלטה קצרה נוספת שיועדה, על פי האמור בה, "לעיון [המערער – י"ע] וערכאת הערעור בלבד" (להלן: ההחלטה במעמד צד אחד). בתמצית יצוין כי במסגרת אותה החלטה התייחס המותב להליכים קודמים ונפרדים שניהל המערער לפני המותב – ושהמשיבה לא הייתה צד להם – בנוגע לבן (להלן: ההליכים בעניין הבן). 2. לאחר מתן ההחלטה מיום 23.7.2024 וההחלטה במעמד צד אחד, המערער הגיש מספר בקשות נוספות שעניינן, בין היתר, בזמני השהות עם הקטינה במהלך חופשת הקיץ. בהמשך, ולאחר שניתנו מספר החלטות בבקשות הנוספות שהוגשו, המערער הגיש ביום 25.8.2024 בקשה לפסילת המותב. לטענתו, בין היתר, מעיון בהחלטה במעמד צד אחד עולה כי המותב מחזיק לגביו בעמדה שלילית. עוד נטען כי לא היה מקום לציין במסגרת ההליך הנוכחי את ההליכים בעניין הבן, שכן המשיבה לא הייתה צד להם, והדבר אף הוביל לכך שבאי כוחו של המערער נחשפו לאותם הליכים – באופן שעולה, כך נטען, כדי הפרת חובת בית המשפט לסודיות כלפי הבן ואימו. 3. ביום 15.9.2024 דחה המותב את בקשת הפסלות. בפתח הדברים, המותב התייחס לטענות המערער בנוגע להחלטה במעמד צד אחד והדגיש כי "מדובר בהערת אגב" שכוונה לטענות המערער בקשר לאפשרות כי הקטינה תתגורר בבית המערער יחד עם הבן (פסקה 5 להחלטת הפסלות). עוד ציין המותב כי משהמשיבה לא הייתה צד להליכים בעניין הבן, הוא סבר שאין מקום להביא הערה זו לידיעת המשיבה. בנוסף, נקבע כי עצם העובדה שהמערער החליף ייצוג בהליכים שונים, אינה מונעת את האפשרות כי בית המשפט יתייחס להליכים קודמים. מה גם, כך צוין, שאזכור ההליך בעניין הבן נעשה "רק בתגובה לטענת [המערער – י"ע] בעניין זה, וכאמור בהערת אגב בלבד" (שם, בפסקה 6). 4. בתוך כך, המותב הוסיף כי אין זה חריג שבית המשפט לענייני משפחה דן במחלוקות בין בני משפחה בהליכים נפרדים, והבהיר כי עניינה "של הקטינה מושא הליך זה יידון לגופו על פי הנתונים הספציפיים הנוגעים לה" (שם, בפסקה 7). לצד האמור, המותב הבהיר כי בהליכים בעניין הבן לא נדרשה הכרעה ולא נקבעו לגבי הצדדים שם ממצאים עובדתיים או ממצאי מהימנות. כמו כן, אף שבמסגרת פסק הדין הקודם הביע המותב את עמדתו בנוגע "להסדר ההורות" בין הצדדים – נקבע כי "אין משמעות הדבר כי ננעלה דעת המותב אשר לשאלה האם מאז פסק הדין חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק שינוי קביעת הסדר ההורות" (שם, בפסקאות 11-10). לבסוף, נקבע כי למותב אין דעה שלילית בקשר למערער והובהר כי "כי הליך זה מנוהל בשיא הרגישות ובשיא הזהירות מתוך מחוייבות לשלומה הנפשי של הקטינה, ולה בלבד" (שם, בפסקה 16). 5. מכאן הערעור שלפניי, במסגרתו נטען, בעיקרם של דברים, כי המותב מחזיק בדעה קדומה על המערער שמקורה בתיקים אחרים בעניינו. בנוסף, המערער טוען כי עצם מתן ההחלטה במעמד צד אחד – כמו גם אמירות המותב במסגרת אותה החלטה – מקימים עילה לפסילת המותב. זאת, כנטען, מכיוון שלצורך מתן אותה החלטה, המותב עיין בתיקים קודמים שניהל המערער מול בעלי דין אחרים, אשר לא קשורים באופן ענייני להליך הנוכחי, והתבטא באופן נחרץ כלפי המערער. עוד חוזר המערער על טענתו בדבר הפרת חובת הסודיות, ועל עמדתו כי תוכן ההחלטה במעמד צד אחד משקף עמדה שלילית וקשה מצד המותב על המערער. באשר להחלטה מיום 23.7.2024, נטען כי קביעות המותב בעניין זמני השהות והמשמורת, ובפרט החלטתו שלא להיעתר לבקשת המערער לסעד זמני – מעידות כי דעתו של המותב "ננעלה" באשר למערער ולתוצאות ההליך הנוכחי. לבסוף, נטען כי המותב מתייחס למערער בצורה עוינת ולעומתית. 6. לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, הגעתי למסקנה כי דינו להידחות. המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין הוא התקיימותן של נסיבות שיש בהן כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; עפ"ס 5857-03-25 פלונית נ' פלוני, פסקה 6 (17.3.2025); עפ"ס 64067-09-24 קריית חנוך מבשרת ציון בהרי ירושלים נ' קול מבשר בהרי ירושלים (ע"ר), פסקה 5 (11.11.2024)). לא מצאתי כי נסיבות שכאלו מתקיימות בענייננו. תחילה יוער כי הגם שעיקר טענותיו של המערער מכוונות כלפי החלטות המותב מיום 23.7.2024, המערער השתהה בהגשת בקשת הפסלות עד ליום 25.8.2024 ולאחר שהוגשו מטעמו מספר בקשות בעניינים שונים. זאת, בניגוד להוראות תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, שלפיהן יש לטעון לפסלות שופט "מיד לאחר שנודע לבעל הדין על עילת הפסלות ולפני כל טענה אחרת", ובאופן שדי בו כשלעצמו כדי לדחות את הערעור (ע"א 1551/23 פלונית נ' פלוני, פסקה 11 (22.3.2023); ע"א 2805/21 פלונית נ' פלוני, פסקה 12 (1.6.2021)). 7. לגופם של דברים, עיקר טענות המערער מכוונות להתבטאות המותב במסגרת ההחלטה במעמד צד אחד, שבגדרה הוזכרו ההליכים בעניין הבן. מעיון בהחלטה זו עולה כי המותב אכן הביע במסגרתה ביקורת על התנהלותו של המערער בזיקה להליך הנוכחי, ואולם, הבעת ביקורת על מי מבעלי הדין לא תקים כשלעצמה עילת פסלות אוטומטית, ויש לבחון בכל מקרה לגופו אם התבטאויות המותב מקימות חשש מששי למשוא פנים מצידו (ע"א 1142/24 פלונית נ' פלוני, פסקה 8 (5.6.2024); ע"א 667/24 פלוני נ' פלונית, פסקה 8 (5.2.2024)). בענייננו, יש לבחון את התנהלות המותב ואמירותיו במסגרת ההחלטה במעמד צד אחד על רקע הסכסוך המשפחתי המורכב והחריג שהועמד להכרעתו; וכן בשים לב להיכרותו המיוחדת עם הצדדים, נסיבות העניין וההיסטוריה המשפחתית (ראו: ע"א 5892/10 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (13.9.2010)). בשים לב להקשרם המלא של הדברים, סבורני כי האופן שבו התבטא המותב מלמד על ניסיון לקדם פתרון מיטבי לסכסוך, ולא שוכנעתי כי יש בכך כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים מצדו. המותב הבהיר בהחלטת הפסלות כי ימשיך לדון בעניינם של הצדדים "בשיא הרגישות ובשיא הזהירות מתוך מחוייבות לשלומה הנפשי של הקטינה" (פסקה 16) – וחזקה עליו כי כך ינהג. 8. כמו כן, וכפי שנפסק לא אחת בעבר, העובדה שהמותב דן או הכריע בעבר בעניינם של הצדדים לא מקימה בהכרח עילה לפסילתו, והדברים יפים ביתר שאת בבית המשפט לענייני משפחה, שם נוהג הכלל "משפחה אחת – שופט אחד" (עפ"ס 12295-01-25 פלונית נ' פלוני, פסקה 6 (23.2.2025); ע"א 296/23 פלוני נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל אביב, פסקה 9 (29.3.2023)). לבסוף, יתר טענות המערער – ובהן הטענות בנוגע לדחיית הבקשה לסעד זמני – מכוונות כלפי החלטות דיוניות שונות, שלא מקימות כשלעצמן עילת לפסילת המותב, וכפי שנפסק בעבר, הדרך המתאימה להשיג על החלטות אלו אינה במסגרת הליכי פסלות (עפ"ס 48970-03-25 מהולס נ' ון-אמדן, פסקה 6 (29.4.2025); עפ"ס 5857-03-25 פלונית נ' פלוני, פסקה 7 (17.3.2025)). הערעור נדחה אפוא. משלא התבקשה תשובה, ובשים לב לנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, א' סיוון תשפ"ה (28 מאי 2025). יצחק עמית נשיא