פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול לערעורים

3 1 בבית המשפט העליון בג"ץ 7052/21 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט י' אלרון כב' השופט ע' גרוסקופף העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני הגדול לערעורים 2. בית הדין הרבני האזורי 3. פלוני עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד גני עבד אלסלאם פסק דין השופט ע' גרוסקופף: העתירה שלפנינו מכוונת נגד שורה של החלטות שניתנו על ידי בית הדין הרבני האזורי בחיפה ובית הדין הרבני הגדול בירושלים במסגרת תביעת הכתובה שהגישה העותרת נגד המשיב 3. בתמצית שבתמצית, העותרת והמשיב 3 (להלן: המשיב) נישאו זה לזו בשנת 1999 ונולדו להם 2 ילדים. לאחר שיחסיהם עלו על שרטון, החלו השניים בהליכי גירושין בבית הדין הרבני האזורי בחיפה (המשיב 2. להלן: בית הדין הרבני האזורי), ואלו הושלמו בחודש יוני 2017. בהמשך, הגישה העותרת, בהתאם להוראת בית הדין הרבני האזורי, תביעה נפרדת לחיוב המשיב בתשלום כתובתה בסך של 500,000 ש"ח. ביום 7.9.2020 ניתן פסק דין בתביעה במסגרתו התקבלו טענות העותרת, ואולם נקבע כי סכום הכתובה יופחת לסך של 360,000 ש"ח. זאת, הואיל ומדובר בסכום גבוה מהרגיל אשר "[]זוג צעיר אין לו יכולת ואף לא מתכונים הן האיש והן האישה לזכות בסכומים שכאלה". כן נקבע כי מסכום זה ינוכה כל סכום שהעביר המשיב לעותרת במסגרת איזון משאבים (זאת בהתאם למה שהובהר לצדדים הן במסגרת פסק הדין בתביעת הגירושין והן במסגרת הדיונים בתביעת הכתובה), וכי על המשיב לשלם לעותרת את היתרה תוך 60 ימים. ערעורים שהגישו הצדדים לבית הדין הרבני הגדול בירושלים (המשיב 1. להלן: בית הדין הרבני הגדול) על פסק הדין, נדחו ביום 7.1.2021. לאחר זאת, פנה המשיב לבית הדין הרבני הגדול בבקשה לקזז מסכום הכתובה את התשלום אותו נקבע שעליו להעביר לעותרת במסגרת איזון משאבים, ולפרוס את יתרת התשלום ל-100 תשלומים. בהחלטותיו מהימים 8.2.2021 ו-16.2.2021 קבע בית הדין הרבני הגדול כי הבקשה תידון בבית הדין הרבני האזורי. לאחר שהתקיים דיון בבקשה ונשמעו טענות הצדדים, ביום 25.2.2021 נתן בית הדין הרבני האזורי החלטה לפיה יקוזז מסכום הכתובה המופחת שקבע בפסק דינו (360,000 ש"ח) סך של 107,000 ש"ח – הוא סכום האיזון שנקבע בדו"ח האקטואר במסגרת בהליכים שהתקיימו בין הצדדים בבית המשפט לענייני משפחה. כן נקבע כי יתרת הסכום תשולם ב-60 תשלומים שווים. על החלטה זו הגישה העותרת ערעור לבית הדין הרבני הגדול, אשר נדחה ביום 2.6.2021. בפסק דינו, ציין בית הדין הרבני הגדול כי בכל הנוגע לעניין הקיזוז – ההחלטה תואמת את פסק דינו של בית הדין האזורי מיום 7.9.2021 אשר אושר בערעור. לעניין פריסת התשלום, צוין כי בית הדין האזורי ערך דיון מלא בעניין והפעיל שיקול דעת סביר. על החלטות אלו מלינה העותרת במסגרת העתירה שלפנינו. לאחר עיון בעתירה ובנספחיה, הגענו למסקנה כי דינה להידחות אף ללא צורך בתגובה. מושכלות יסוד הן כי בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהם של בתי הדין הרבניים, והתערבותו בכגון דא שמורה למקרים קיצוניים של חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, סטייה מהוראות החוק, או כשנדרש סעד מן הצדק אשר אינו בסמכותו של בית משפט אחר (ראו: בג"ץ 6191/21 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול, פסקה 5 והאסמכתאות שם (19.9.2021)). בהתאם לאמות מידה אלה, לא ראינו כי יש בטענותיה של העותרת כדי להצדיק את התערבותנו. עוד נוסיף כי ההחלטות עליהן מבקשת העותרת להשיג ניתנו לפני חודשים רבים. על כן, יש לדחות את העתירה גם מחמת השיהוי הניכר שנפל בהגשתה (ראו מני רבים: בג"ץ 5463/21 פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי בירושלים, פסקה 6 (5.10.2021); בג"ץ 404/21 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פסקה 6 (4.3.2021); בג"ץ 483/21 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פסקה 18 (31.1.2021)). העתירה נדחית איפוא. משלא נתבקשה תגובת המשיבים – אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ט בחשון התשפ"ב (‏4.11.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 21070520_Y01.docx שר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1