מוסא נ' בית הדין הכנסייתי היווני האורתודוקסי של הפטריארכיה ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7051/20 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט י' אלרון העותר: פהים מוסא נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הכנסייתי היווני האורתודוקסי (בערכאה הראשונה) של הפטריארכיה היוונית בעכו 2. בית הדין הכנסייתי לערעורים של הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית בירושלים 3. אשקר דימא עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד חתאם דוחא פסק-דין השופט י' אלרון: לפנינו עתירה נוספת של העותר להורות על ביטול החלטת בית הדין הכנסייתי של הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית בעכו (המשיב 1; להלן: בית הדין הכנסייתי) מיום 8.5.2019, בעניין חיובו בתשלום מדור ומזונות למשיבה 3; ולהורות על עיכוב הליכי הוצאה לפועל המתנהלים נגדו בעקבות החלטה זו עד להכרעה בעתירתו. בעתירתו זו, כבעתירתו הקודמת, אשר הוגשה אך לפני ימים אחדים, טוען העותר כי החלטת בית הדין הכנסייתי ניתנה בחוסר סמכות, מאחר שהיא סותרת החלטה קודמת של בית הדין לענייני משפחה בקריות (השופט נ' סילמן) בה"ט 62013-11-17, מיום 13.12.2017. עתירתו הקודמת של העותר נדחתה על הסף בפסק דיננו מיום 13.10.2020, מחמת אי מיצוי הליכים. כפי שהודגש בפסק דיננו, העותר ציין בעתירתו כי הגיש ערעור על החלטת בית הדין הכנסייתי לבית הדין הכנסייתי לערעורים של הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית בירושלים (המשיב 2; להלן: בית הדין לערעורים), אולם מועד הדיון בערעור טרם נקבע. על כן, קבענו כי אין מקום להתערבות בית משפט זה בשבתו כבג"ץ בהליך המתנהל בשלב זה בפני בית הדין לערעורים. זאת, תוך שהבהרנו כי העותר לא הלין בעתירתו על התנהלות בית הדין לערעורים, אשר אף לא צורף כמשיב לעתירתו הקודמת. כעת, הגיש העותר את העתירה שלפנינו, אליה צירף את בית הדין לערעורים כמשיב לעתירה, אולם אף הפעם העותר אינו מעלה טענות באשר להתנהלותו של בית הדין לערעורים. בעתירה צוין בתמצית כי בא כוח העותר "פנה" למזכירת בית הדין באמצעות מסרון ביום 6.10.2020, וזו הודיעה לו באמצעות מסרון כי בית הדין לערעורים "סגור". על כן, נטען כי "לא נותרה בידי העותר אלא להגיש את עתירתו זו לבית המשפט העליון", לשון העתירה. אף דין העתירה הנוכחית להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים. בית משפט זה בשבתו כבג"ץ אינו משמש כערכאת ערעור על החלטות בית הדין הכנסייתי. אם העותר מעוניין להשיג על קביעות בית הדין הכנסייתי, עליו למצות את הליכי הערעור בפני בית הדין לערעורים – ומובן כי על דרך הכלל, בית משפט זה לא יבוא בנעליו אך מחמת הימשכות הליכי הערעור. יודגש, כי אין בתכתובת בלתי פורמלית בין בא כוח העותר לבין מזכירת בית הדין לערעור, ממנה עולה לכאורה כי בית הדין לא פעל באותו מועד, כדי לייתר את החובה המוטלת על העותר למצות הליכים בטרם יפנה לבית משפט זה. העתירה נדחית אפוא. העותר יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה על סך 3,000 ש"ח. ניתן היום, ‏כ"ז בתשרי התשפ"א (‏15.10.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 20070510_J01.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il