פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בה"ן 7044/97

מחמוד זהרה נ. ראש המטה הכללי

העותר ביקש מבית המשפט להורות לרמטכ"ל להקל בעונש המאסר שהוטל עליו בגין עבירות ביטחוניות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 21/12/1997 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בה"ן — בקשת התרת נישואין.
מספר התיק 7044/97 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה עתירה נגד החלטת הרמטכ"ל שלא להקל בעונש — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש מבית המשפט להורות לרמטכ"ל להקל בעונש המאסר שהוטל עליו בגין עבירות ביטחוניות.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בה"ן 7044/97

מחמוד זהרה נ. ראש המטה הכללי

העותר ביקש מבית המשפט להורות לרמטכ"ל להקל בעונש המאסר שהוטל עליו בגין עבירות ביטחוניות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר, מחמוד זהרה, מרצה עונש מאסר של 27 שנים בגין עבירות ביטחוניות חמורות שביצע כחבר בארגון טרור, הכוללות השלכת והנחת חפצים מבעירים לעבר רכבים ואוטובוסים. העותר פנה לרמטכ"ל בבקשה להקל בעונשו, אך בקשתו נדחתה. בעתירתו לבג"ץ ביקש העותר מבית המשפט להתערב בהחלטת הרמטכ"ל. בית המשפט העליון דחה את העתירה בקובעו כי לא נמצאה עילה להתערבות בהחלטת הרמטכ"ל. השופטים הדגישו כי מדובר במעשים חמורים ביותר, וכי בהיותו אזרח ישראל, חומרת מעשיו גדולה אף יותר. כמו כן, צוין כי הקלה בעונש היא מעשה חסד ואין לאסיר זכות מוקנית לקבלה.

סוג הליך בקשת התרת נישואין (בה"ן)
הרכב השופטים ש' לוין, מ' חשין, ט' שטרסברג-כהן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מחמוד זהרה

נתבעים

  • ראש המטה הכללי

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר הורשע בעבירות חמורות של חברות בארגון טרור, זריקת והנחת חפצים מבעירים.
  • מעשי העותר שקולים לניסיונות רצח.
  • העותר הוא אזרח ישראל החב חובת נאמנות למדינה, מה שמחמיר את מעשיו.
  • אין לעותר זכות מוקנית להקלה בעונש, והחלטת הרמטכ"ל אינה מצדיקה התערבות שיפוטית.
טיעוני ההגנה
  • העותר ביקש הקלה בעונשו.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הכרעת הדין של בית המשפט הצבאי
  • גזר הדין של בית המשפט הצבאי

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7044/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן העותר: מחמוד זהרה נגד המשיב: ראש המטה הכללי פסק-דין השופט מ' חשין: העותר מרצה עונש מאסר בפועל בן עשרים ושבע שנים, לאחר שבית-המשפט הצבאי בלוד מצאו אשם בעבירות של חברות ופעילות בהתאגדות בלתי מותרת, ביצוע שירות עבור התאגדות בלתי מותרת, זריקת חפץ מבעיר (18 עבירות) והנחת חפץ מבעיר (5 עבירות). העותר היה חבר בארגון החזית העממית לשיחרור פלסטין, ובמסגרת פעילותו באירגון טרור זה השליך בקבוקי תבעירה לעבר מכוניות של יהודים באבו-טור ולעבר אוטובוסים, השתתף בהצתת עשרות מכוניות בירושלים וכן הצית מסעדה באבו-טור. בגוזרו את דינו של העותר קבע בית-המשפט הצבאי כי מעשי העותר שקולים כנגד נסיונות לרצח, ובשים-לב לכך שהמעשים חזרו ונישנו במשך כשנתיים ימים יש לצבור את העונשים. תום ריצוי עונשו של העותר אמור להיות בשנת 2016. העותר ביקש מראש המטה הכללי כי יקל בעונשו, אך הרמטכ"ל סירב להיעתר לבקשה. מכאן העתירה, ובקשת העותר היא כי נורה לרמטכ"ל להקל בעונשו. עיינו בעתירה, בהכרעת-הדין ובגזר-הדין של בית-המשפט הצבאי, ולא נמצא לנו כי עלה בידי העותר להצביע - ולו לכאורה - על עילה המצדיקה התערבותו של בית-המשפט בהחלטתו של הרמטכ"ל. לא זו בלבד שמעשי העותר, כשהם לעצמם, מעשים חמורים הם במאוד, אלא שבהיות העותר אזרח ישראל - החב חובת נאמנות למדינה - יש לראות את מעשיו בחומרת-יתר. הקלה בעונש הינה, בעיקרה, מעשה-חסד, ואין לו לאסיר שנשפט בבית-משפט זכות מוקנית להקלה בעונש. גם לעותר אין זכות שהרמטכ"ל יקל בעונשו. העתירה נדחית. ניתן היום, י"ט בכסלו תשנ"ח (18.12.97) המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97070440.G03