ג'יטי גטאקסי סרוויסס ישראל בע"מ נ. אור שרון

2 1 בבית המשפט העליון רע"א 7042/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקשת: ג'יטי גטאקסי סרוויסס ישראל בע"מ נ ג ד המשיב: אור שרון בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"צ 30858-10-20 מיום 6.7.2022 שניתנה על ידי כב' השופטת (העמיתה) שושנה אלמגור תאריך הישיבה: כ"ז באדר התשפ"ג (20.3.2023) בשם המבקשת: עו"ד מיכאל גינסבורג; עו"ד נופר שטיין יור; עו"ד עדי קטי-שטרית בשם המשיב: עו"ד שחר סקברר; עו"ד נמרוד גרון; עו"ד דרור סקברר פסק-דין המבקשת הפועלת בשם המסחרי Gett (להלן: גט) מפעילה מערכת להזמנת נסיעות במוניות ושירותי משלוחים. לשם כך היא פיתחה יישומון המקשר בין הנהגים שעימם התקשרה בהסכם ובין לקוחות פרטיים ועסקיים. בהחלטה נושא בקשת רשות הערעור אישר בית המשפט המחוזי למשיב לנהל תובענה ייצוגית נגד גט בטענה שהפרה את ההסכם בינה לבין הנהגים (להלן: הסכם גט), שהמשיב נמנה עליהם. זאת, משקיים פער בין התמורה שמשלם לקוח לגט בגין נסיעות עסקיות ושליחויות ובין התמורה שמשולמת לנהג; שעה שלטענת המשיב, שומה על גט לשלם למשיב את מלוא התמורה שהלקוח העסקי משלם לה. גט מצידה טענה, בתמצית, כי בעוד בגין נסיעה פרטית משלם הלקוח לנהג על פי מונה או לפי מחיר שסוכם ביניהם, בנסיעה של לקוח עסקי התמורה המשולמת לנהג נקבעת על פי מחיר המופיע ביישומון קודם שהנהג מקבל על עצמו את הנסיעה, ושהנהג מאשר אותו מראש ככל שהוא בוחר לקבל את הזמנת הנסיעה. מחיר זה אינו זהה בהכרח למחיר הנגבה על ידי גט מהלקוח העסקי עבור הנסיעה, שכן זה מסוכם במשא ומתן מסחרי בין גט לבין הלקוח העסקי, ועשוי להיות גבוה או נמוך מהתמורה שתשולם לנהג בגין הנסיעה. וזאת יש לדעת, על פי "נספח התמורה" להסכם גט (להלן: נספח התמורה) שעליו סומך המשיב את טענותיו, עבור השירותים שגט מעניקה לנהג משלם הנהג לגט, בין תמורה חודשית קבועה ובין תמורה חודשית בתוספת עמלה הנגזרת מהתשלום שמקבל הנהג עבור כל נסיעה "כפי ששולמה בפועל על ידי הנוסע". אלא שנספח התמורה עניינו אך ורק בהסדרי התמורה שהנהג מתחייב לשלם לגט (להלן: עמלת גט) בהתאם למסלול ההתקשרות שבוחר הנהג. אין זה מעניינו של הנהג מהי התמורה שהלקוח העסקי משלם לגט עבור שירותי הסעה או משלוחים שאותם מספקת לו גט, שלדבריה כוללים שירותים נלווים ונקבעים במשא ומתן מסחרי בין גט ללקוח העסקי על פי מכלול שיקולים עסקיים. עיינו בכתובים והוספנו ושמענו את טיעוני באי-כוח הצדדים לפנינו. סברנו כי אין עיגון בנספח התמורה לפרשנות המשיב שאותה אימץ בית המשפט המחוזי, שלפיה קמה לנהג על פי הסכם גט הזכות למלוא התמורה שמשולמת על ידי הלקוח העסקי לגט בגין נסיעה עסקית (בניכוי עמלת גט). זכות הנהג בנסיעה עסקית היא, כאמור, לתמורה שהוצגה לו (בניכוי עמלת גט) – הא ותו לא; לפיכך, הנהנית והמפסידה מתוצאות המשא ומתן המסחרי מול הלקוח העסקי ביחס לתנאי ההתקשרות עימו היא גט. הוא הדין בנוגע לשירותי המשלוחים. ויובהר כי אין מחלוקת שהנהג יודע ומאשר מראש את המחיר שישולם לו על ידי גט (ובאחריותה) בגין נסיעה עסקית או שירות המשלוחים, וכי ממחיר זה (ולא מהתמורה המשולמת על ידי הלקוח העסקי לגט) גם נגזרת עמלת גט, שבגינה מתקיימת התחשבנות בין הנהג ובין גט. משהערנו את שהערנו, הודיעו באי-כוח הצדדים כי הם מקבלים את המלצת בית המשפט, לפיה בקשת רשות הערעור מתקבלת וכן מתקבל הערעור. משמע שההחלטה נושא הערעור מבוטלת והבקשה לאישור תובענה ייצוגית נדחית. עם זאת, בהסכמה, אין צו להוצאות בערכאתנו, וההוצאות ששולמו זה מכבר למשיב בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי יוותרו בעינן; זאת בהתחשב בכך שניסוח הסכם גט רחוק מלהיות מיטבי (ולפי הנמסר לנו מצוי בהליכי עדכון מתקדמים). ניתן היום, ‏א' בניסן התשפ"ג (‏23.3.2023). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22070420_E04.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1