פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 7013/13

מייבסקי ג'ורג' ז"ל נ. מיסוי מקרקעין תל אביב

ערעור על החלטת ועדת הערר בנוגע לחיוב במס שבח בגין מכירת נכסים בנווה צדק, בשאלה האם התמורה כללה זכויות בנייה נוספות.

הוחזר לערכאה הקודמת / הערכאה הדיונית ?
תאריך פרסום 16/03/2015 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 7013/13 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מיסוי מקרקעין — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על החלטת ועדת הערר בנוגע לחיוב במס שבח בגין מכירת נכסים בנווה צדק, בשאלה האם התמורה כללה זכויות בנייה נוספות.
החלטת בית המשפט הוחזר לערכאה הקודמת / הערכאה הדיונית — בית המשפט החזיר את התיק לדיון נוסף בערכאה שמתחתיו.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 7013/13

מייבסקי ג'ורג' ז"ל נ. מיסוי מקרקעין תל אביב

ערעור על החלטת ועדת הערר בנוגע לחיוב במס שבח בגין מכירת נכסים בנווה צדק, בשאלה האם התמורה כללה זכויות בנייה נוספות.

הוחזר לערכאה הקודמת / הערכאה הדיונית ?

סיכום פסק הדין

המערערים מכרו שני נכסים בנווה צדק ונדרשו לשלם מס שבח בטענה שהתמורה כללה זכויות בנייה נוספות. ועדת הערר קבעה כי אכן חלק מהתמורה נזקף לזכויות אלו. המערערים ערערו לבית המשפט העליון בטענה כי לא היו זכויות בנייה נוספות בעת העסקה וכי התוכנית הרלוונטית לא הייתה ידועה. בית המשפט העליון קבע כי השאלה המרכזית היא אובייקטיבית – כיצד העריך השוק את זכויות הבנייה בעת העסקה. מאחר ששאלה זו לא לובנה כראוי בערכאה הראשונה, הוחלט להחזיר את התיק לוועדת הערר כדי שתשמע ראיות נוספות ותכריע מחדש.

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים מ' נאור, א' רובינשטיין, ח' מלצר
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מייבסקי ג'ורג' ז"ל
  • ישעיהו ליכטנשטיין
  • יהונתן ליכטנשטיין
  • בועז ליכטנשטיין
  • אברהם לשם
  • חדוה שיינס

נתבעים

  • מיסוי מקרקעין תל אביב

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • התמורה שולמה עבור הנכסים כפי שהם ולא עבור זכויות בנייה נוספות.
  • לא הוכח קיומן של זכויות בנייה נוספות לפי תוכניות קיימות.
  • תוכנית תב"ע 3501 לא הייתה ידועה בציבור בעת העסקה ולא יצרה ציפיות שווי.
טיעוני ההגנה
  • בעת העסקה בשנת 2007 כבר הייתה המלצה להפקדת תוכנית תב"ע 3501 (משנת 2005).
  • יש לזקוף חלק מהתמורה לזכויות הבנייה הנוספות.
מחלוקות עובדתיות
  • האם השוק העריך את תוכנית 3501 כמעניקה זכויות בנייה נוספות בעת העסקה.
  • מה היה המצב בשטח ובשוק לגבי פרשנות התוכניות הקודמות (38 ו-1200).
  • כיצד נהגו ועדות התכנון בפועל לגבי התוכנית המנדטורית 38.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ו"ע 1357/09
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין בבית המשפט המחוזי תל-אביב-יפו

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

20000

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"א 7013/13 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 7013/13 לפני: כבוד הנשיאה מ' נאור כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין כבוד השופט ח' מלצר המערערים: 1. מייבסקי ג'ורג' ז"ל 2. ישעיהו ליכטנשטיין 3. יהונתן ליכטנשטיין 4. בועז ליכטנשטיין 5. אברהם לשם 6. חדווה שיינס נ ג ד המשיב: מיסוי מקרקעין תל אביב ערעור על פסק דינה של ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 בשבתה בבית המשפט המחוזי תל-אביב-יפו, בתיק ו"ע 1357/09 מיום 1.7.2013, כשבהרכב הוועדה ישבו סגן הנשיא בדימוס ד' בר-אופיר, רו"ח צ' פרידמן ורו"ח א' מונד תאריך הישיבה: כ"ה באדר התשע"ה (16.03.15) בשם המערערים: עו"ד רם יולוס, עו"ד רחלי גזית, עו"ד עדי קסטרו בשם המשיב : עו"ד ציפי קוינט-שילוני פסק-דין המדינה לא הגישה סיכומיה בשל עיצומי הפרקליטות. השאלה שבמחלוקת היא תחולתו של סעיף 49ז לפקודת מס הכנסה בנסיבות, קרי, האם לעניין מס שבח העסקה שבין הצדדים, במכירת שני נכסים צמודים בנוה צדק בתל-אביב, הביאה בחשבון זכויות בניה נוספות אם לאו. ועדת הערר (שעדיין הערעורים עליה לצערנו הם לבית משפט זה) הגיעה למסקנה, כי חלק מן התמורה נזקף לזכויות הבניה הנוספות. המחלוקת הכספית עומדת כיום על סך כ-720,000 ₪. טענת המערערים היא כי התמורה ששולמה היתה בעד הנכסים עצמם כמות שהם ולא בעד זכויות בניה נוספות. נטען הן כי קיום זכויות נוספות לא הוכח וכאלה לא היו לפי תכניות קיימות, והן כי תכנית תב"ע 3501 שהיתה בהמלצה להפקדה והוסיפה זכויות, לא היתה ידועה ברבים ולא ניתן לראותה כאילו יצרה ציפיות. לטענת המדינה, בסיכומים בעל פה, המצב בפועל היה שבעת העסקה (2007) כבר הומלצה (2005), התכנית החדשה תב"ע 3501 להפקדה (אף כי הופקדה ואושרה רק ב-2010-2009); אך לא היה בידי באת כוח המדינה להשיב לנו מה היה המצב בשטח ובשוק בשעת העסקה לגבי פרשנות התכניות הקודמות (38 המנדטורית ו-1200 מ-1975), ולגבי הציפיות החדשות. בעינינו השאלה היא אובייקטיבית – בעיקר כיצד העריך השוק במובן השמאי את מעמדה של תכנית 3501 לעניין אחוזי הבניה, שנקבעו בה כ-140%. שאלה זו לא נתלבנה במלואה, ועומדת גם שאלת הנטל על פי הדין, וכן לא התלבן כיצד נהגו ועדות התכנון בפועל לגבי התכנית המנדטורית 38. בנסיבות אלה אנו מחליטים להחזיר את התיק לועדת הערר לשם ליבון השאלות הללו. בידי הועדה לשמוע טענות ולגבות ראיות. הערעור מתקבל במובן זה, והכרעתנו באה חלף פסק הדין קמא. המדינה תשלם הוצאות המערערים בסך 20,000 ₪. ניתן היום, ‏כ"ה באדר התשע"ה (‏16.3.2015). ה נ ש י א ה המשנה לנשיאה ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13070130_T07.doc רח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il