פלוני נ. פלוני

3 1 בבית המשפט העליון ע"א 7009/23 לפני: כבוד ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן המערערת: פלונית נ ג ד המשיב: פלוני ערעור על החלטת המשפט לענייני משפחה (כב' השופט ר' ארנון) בה"ט 26711-09-23 מיום 13.9.2023 בשם המערערת: בעצמה פסק-דין לפניי ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופט ר' ארנון) מיום 13.9.2023 בה"ט 26711-09-23 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. המערערת והמשיב היו בני זוג והתגוררו תחת אותה קורת גג (להלן: הבית המשותף). בחודש אוגוסט 2023 הגישה המערערת בקשה למתן צו הגנה לפי סעיף 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991 (להלן: החוק למניעת אלימות במשפחה). בית המשפט לענייני משפחה נעתר לבקשה במעמד צד אחד, וקבע, בין היתר, כי ייאסר על המשיב להימצא ברדיוס של 300 מטרים מהבית המשותף. בית המשפט קבע כי יתקיים דיון במעמד הצדדים ביום 29.8.2023. בפתח אותו הדיון, הודיע בית המשפט (כב' השופט ר' ארנון) כי לפני שנים רבות ייצג את הגרוש של המערערת (יודגש כי אין מדובר במשיב), וביקש שאם מישהו מהצדדים מבקש לטעון לפסלות המותב, עליו לטעון לכך. המשיב, כמו גם המערערת – שלא הייתה מיוצגת – ציינו כי אין מבחינתם מניעה שהמותב ידון בתיק. לאחר הדיון, בפסק הדין, צמצם בית המשפט את הצו שניתן במעמד צד אחד (להלן: ההליך הראשון). בחודש ספטמבר 2023 הגישה המערערת בקשה חדשה לקבלת צו לפי הוראות החוק למניעת אלימות במשפחה (להלן: ההליך השני). תחילה, נעתר בית המשפט לבקשה למתן צו במעמד צד אחד, אך משנודע לו על קיומו של ההליך הראשון, בוטל הצו, ונקבע דיון במעמד הצדדים למחרת היום. בפתח הדיון, ביקשה המערערת כי המותב יפסול את עצמו, מאחר שייצג בעבר את הגרוש שלה. לדבריה, מאחר שלא הייתה מיוצגת, סברה שבית המשפט יפסול את עצמו, ועל כן מעלה טענה זאת רק עתה. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות. בהחלטתו, תיאר בית המשפט את השתלשלות האירועים שהובאה לעיל, וקבע כי המערערת הודיעה במסגרת ההליך הראשון כי אין לה התנגדות לכך שהמותב ישב בדין; כי היא טענה באריכות את טענותיה; וכי גם לאחר הדיון לא העלתה בקשת פסלות. בית המשפט ציין כי עילת פסלות יש להעלות מיד לאחר שנודעה, ולא להשאירה נצורה לעת מצוא. נקבע כי טענת המערערת מועלית בשלב זה באופן מובהק כתוצאה מפסק הדין שניתן בהליך הראשון, ולכך לא ניתן להיעתר. עוד הוסיף בית המשפט כי אין מדובר במקרה שנופל לגדרי סעיף 77א(א1)(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), מאחר שמדובר בהליך אחר, בבעל דין אחר, וכי אין לו קשר להליך שהתנהל לפני שנים עם גרושה של המערערת. לאחר דחיית הבקשה, סירבה המערערת לטעון לגופה של הבקשה בשל רצונה לערער. נוכח האמור, קבע בית המשפט כי אין מנוס ממחיקת הבקשה למתן צו הגנה, מאחר שלא ניתן להותיר הליך תלוי ועומד שעניינו בקשה למתן צו כאמור. לכך הוסיף בית המשפט כי קיים צו הגנה תקף בין הצדדים ולכאורה לא היה מקום להגיש בקשה נוספת לצו. בית המשפט הורה על סגירת התיק. מכאן הערעור שלפניי, שבגדרו טוענת המערערת – שאינה מיוצגת גם בהליך דנן – כי הגם שסברה בדיון בהליך הראשון כי המותב ינהג באובייקטיביות, התגלה לה כי הוא מחזיק בדעה קדומה. עוד כנטען, המותב סירב לכך שהמערערת תטען טענותיה מן הנייר, וציין (כך לטענתה) כי אם ברצונה של המערערת להגיש מסמכים באפשרותה לעשות כן באמצעות המזכירות. לטענת המערערת המותב נחשף לטענות של גרושה ביחס אליה, שהוליכו לכך שהוא מחזיק בדעה שלילית לגביה, וכי לכן יש לפסול אותו מלדון בהליך. לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, הגעתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות. כידוע, המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין קבוע בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט, ולפיו יש לבחון אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. איני סבור כי אלה הם פני הדברים במקרה דנן. ראשית אציין כי הליכי פסלות הם הליכים צופים פני עתיד, ומטרתם לבחון אם שופט יכול להמשיך לשבת בדין או שראוי להעביר את ההליך שמתנהל לפניו למותב אחר (ע"א 7098/22 קליין נ' נטוביץ, פסקה 6 (24.7.2023); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 339-338 (2006)). במקרה דנן, הערעור הוגש על החלטת בית המשפט במסגרת ההליך השני למעלה משבועיים לאחר שההליך נסגר. דרך המלך במקרים אלה היא להעלות את טענת הפסלות במסגרת הליך ערעורי על פסק הדין (ע"א 1888/22 פלוני נ' פלונית, פסקה 4 (9.6.2022)). ואולם, אף לגופן של טענות המערערת לא ראיתי בהן כדי להקים עילה לפסילת המותב. כידוע, טענת פסלות יש להעלות "מיד לאחר שנודע לבעל הדין על עילת הפסלות ולפני כל טענה אחרת" (תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018). בהקשר זה נפסק כי לא ניתן לשמור את עילת הפסלות ולעשות בה שימוש בעת הצורך (ע"א 7678/22 פלונית נ' פלונית, פסקה 6 (15.12.2022)). במקרה דנן, במסגרת ההליך הראשון ציין המותב במפורש כי ייצג בעבר את גרושה של המערערת, והצדדים לא הביעו התנגדות לכך שימשיך לשבת בדין. טענת פסלות נגד המותב הועלתה רק במסגרת ההליך השני שהגישה המערערת, כשבועיים לאחר שניתן פסק הדין בהליך הראשון. בנסיבות אלו, קיים קושי בקבלת טענת המערערת כפשוטה. לכך יש להוסיף, כי טענת המערערת שלפיה המותב חשף כי "אינו מסוגל לנהוג באובייקטיביות", נשענת על החלטותיו השיפוטיות ועל דברים שנאמרו, לטענתה, במסגרת הדיון (אך אינם נזכרים בפרוטוקול). ואולם, כידוע, רק במקרים קיצוניים ונדירים יימצא שהפעילות השיפוטית כשלעצמה מקימה עילת פסלות (ע"א 6318/23 פלוני נ' פלונית, פסקה 9 (1.10.2023); ע"א 6257/22 פלוני נ' פלונית, פסקה 14 (13.11.2022)). נוכח כל האמור לעיל, איני סבור כי המקרה דנן מקים עילה להורות על פסלות המותב. יובהר כי פסק דיני עניינו רק בטענת הפסלות, וברי כי איני מביע עמדה לגופה של המחלוקת בין הצדדים. הערעור נדחה אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ז' בחשון התשפ"ד (‏22.10.2023). מ"מ הנשיא _________________________ 23070090_M01.docx דפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1