פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 7008/21

פלוני נ. בית חולים מעייני הישועה

העותר ביקש להורות לבית החולים לאפשר לו לצאת לחופשות בהתאם להחלטות הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 24/10/2021 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 7008/21 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה אשפוז כפוי — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש להורות לבית החולים לאפשר לו לצאת לחופשות בהתאם להחלטות הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 7008/21

פלוני נ. בית חולים מעייני הישועה

העותר ביקש להורות לבית החולים לאפשר לו לצאת לחופשות בהתאם להחלטות הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותר, המאושפז בכפייה בבית חולים פסיכיאטרי, עתר לבג"ץ בטענה כי מנהל המחלקה מסרב לאפשר לו לצאת לחופשות, למרות החלטות מפורשות של הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית המאשרות זאת. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף בשל אי-מיצוי הליכים. נקבע כי על העותר היה לפנות תחילה למשרד הבריאות, המפקח על בתי החולים, בטרם פנייה לערכאה שיפוטית. בית המשפט הדגיש כי מיצוי הליכים אינו עניין טכני אלא מהותי, וכי יש לתת לרשויות הזדמנות לתקן את הטעון תיקון לפני התערבות שיפוטית.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים נ' סולברג, י' אלרון, ע' גרוסקופף
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פלוני

נתבעים

  • בית חולים "מעייני הישועה"
  • פלוני
  • משרד הבריאות

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר מאושפז בכפייה וזכאי לחופשות לפי החלטות הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית.
  • מנהל המחלקה מסרב לאפשר את החופשות בניגוד להחלטות הוועדה.
  • הפסיכיאטר המחוזי פנה למנהל המחלקה אך ללא הועיל.
טיעוני ההגנה
  • מנהל המחלקה טען לחשש מפני מסוכנותו של העותר.
מחלוקות עובדתיות
  • האם מנהל המחלקה רשאי לסרב להחלטות הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית בשל שיקולי מסוכנות.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • החלטות הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית
  • תפח"ע 23771-02-20 מדינת ישראל נ' פלוני

הפניות לתיקים אחרים

הפניות לפסקי דין אחרים
  • תפח"ע 23771-02-20 מדינת ישראל נ' פלוני

תגיות נושא

  • אשפוז כפוי
  • חוק לטיפול בחולי נפש
  • מיצוי הליכים
  • עתירה לבג"ץ

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7008/21 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט ע' גרוסקופף העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. בית חולים "מעייני הישועה" 2. פלוני 3. משרד הבריאות עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד ברוך זכאי; עו"ד יהודה פריד פסק-דין השופט נ' סולברג: העתירה שלפנינו עניינה בעותר המאושפז בכפייה במחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים מעייני הישועה (להלן: מעייני הישועה או בית החולים), מכוח צו שהוּצא נגדו לפי הוראות החוק לטיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991 (להלן: החוק). לטענת העותר, חרף קביעת הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית, הפועלת מכוח החוק, כי הוא רשאי לצאת לחופשות, בית החולים מסרב לעשות כן, בניגוד לדין. משכך, העותר טוען כי לא נותרה בידו ברירה לבד מהגשת עתירה זו, בבקשה כי נורה למעייני הישועה למלא אחר החלטות הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית, ולאפשר את יציאתו לחופשות. אלו הן העובדות בתמצית: העותר הועמד לדין פלילי, בגין ביצוע עבירות-מין חמורות בתוך המשפחה. לימים נמצא כי העותר אינו כשיר לעמוד לדין, מחמת מחלה נפשית שממנה הוא סובל. בעקבות זאת הופסקו ההליכים המשפטיים נגדו, תוך שנקבע על-ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע, במסגרת תפח"ע 23771-02-20 מדינת ישראל נ' פלוני (18.8.2020), כי העותר יאושפז בכפייה בבית חולים פסיכיאטרי, לתקופה של 20 שנים. תחילה אושפז העותר בבית חולים פסיכיאטרי בבאר שבע, ובהמשך הועבר למחלקה הפסיכיאטרית במעייני הישועה. לאחר המעבר למעייני ישועה, נתקל העותר בקשיים אל מול מנהל המחלקה הפסיכיאטרית, נוכח סירובו של המנהל לאפשר את יציאתו לחופשות, חרף קביעותיה של הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית. על רקע האמור, התכנסה הוועדה פעם נוספת, לבקשת העותר, ובישיבה זו נכח גם מנהל המחלקה. בתום הדיון בוועדה הוסכם, כי יתאפשר לעותר לצאת לחופשות בכפוף לתנאים מסוימים. עוד הוסכם, כי תינתן למנהל סמכות לשקול בהמשך להוציא את העותר לחופשות ממושכות יותר, שיכללו גם לינה מחוץ לבית החולים. הוועדה הותירה אפוא בעת ההיא שיקול דעת מסוים בידי המנהל, לתחום ולקצוב את חופשותיו של העותר, על-פי הבנתו. ברם, גם לאחר החלטה זו, סרב המנהל לאפשר לעותר לצאת לחופשות, בטענה לחשש מפני מסוכנותו. נוכח זאת, התכנסה הוועדה פעם נוספת, ושבה וקבעה, כי העותר רשאי לצאת לחופשות, בכפוף לתנאים – הפעם מבלי להותיר שיקול דעת בידי המנהל. דא עקא, גם החלטה זו לא כובדה על-ידי המנהל. בצר לו, פנה העותר לפסיכיאטר המחוזי, על מנת שזה 'יקרא לסדר' את מנהל המחלקה, ויבהיר לו את המובן מאליו: כי עליו לציית להנחיות הוועדה, הפועלת כאמור מכוח הוראות הדין. הפסיכיאטר המחוזי פנה למנהל המחלקה, וביקש ממנו לפעול בהתאם להנחיות הוועדה, אך ללא הועיל. מכאן העתירה שלפנינו. לאחר ששקלתי את הנטען בעתירה, ועיינתי בנספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף, מחמת אי-מיצוי הליכים. אסביר. כאמור, הוועדה פועלת מכוח הוראות החוק, ובתוך כך, היא מוסמכת לאשר לחולה המאושפז בכפייה לצאת לחופשות, בתנאים שתקבע (סעיף 28(ב) לחוק). ככל שישנן השגות על החלטות הוועדה, ניתן לערער על כך לבית המשפט המחוזי (סעיף 29(א) לחוק). אם כן, על פני הדברים, ומבלי לטעת מסמרות, דומה כי התנהלותו של מנהל המחלקה, אינה עולה בקנה אחד עם הקבוע בחוק. אלא מאי? העותר נחפז בהגשת העתירה דנן, ולא מיצה הליכים כדבעי, עובר לפנייתו בבקשה לקבלת סעד מבית המשפט. כידוע, בית החולים והמנהל פועלים מכוח הסמכה ורישיון, שניתנו להם על-ידי משרד הבריאות (ראו: פקודת בריאות העם, 1940, ופקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976). בהתאם, הן המנהל, הן בית החולים, כפופים לבקרה ולפיקוח של משרד הבריאות. משמע, משרד הבריאות הוא בראש ובראשונה הכתובת המתאימה לטיפול בתלונותיו של העותר נגד המנהל ובית החולים. דא עקא, העותר בחר להגיש את עתירתו, מבלי שהקדים פנייה לגורמים הרלבנטיים במשרד הבריאות. ודוק, בעניין זה לא די בפניית העותר לפסיכיאטר המחוזי, שאיננו אמון על הפיקוח והבקרה על בית החולים והמנהל. אין מנוס אפוא מן הקביעה, כי פנייתו של העותר לבית המשפט הגבוה לצדק בשלב זה, לוקה באי-מיצוי הליכים. כפי שאמרתי פעמים רבות, מיצוי ההליכים איננו עניין טכני או פורמלי; אין מדובר בפרוצדורה, כי אם במהות. עקרונות-יסוד של כיבוד רשויות הדדי, ומתן הזדמנות נאותה לתקן את הטעון תיקון מחייבים: מיצוי הליכים כהלכתו תחילה, וביקורת שיפוטית אחר כך – כמוצא אחרון. רק בשלב מאוחר יותר, לאחר פנייה סדורה למשרד הבריאות, וככל שלא ינתן מענה הולם לתלונתו בתוך פרק זמן סביר, או אז תהא פתוחה לפני העותר הדרך להגיש עתירה מתאימה נגד משרד הבריאות. אין להקדים את המאוחר. יש לקוות, כי משרד הבריאות יפעל במהירות הדרושה לטיפול בתלונת העותר, ובייחוד בשים לב לכך, שזכותו לחופשה נשללת ממנו, מזה כ-8 חודשים, כפי הנטען בעתירה. אשר על כן, דין העתירה להידחות על הסף – והיא נדחית בזאת. בנסיבות, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ח בחשון התשפ"ב (‏24.10.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 21070080_O01.docx ד ס מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il