פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 7000/03
טרם נותח

פיראס זועבי נ. מדינת ישראל

תאריך פרסום 11/08/2003 (לפני 8303 ימים)
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 7000/03 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
טרם נותח פסק הדין נאסף אך עוד לא עבר ניתוח אוטומטי. סיכום, נושא והחלטה יופיעו כאן ברגע שהניתוח יסתיים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 7000/03
טרם נותח

פיראס זועבי נ. מדינת ישראל

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)

פסק הדין המלא

-
פסק-דין בתיק ע"פ 7000/03 בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים ע"פ 7000/03 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט י' טירקל כבוד השופטת א' חיות המערער: פראס זועבי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר-דין בית-המשפט המחוזי בנצרת מיום 14.7.03 בת"פ 11/03, שניתן על-ידי כבוד השופט א' אברהם תאריך הישיבה: י"ג באב תשס"ג (11.8.03) בשם המערער: עו"ד לואי דיאב בשם המשיבה: עו"ד מאיה חדד פסק-דין השופטת ד' דורנר: המערער, בגדר הסדר טיעון, נמצא אשם בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות (סעיף 333 + סעיף 335 לחוק העונשין, התשל"ז-1977), והוא נדון לשלוש שנות מאסר, מתוכן שנה אחת לריצוי בפועל והיתר על-תנאי. לפי כתב-האישום, שבעובדותיו הודה, בתגובה לכך שהמתלונן דקר את חברו של המערער במברג, תקף אותו המערער כאשר נתקל בו כעבור זמן-מה. הוא דקר את המתלונן מספר דקירות בחזהו וגרם לו לקרעים בריאה הימנית ובסרעפת וכן לדימום בבית-החזה עקב פגיעה בכבד. על אף חומרת המעשה, לנוכח עברו הנקי, גילו הצעיר ואורח חייו הנורמטיבי של המערער, המליץ שירות-המבחן להימנע מלגזור עליו מאסר בפועל. בית-המשפט המחוזי סבר, כי לנוכח חומרת העבירה לא ניתן לקבל המלצה זו, אך בהתחשבו בה כאמור, גזר על המערער שנה אחת לריצוי במאסר בפועל. בערעורו על חומרת העונש מבקש הסניגור, בהסתמכו על המלצת שירות-המבחן, לבטל את המאסר בפועל בטענה, כי לכליאת המערער ולוּ לתקופה קצרה עשויה להיות השפעה הרסנית. לא נוכל לקבל טענה זו. אכן, כנגד חומרת העבירה עומדות נסיבותיו האישיות של המערער, ובמיוחד האפשרות לשיקומו. ברם, שיקומו של נאשם, גורם חשוב ככל שיהא, אינו השיקול היחיד בענישה, ועל בית-המשפט הגוזר את דינו של נאשם להתחשב גם בהרתעת הרבים ובהרתעתו האישית של המערער, וכן בשאלת התגמול שהיא שיקול העומד בפני עצמו, תוך מתן הדעת לכך שהתגמול אינו תועלתי אלא משקף את היחס הראוי בין חומרת העבירה לחומרת העונש. במקרה שבפנינו איזן בית-המשפט המחוזי נכונה בין מטרות הענישה השונות ולא מצאנו עילה להתערב בהכרעתו. נוסיף, כי בגזר-הדין נפלה שגגה טכנית והגם שהמערער הורשע בחבלה חמורה, בית-המשפט המחוזי כתב בגזר-הדין כי הוא הורשע בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, היא העבירה שיוחסה למערער על-פי כתב האישום, בטרם תוקן. אלא שמכל מקום, העונש הולם את העבירה שבה הורשע המערער. הערעור נדחה. המערער יתייצב לריצוי עונשו בבית-המשפט המחוזי בנצרת ביום 18.8.03, עד לשעה 12:00. ניתן היום, י"ג באב תשס"ג (11.8.03). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03070000_L04.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il