כנאני עלי נ' עו"ד דורון זר, כונס הנכסים ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 70/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ד' ברק ארז כבוד השופטת ע' ברון העותר: עלי כנאני נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד דורון זר, כונס הנכסים 2. בנק לאומי סניף קרית אתא 3. טיולי מירא בע"מ 4. בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד חוסאם סבית פסק-דין השופט נ' סולברג: עתירה זו מופנית כלפי שורת החלטות של רשם בית המשפט העליון, השופט ר' גולדשטיין, שבגדרן נדחו בקשות העותר למתן פטור מהפקדת ערובה ולהארכת מועד להפקדתה, אגב ערעור שיזם העותר, ע"א 4554/21; כלפי פסק הדין של השופט ד' מינץ, בער"א 6100/21, מיום 13.9.2021, שבו נדחה ערעור העותר על ההחלטות הנ"ל; וכן כלפי פסק דין שנתן הרשם, ביום 21.10.2021, המורה על מחיקת הערעור, משלא הופקדה הערובה במועד שנקבע. העובדות הצריכות לעניין פורטו בהחלטת השופט מינץ בער"א 6100/21; אציין אפוא בתמצית, את עיקרי הדברים בלבד. העותר הגיש ביום 29.6.2021 ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 30.4.2021, בת"א 7610-03-20 (ע"א 4554/21). ביום 5.8.2021 דחה הרשם את בקשת העותר למתן פטור מהפקדת ערובה מטעמים כלכליים, משלא הונחה תשתית עובדתית לתמיכה בבקשה. בהמשך, הגיש העותר "בקשה חוזרת לפטור מהפקדת עירבון", ובמסגרתה טען, בין היתר, כי לזכותו עומדת חלופת ערובה, בדמות "הודעת קיזוז", מחמת קיומו של "חוב חלוט". גם בקשתו החוזרת של העותר נדחתה, בהחלטת הרשם מיום 17.8.2021, ובתוך כך גם נקצב לעותר פרק זמן נוסף להפקדת הערובה, עד יום 22.8.2021; העותר נמנע מהפקדת הערובה כנדרש, וחלף זאת הגיש בקשה שלישית במספר, להארכת המועד להפקדת הערובה. גם בקשה זו נדחתה בהחלטת הרשם, מיום 30.8.2021, בהיותה "לקונית" ונעדרת כל "אסמכתה לביסוס הטענות שהועלו בה". העותר סרב להשלים עם 3 החלטות הרשם, ופנה בערעור לבית משפט זה – ער"א 6100/21. בד בבד, ביום 12.9.2021, האריך הרשם את המועד להפקדת ערובה, עד לחלוף 10 ימים ממועד פסק הדין שיינתן בערעור. ביום 13.9.2021 דחה השופט מינץ את הערעור, בער"א 6100/21, בקובעו כי לא נפל כל פגם בהחלטות הרשם. בהמשך, ביום 19.10.2021, דחה השופט מינץ גם את בקשת העותר להארכת מועד נוספת להפקדת העירבון. הערעור על החלטות הרשם – נדחה; המועד להפקדת ערובה – חלף, ובהתאם הורה הרשם, בפסק דין ביום 21.10.2021, על מחיקת הערעור בע"א 4554/21. העותר לא אמר נואש, ופנה בבקשה לביטול פסק הדין, אלא שגם בקשה זו נדחתה על-ידי הרשם, בהחלטה מיום 4.11.2021, בהעדר "כל עילה מבוררת לביטולו". מכאן העתירה שבנדון, שבגדרה מבקש העותר כי נתערב בהחלטות ובפסקי הדין שצוינו לעיל; כי נורה על ביטול פסק דינו של הרשם שבגדרו נמחק הערעור בע"א 4554/21; וכי נורה גם על מתן פטור מהפקדת ערובה בגדרי אותו ערעור. לטענת העותר, ההחלטות ופסקי הדין הנ"ל "ניתנו בחריגה מסמכות, בהעדר הנמקה ו/או התייחסות לשאלות הדרושות בהליך, בחוסר סבירות, באי מידתיות ופוגעות במראית פני הצדק". דין העתירה להידחות על הסף, מן הטעם הפשוט שבית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בתי המשפט האזרחיים והפליליים לערכאותיהם, ובפרט מקום שבו עסקינן בהחלטות ופסקי דין שיצאו מלפני בית המשפט העליון עצמו, בכובעיו האחרים (בג"ץ 7353/19 פלונית נ' פלונית (6.11.2019)). לזאת אוסיף, כי עיון בעתירה מלמד כי כלל הטענות המועלות בה, הן ערעוריות באופיין, ואינן אלא מִחזור של הטענות שנטענו פעם אחר פעם, אגב ההליכים שפורטו לעיל – ונדחו כולן. לא היה מקום אפוא להגשת עתירה זו, והיא נדחית בזאת על הסף. בנסיבות, ובהינתן השתלשלות העניינים המתוארת לעיל, ישא העותר בהוצאות לטובת אוצר המדינה, בסך של 2,000 ₪. ניתן היום, ‏ג' בשבט התשפ"ב (‏5.1.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 22000700_O01.docx במב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il