פלוני נ. ביה"ד הרבני הגדול ירושלים

פסק-דין בתיק בג"ץ 6994/15 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6994/15 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט מ' מזוז העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. ביה"ד הרבני הגדול ירושלים 2. ביה"ד הרבני האזורי חיפה 3. פלונית עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותר: עו"ד עוזי אהרון בשם המשיבה 3: עו"ד יעקב מור יוסף בשם היועץ המשפטי לשיפוט הרבני: עו"ד ד"ר רפי רכס פסק-דין השופט ע' פוגלמן: לפנינו עתירה למתן צו על תנאי ולמתן צו ביניים המכוונת להחלטת בית הדין הרבני הגדול שדחה את ערעור העותר על החלטת בית הדין הרבני האזורי בחיפה, שבה חויב העותר בתשלום דמי מזונותיה של המשיבה 3 (להלן: המשיבה) במסגרת הליך גירושין. עוד ביקש העותר כי נורה על עיכוב ביצוע החלטתו האמורה של בית הדין האזורי. 1. העותר והמשיבה נישאו בחודש מרץ 2015, וכחודש לאחר מכן הגיש העותר תביעת גירושין לבית הדין הרבני האזורי בחיפה. כמה שבועות לאחר מכן הגישה המשיבה – גם כן לבית הדין הרבני האזורי בחיפה – תביעה לשלום בית; למזונות אישה; ולהוצאות מדור. לאחר דיון שהתקיים בנוכחות הצדדים, קבע בית הדין הרבני האזורי בחיפה ביום 19.7.2015 כי העותר ישלם למשיבה דמי מזונות חודשיים בסך של 4,000 ש"ח החל מיום 1.6.2015. החלטה זו סווגה על ידי בית הדין האזורי כ"פסק דין" ונחתמה על ידי שלושה דיינים. על כך הגיש העותר הליך שסווג על ידו כ"הודעת ערעור" לבית הדין הרבני הגדול ובצדו בקשה לעיכוב ביצוע (להלן: הערעור). בית הדין הרבני הגדול (כב' הנשיא הרב י' יוסף) דחה את ההליך שלפניו שכונה על ידו כ"ערעור" ועמו את הבקשה לעיכוב הביצוע, וזאת מבלי שקיים דיון במעמד הצדדים. בגוף ההחלטה לא צוין תאריך נתינתה ולטענת העותר היא לא נסרקה למערכת הממוחשבת של בתי הדין הרבניים וכמו כן לא נחתמה. העותר הגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה, שנדחתה. החלטה אחרונה זו – כך העותר – ניתנה בכתב יד, ללא תאריך נתינתה ומבלי שנסרקה למערכת הממוחשבת של בתי הדין הרבניים. 2. מכאן העתירה שלפנינו שבמסגרתה טען העותר כי שגה בית הדין הרבני האזורי שחייב אותו במזונות המשיבה, זאת – בין היתר – משום שהאחרונה משתכרת לפרנסתה. עוד טען העותר כי בית הדין הרבני הגדול דחה את בקשתו על הסף מבלי לקיים בה דיון ומבלי שניתן לו יומו בבית הדין. העותר הוסיף כי בשתי ההחלטות של בית הדין הרבני הגדול נפלו פגמים טכניים – היעדר חתימה; היעדר תאריך בגוף ההחלטות; והעובדה כי טרם נחתמו או שוחררו – נכון להגשת העתירה – במערכת הממוחשבת של בתי הדין הרבניים. פגמים אלו, בצד העובדה כי ערעורו נדחה ללא דיון, מעידים לשיטתו כי ההחלטות ניתנו באופן לא ראוי ופגום מעיקרו וכי דינן להתבטל. 3. התבקשה תגובתה המקדמית של המשיבה וכמו כן תגובתו של היועץ המשפטי לשיפוט הרבני. במיוחד התבקש האחרון להתייחס לכך שהחלטת בית הדין האזורי סווגה כ"פסק דין" שעליו הוגש ערעור בזכות, אך זה נדחה על הסף על ידי דיין יחיד. המשיבה טענה בתגובתה כי לא מתקיימים במקרה דנן סוגי הפגמים המצדיקים את התערבות בית משפט זה בהחלטות של בתי הדין הדתיים, וכי לפיכך דין העתירה להידחות על הסף. היועץ המשפטי לשיפוט הרבני הביע עמדתו כי טענות העותר בעלות אופי ערעורי ואינן מתאימות לבירור בעתירה לבית משפט זה. אשר לפגמים הנטענים בהחלטות בית הדין הרבני הגדול, ציין היועץ המשפטי כי ההחלטות – הן בהיבט הטכני, הן בהיבט המהותי – עומדות בהוראות תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג (להלן: התקנות). בהמשך, ביום 13.12.2015, הגיש היועץ המשפטי לשיפוט הרבני תגובה משלימה ובה הבהיר כי שגה בית הדין הרבני האזורי שסיווג את ההחלטה נושא העתירה כ"פסק דין" בעוד שהיה ראוי לסווגה כ"החלטה אחרת". זאת, משום שמדובר בהחלטה שאינה מסיימת את הטיפול בתיק ומשכך, בהתאם לתקנה קלב(2) לתקנות, ערעור עליה דורש רשות של בית הדין הרבני הגדול. נוכח זאת היה מקום לסווג את ההליך שהוגש לבית הדין הרבני הגדול כ"בקשת רשות לערער" ולא כ"ערעור". עוד צוין כי הסמכות לדחיית בקשת רשות מסורה לדיין יחיד שאף אינו מחויב לקיים בה דיון במעמד הצדדים, כך שבעניין זה לא נפל פגם בהחלטת בית הדין הרבני הגדול (תקנה קלג(3) לתקנות). 4. משבחנו את העתירה ואת תגובות המשיבים לה מצאנו כי דינה להידחות על הסף. הלכה מושרשת עמנו היא כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות של בתי הדין הדתיים, אלא במקרים חריגים של חריגה מסמכות; פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי; סטייה מהוראות חוק המכוונות לבית הדין הדתי; או כאשר נדרש סעד מן הצדק מקום שהעניין אינו בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר (בג"ץ 6968/15 פלונית נ' פלוני, פסקה 2 (14.12.2015); בג"ץ 7429/11 פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי בתל אביב, פסקה 5 (14.12.2011)). טענות העותר בעניין חיובו במזונות המשיבה הן ערעוריות באופיין ולפיכך אינן באות בגדרי המקרים החריגים המצדיקים את התערבותו של בית משפט זה. אשר לסיווגם הנכון של ההליכים שהתבררו לפני הערכאות הקודמות, מקובלת עלי עמדתו של היועץ המשפטי לשיפוט הרבני. עניינה של החלטת בית הדין הרבני האזורי היא במזונות אישה, שניתנה טרם שההליך בין הצדדים הגיע לסיומו. משכך, ואף שההחלטה הוכתרה כ"פסק דין", אין מדובר בהחלטה המסיימת את הטיפול בתיק, אלא בהחלטת ביניים. בהתאם לתקנה קלב(2) לתקנות על החלטה כאמור יש להגיש בקשת רשות לערער לבית הדין הרבני הגדול. הסמכות ליתן רשות לערער קבועה בתקנה קלג(3) לתקנות כדלקמן: "על בקשות לרשות ערעור [...] יחליט בית-הדין או נשיא בית-הדין הרבני הגדול או אחד מדייני בית-הדין הרבני הגדול שהוסמך לכך, על-פי החומר שבכתב, ללא שמיעת הצדדים". לפיכך, דחיית "ערעורו" של העותר לבית הדין הרבני הגדול, הייתה הלכה למעשה דחייה של בקשת רשות לערער שאותה ניתן היה על פי דין לדחות בדיין יחיד ומבלי לקיים דיון במעמד הצדדים. אשר לטענות העותר בדבר פגמים טכניים שנפלו בהחלטות, אציין כי על שתי ההחלטות האמורות שצרף העותר לעתירתו מופיעה חתימתו – בכתב יד – של כב' הנשיא הרב י' יוסף. בעניין תאריך מתן ההחלטה שנשמט מגוף ההחלטות, נראה כי מדובר בטעות טכנית שאינה עולה לכדי פגם מהותי בהחלטה, ודאי לא במידה המצדיקה את התערבותו של בית משפט זה לפי אמת המידה האמורה. העתירה נדחית אפוא על הסף, ומאליהן נדחות הבקשות למתן צו ביניים ולעיכוב ביצוע. משהתבקשה תגובת המשיבה, יישא העותר בהוצאותיה בסך 4,000 ש"ח. ניתן היום, ‏י"א בטבת התשע"ו (‏23.12.2015). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15069940_M04.doc ממ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il