פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק ע"א 6990/12
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 6990/12
ע"א 7049/12
לפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופט א' שהם
המערערים בע"א 6990/12
1. י.כ טריפל איי השקעות בע"מ
והמשיבים בע"א 7049/12:
2. ינון כהן
נ ג ד
המשיבים בע"א 6990/12
1. במברגר רוזנהיים בע"מ
והמערערים בע"א 7049/12:
2. פרופימקס (ישראל) בע"מ
ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב בת"א 002056/06 שניתן ביום 26.06.2012 על ידי כבוד השופט י' גייפמן
תאריך הישיבה:
ח' באייר התשע"ד
(8.5.2014)
בשם המערערים בע"א 6990/12 והמשיבים בע"א 7049/12:
עו"ד טובה כהן
בשם המשיבים בע"א 6990/12 והמערערים בע"א 7049/12:
עו"ד אורלי ברכה
פסק-דין
השופט י' עמית:
1. שתי המשיבות בע"א 6990/12 (שייקראו להלן: פרופימקס), עוסקות באיתור וגיוס משקיעים ישראליים עבור מיזמי נדל"ן בחו"ל. פרופימקס עבדו עם אחד בשם כהן יורם (להלן: יורם), שהוחתם על ידם על כתב התחייבות לשמירת סודיות. יורם הפסיק פעילותו עם המערערות באוגוסט 2005 והחל לעבוד באופן עצמאי בחברה שבבעלותו בשם קרדו קאפיטל בע"מ (להלן: קרדו).
המערערת בע"א 6990/12 (להלן: טריפל) נוסדה ביום 1.2.2006 על ידי המערער 2 (להלן: ינון), אשר יזם בשלהי 2005 קרן נדל"ן שנועדה לרכוש כמות מירבית של חדרים במלון פלאז'ה בלונדון (להלן: קרן פלאז'ה). הבעלים של הקרן היו מספר גופים שטריפל היא אך אחת מהן. יורם פעל החל מיולי 2006 כמגייס משנה של משקיעים לקרן פלאז'ה תמורת תשלום עמלות.
2. פרופימקס טענה כי יורם נטל ממנה שלא כדין רשימת משקיעים הכוללת נתונים על 15,492 משקיעים ישראליים פוטנציאלים (להלן: רשימת המשקיעים), ואשר על כן עתרה למתן צו מניעה כנגד יורם וכנגד ינון וטריפל. פרופימקס ויורם הגיעו להסכמה כי צו המניעה הזמני יהפוך לצו מניעה קבוע, ובנוסף שילם יורם לטריפל פיצוי בסך של 50,000 ₪ (כפי שנפסק על ידי בית המשפט על דרך הפשרה). כן ניתן צו מניעה זמני, האוסר על ינון וטריפל לעשות שימוש בחלק מהקטגוריות שברשימת המשקיעים (עשירי המדינה – 788 שמות; מנכ"לים של חברות פרטיות – 129 שמות; מנכ"לים של חברות ציבוריות – 420 שמות).
3. פסק דינו של בית משפט קמא נסב על תביעת פרופימקס למתן צו מניעה קבוע, האוסר על ינון וטריפל לעשות שימוש ברשימת המשקיעים, ולפיצוי ללא הוכחת נזק בסך 100,000 ₪ מכוח סעיף 13 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999.
בפסק דינו קבע בית משפט קמא כי משהודיעה פרופימקס כי אין בכוונתה להגיש את רשימת המשקיעים כראיה, וכי רשימה זו לא תהווה חלק מחומר הראיות, אין באפשרותו לקבוע כי רשימת המשקיעים היא בגדר סוד מסחרי. עוד נקבע, כי בחלוף שבע שנים יש להניח כי רשימת המשקיעים על נתוניה התיישנה, כך שגם בהיבט זה יש לבטל את צו המניעה הזמני שניתן בשעתו כנגד ינון וטריפל. עוד נקבע, כי לא הוכח כלל כי ינון או טריפל ידעו שיורם מחזיק ברשימת המשקיעים, או כי הייתה "עצימת עיניים" מצידם לגבי שימוש שנעשה על ידי יורם ברשימת המשקיעים, או כי היו צריכים לדעת על כך. בית משפט קמא פרט כעשרה נימוקים למסקנתו זו, בין היתר, באשר יורם לא היה מעורב ביזום ובהקמת קרן פלאז'ה; יורם לא היה שותף בעיסקת קרן פלאז'ה; יורם לא היה שותף עם ינון וטריפל; ויורם היה משווק עצמאי, כך שלינון וטריפל לא היתה יכולת שליטה, בקרה ופיקוח אקטיביים על פעולותיו או על פעולת חברת קרדו שבשליטתו.
לסופו של דבר, דחה בית משפט קמא את התביעה כנגד ינון וטריפל, אך לאור השימוש שנעשה על ידי יורם בחלק מרשימת המשקיעים של פרופימקס, ושממנו יכלו ינון וטריפל להפיק תועלת, לא נפסקו לזכותם הוצאות.
4. על כך נסבים שני הערעורים שבפנינו.
ערעור ינון וטריפל (ע"א 6990/12), נסב על אי פסיקת הוצאות לזכותם.
ערעור פרופימקס (ע"א 7049/12) נסב על קביעת בית משפט קמא כי לא הוכח כי רשימת המשקיעים זכאית להגנה של סוד מסחרי, ולא הוכחו היסודות הנדרשים לצורך הטלת חבות על ינון וטריפל.
5. לאחר שעיינו בטענות הצדדים ושמענו טיעוניהם, מצאנו כי יש מקום לדחות את שני הערעורים, ואנו מאמצים את פסק דינו של בית משפט קמא על פי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
נוסף ונאמר בקצרה כלהלן:
לגבי ערעורם של ינון וטריפל – ככלל, אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בפסיקת הוצאות, גם מקום בו לא נפסקו כלל הוצאות. מה עוד, שכפי שנמסר לנו, בדעת ינון וטריפל להגיש תביעת נזיקין כנגד פרופימקס בטענה לנזקים שנגרמו להם עקב צו המניעה הזמני.
לגבי ערעורם של פרופימקס - הערעור נסב על קביעות עובדתיות מובהקות שאין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בהם. למעשה, גם בכתב הערעור אין טענות של ממש לסתירת המסקנה העובדתית אליה הגיע בית משפט קמא, ולפיה לא הוכח כי רשימת המשקיעים הייתה בידי ינון או טריפל, או שנעשה על ידם שימוש ברשימה זו, או כי ידעו שיורם, כמשווק משנה מטעמם, עשה שימוש כלשהו באותה רשימה.
6. בשולי הדברים ולאור טענת פרופימקס כי מפסק הדין משתמע כי רשימת משקיעים אינה בגדר סוד מסחרי, אציין כי לא כך עולה מפסק דינו של בית משפט קמא. בסעיף 7 לפסק הדין נקבע, כי לא ניתן לשלול את הטענה כי מרבית השמות של עשירי ישראל, מנכ"לים בחברות פרטיות ובחברות ציבוריות הם שמות ידועים, וכי לא ניתן בהינף יד לקבוע כי רשימה של 15,492 משקיעים שפרטי זהותם לא הובאו כלל בפני בית המשפט הם בנסיבות העניין סוד מסחרי של פרופימקס. אין להסיק מדברים אלה כי רשימת משקיעים ככלל אינה מהווה סוד מסחרי, או כי רשימת המשקיעים של פרופימקס – שכאמור לא הוצגה כלל כראיה במהלך ההתדיינות - אינה סוד מסחרי, אלא שפרופימקס כשלה להוכיח זאת במסגרת ההתדיינות בבית משפט קמא.
7. סופו של דבר, שאנו דוחים את שני הערעורים ללא צו להוצאות.
ניתן היום, ח' באייר התשע"ד (8.5.2014).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12069900_E08.doc עכב
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il