ע"א 6989-19
טרם נותח
ירדנה יצחקי נ. דה פז משה
סוג הליך
ערעור אזרחי (ע"א)
פסק הדין המלא
-
2
1
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 6853/19
ע"א 6989/19
וערעורים שכנגד
לפני:
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופט ד' מינץ
כבוד השופט ע' גרוסקופף
המערער בע"א 6853/19 והמשיב 9 בע"א 6989/19:
עו"ד יהושע בר-טל
המשיבים 12-9 בע"א 6853/19
והמערערים בע"א 6989/19:
1. ירדנה יצחקי
2. מיכל נאה
3. מירב חסון
4. מישאל יצחקי
נ ג ד
המשיבים 8-1 בע"א 6853/19 והמשיבים 8-1 בע"א 6989/19:
1. משה דה-פז
2. אסתר דה-פה
3. שמעון שלו
4. יעל שלו
5. יצחק אבישור
6. מדלן אבישור
7. ראובן זילברברג
8. דורית זילברברג
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו מיום 18.08.2019 בת"א 1240-12-09 שניתן על ידי כב' סגנית הנשיא, השופטת יהודית שבח
תאריך הישיבה:
כ"ג בסיון התשפ"א (3.6.2021)
בשם המערער בע"א 6853/19 והמשיב 9 בע"א 6989/19:
עו"ד רות וקסמן שאלתיאל
בשם המשיבים 12-9 בע"א 6853/19 והמערערים בע"א 6989/19:
עו"ד יהושע דיאמנט
בשם המשיבים 8-1 בע"א 6853/19 והמשיבים 8-1 בע"א 6989/19:
עו"ד בועז כהן
פסק-דין
השופט ע' גרוסקופף:
מעשה בארבעה זוגות, שכל אחד מהם רכש במהלך השנים 1994-1993 דירה טורית במבנה צמוד קרקע המצוי בהרצליה (להלן: הדירות). ארבע הדירות נמסרו לרוכשים בסמוך למועד עריכת הסכמי המכר, ואולם רישום הדירות במרשם המקרקעין על שם הזוגות הרוכשים (ובעניין אחת הדירות, על שם זוג חליף) התעכב, והושלם רק בשלהי שנת 2017. אף זאת, רק לאחר שבית המשפט קמא מינה בשנת 2011 את עורך דינם של הרוכשים, עו"ד בועז כהן, ככונס נכסים (להלן: כונס הנכסים), וסייע בידו רבות בקידום הרישום. עניינם של הערעורים דנן בתביעת כונס הנכסים לתשלום שכר טרחתו, ובדרישת שלושת זוגות הרוכשים המקוריים (בני הזוג דה-פז, אבישור ו-זילברברג) והזוג החליף (בני הזוג שלו, שרכשו בשנת 2000 את דירת בני הזוג מנצור) (להלן, יחדיו: הרוכשים) לתשלום פיצוי כספי מהקבלן שמכר את הדירות, ובינתיים הלך לבית עולמו (דניאל יצחקי ז"ל, שיורשיו עומדים בנעליו. להלן: הקבלן ו-יורשי הקבלן, בהתאמה) ובא-כוח הקבלן באותה העת, אשר הופקד על מלאכת הרישום (עו"ד יהושע בר-טל יבדל"א. להלן: עו"ד בר-טל), וזאת בגין הנזקים הנטענים שנגרמו להם בעקבות התמשכות הליכי רישום הדירות.
במסגרת פסק הדין, בית המשפט קמא (כב' סגנית הנשיא, השופטת יהודית שבח) דן באורך רוח וביסודיות בשתי הדרישות הכספיות הללו, והגיע למסקנות הבאות:
הקבלן הפר את התחייבותו לרישום הדירות במרשם המקרקעין על שם הרוכשים במועד המוסכם, שכן לא הוכיח כי העיכוב ברישום נגרם עקב נסיבות שאינן תלויות בו. באשר למועד ממנו מצוי הקבלן בהפרה, נקבעו ממצאים שונים ביחס לכל אחד מזוגות הרוכשים, שמשמעם כי הקבלן מצוי בהפרה לגבי שניים מהם (אבישור וזילברברג) כבר משנת 1995, ולגבי שני האחרים (דה-פז ושלו) משנת 2001.
לא הוכח קיומו של אשם תורם מצד הרוכשים, וגם לא הוכחה רשלנותו הנטענת של עו"ד בר-טל, כך שמלוא האחריות לעיכוב בביצוע הרישום מוטלת על הקבלן.
הרוכשים לא עמדו בנטל להוכיח כי נגרם להם נזק ממון בעקבות העיכוב בביצוע הרישום, ועל כן הם זכאים לקבל מהקבלן, לכל היותר, פיצוי מוסכם ופיצוי בגין נזק לא ממוני.
סעיף פיצוי מוסכם המתייחס לעיכוב בביצוע הרישום קיים רק בהסכם עם אחד מזוגות הרוכשים (דה-פז), ומכוחו נפסק לטובתו סכום של 25,000 דולר, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה, שישולם על ידי יורשי הקבלן. ביחס לשלושת זוגות הרוכשים האחרים (שלו, אבישור וזילברברג) נפסק פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 50,000 ש"ח, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה, לכל זוג שישולם על ידי יורשי הקבלן (פיצוי זה לא נפסק לדה-פז מאחר שנקבע כי עניין עוגמת הנפש מכוסה על ידי הפיצוי המוסכם).
בית המשפט קמא אישר את שכר הטרחה שהתבקש על ידי כונס הנכסים, ואשר עמד על 264,000 ש"ח בתוספת מע"מ (278.25 שעות לפי שכר שעתי של 950 ש"ח בתוספת מע"מ).
לעניין חלוקת הנטל לתשלום שכר כונס הנכסים נקבע ההסדר הבא: עו"ד בר-טל יעביר לקבלן את סכום שכר הטרחה המוסכם שגבה משניים מזוגות הרוכשים (אבישור וזילברברג) בעבור ביצוע הרישום, בתוספת הפרשי הצמדה מיום קבלתו ועד ליום מתן פסק הדין, ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין (וכתוצאה מכך יוותר בידו כמחצית מסכום שכר הטרחה שגבה בעבור ביצוע הרישום); את יתרת שכר טרחת כונס הנכסים ישלמו יורשי הקבלן, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין.
שלושה מהצדדים לא היו שבעי רצון מקביעות בית המשפט קמא והגישו ערעורים וערעורים שכנגד על פסק הדין:
יורשי הקבלן ערערו על חיובם בתשלום שכר טרחתו של כונס הנכסים ועל גובהו של שכר טרחה זה; כן ערערו בטיעונים שונים על חיובם בפיצויים כלפי הרוכשים (ע"א 6989/19).
עו"ד בר-טל ערער על כך שנדרש להעביר חלק משכר הטרחה שגבה לטובת כונס הנכסים, וטען כי משנמצא שלא התרשל, לא היה מקום לחייבו בהשבת כמחצית משכר טרחתו (ע"א 6853/19).
הרוכשים הגישו ערעורים שכנגד בשני ההליכים, במסגרתם טענו כי היה מקום לקבוע כי עו"ד בר-טל התרשל, ולחייבו יחד עם הקבלן בנזקיהם, וכן כי היה מקום לקבוע מועד הפרה מוקדם אחיד ביחס לכל הרוכשים, ולפסוק להם פיצוי גם עבור הנזק הממוני שנגרם להם, ולו על דרך האומדנא, וכן להורות על תשלומים פיצויים מוסכמים לכל זוגות הרוכשים (ולא רק לדה-פז).
לאחר שעיינו בטענות הצדדים בערעורים ובערעורים שכנגד, ושמענו את טיעוניהם בדיון שהתקיים לפנינו, הגענו למסקנה כי אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שקבע בית המשפט קמא, כי ממצאים אלה תומכים במסקנותיו המשפטיות, וכי לא נפלה מלפניו טעות שבדין. לפיכך דין הערעורים והערעורים שכנגד להידחות בהתאם להוראת תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018).
בקצירת האומר נציין את הנקודות הבאות:
קביעותיו של בית המשפט קמא ביחס לאחריות הקבלן, והעדר התרשלות עו"ד בר-טל, מבוססות על התרשמותה של הערכאה המבררת מהמסכת העובדתית שנפרסה לפניה, ולא ראינו כל הצדקה לסטות מהן.
הוכחת הפרה אינה מזכה את הנפגע בפיצויים בגין נזק ממון, אלא אם הוכח נזק זה "במידת ודאות סבירה (reasonable certainty), כלומר, באותה מידת ודאות, המתבקשת מנסיבות העניין" (ע"א 355/80 נתן אניסמוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פ"ד לה(2) 800, 809 (1981). וראו גם ע"א 9145/18 שרות מזור א' לתיקון ושיפוץ מוצרי חשמל ביתיים בע"מ נ' שרות פלוס בע"מ, פסקאות 21-24 (24.1.2021)). משלא השכילו הרוכשים להעמיד תשתית ראייתית להוכחת נזקיהם מהתמשכות הליכי הרישום, ממילא ניתן היה לפסוק להם רק נזק שאינו טעון הוכחה, דהיינו פיצויים מוסכמים (ככל שקיים סעיף פיצויים מוסכמים רלוונטי), ופיצויים בגין נזק לא ממוני לפי סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 (ככל שלהתרשמות בית המשפט נגרם להם נזק מסוג זה. והשוו ע"א 679/82 עיריית נתניה נ' מלון צוקים בע"מ, פסקה 7: "סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) בא ליתן פיצוי על נזק שאינו ממוני (כגון, כאב וסבל, אי-נוחות ופגיעה ברגשות [...]). אין הוא בא ליתן פיצוי על נזק ממוני שקשה להוכיחו"). כך נהג בית המשפט קמא.
פשיטא כי כונס הנכסים זכאי לשכר בגין פועלו, וכידוע, אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעותיה של הערכאה המבררת בעניין זה (ראו, למשל: ע"א 621/83 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' כונס נכסים של חברת בני דן, קבלני הנדסה ימית ואזרחית בע"מ ואח', פ"ד מא(2) 660, 666 (8.6.1987); ע"א 4486/14 עו"ד עופר שפירא נ' עו"ד אמיר בר טוב ועו"ד יעקב אמסטר בתפקידם כנאמנים לנידר חברה לבניין ופיתוח בע"מ, פסקה 13 (24.6.2015) (להלן: עניין שפירא); רע"א 8249/18 וינשטיין נ' דיין, פסקה 5 (17.12.2018)). בהתאם לא ראינו מקום להתערב בשכר הטרחה שנפסק, גם אם נראה, לפחות ככל שמדובר בשכר השעתי, כי הוא נפסק על הצד הגבוה. בהקשר זה נתנו דעתנו הן למורכבות עבודת כונס הנכסים במקרה זה, והן לכך שלבית המשפט קמא הייתה היכרות טובה עם היקפה וטיבה של עבודת כונס הנכסים (השוו: עניין שפירא, פסקה 16; ע"א 6166/07 עו"ד צחי פלדמן בתפקידו ככונס נכסים על זכויות צמרות בע"מ נ' א.י.ע יובלים השקעות בע"מ, פסקאות 52-51 (10.1.2010): "מירב המידע בנוגע למאמצים שהושקעו, הטרחה שנדרשה והמהלכים שננקטו על ידי בעל התפקיד, מצוי בדרך כלל בידי הערכאה הדיונית").
חיוב עו"ד בר-טל בהשבת חלק משכר הטרחה המוסכם שקיבל מהרוכשים (כמחצית) מוצדק בשל כך ששכר הטרחה המוסכם שולם לו על ידי הרוכשים כנגד התחייבותו לבצע את הרישום בכללותו, ואולם הלכה למעשה בוצע עיקר העבודה, משך תקופה שהתפרסה על פני שש שנים, על ידי כונס הנכסים, באופן שעו"ד בר-טל, גם אם לא התרשל, קיבל תשלום בעבור שירות שחלק משמעותי ממנו בוצע בידי אחר (ראו סעיף 4(א)(2) לחוק חוזה קבלנות, התשל"ד-1974; והשוו ע"א 6290/18 עזבון פינצ'וק ז"ל נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פסקה 57 (2.5.2021)). ודוק, עו"ד בר-טל טען כי לא היה מקום כלל למנות את כונס הנכסים תחתיו, ואולם את הנעשה אין להשיב, וקשה למצוא הצדקה לכך שעו"ד בר-טל יקבל תשלום בעבור שירות שניתן על ידי אחר מכוח צו שיפוטי (ויובהר, אף אם נניח כי מינוי כונס הנכסים גרם נזק לעו"ד בר-טל, בכך שנטל ממנו שלא לצורך עבודה שהוזמנה ממנו, הרי שמדובר בנזק שגרם בית המשפט, ונזק כזה, במקרה הרגיל, אינו בר פיצוי. השוו ע"א 280/73 פלאימפורט בע"מ נ' ציבה גייגי לטד, פ"ד כט(1) 597, 602-601 (1974); ע"א 732/80 ארנס נ' "בית אל – זכרון יעקב", פ"ד לח(2) 645, 658-655 (1982)).
חיוב הקבלן, ובפועל יורשיו שבאו בנעליו, ביתרת שכר הטרחה, מתבקשת מממצאיו העובדתיים של בית המשפט קמא.
סוף דבר: דין הערעורים והערעורים שכנגד להידחות. בנסיבות העניין איננו עושים צו להוצאות בערכאה זו.
ניתן היום, ד' באב התשפ"א (13.7.2021).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
19069890_Y06.docx תצ
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il
1