פסק הדין המלא
החלטה בתיק בג"ץ 6988/14
בבית המשפט העליון
בג"ץ 6988/14 - י"ז
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
העותר:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל
2. ועדת המאוימים
3. שר הפנים
4. יחידת הטיפול במבקשי מקלט במשרד הפנים
5. מתאמת הרווחה במינהל האזרחי
6. היועץ המשפטי לאזור יהודה ושומרון
בקשה למחיקת הליך
פסק-דין
1. העותר הודיע כי הוא מעוניין לחזור בו מן העתירה, וביקש להורות על מחיקתה ללא צו להוצאות.
בתגובה שהגישו המשיבים גורסים הם כי אין מקום להורות על מחיקת העתירה, וזאת בהתחשב בכך שהסנגוריה הציבורית, המייצגת את העותר, העלתה בגדרה טענות משפטיות דומות לטענות אותן העלתה בעתירות נוספות שהוגשו באמצעותה. כן עמדו המשיבים על עיתוי הגשת הבקשה (לאחר שהוגש תיקון לעתירה והתקיים בה דיון) ועוד ציינו כי נראה שהעותר מעוניין לחזור בו מן העתירה נוכח הערות השופטים בדיון. המשיבים הוסיפו כי בכל מקרה בשל התנהלות העותר אין מקום להורות על מחיקת העתירה ללא צו להוצאות.
בתשובה שהגישה הסנגוריה הציבורית ציינה היא כי הטעמים אשר הובילו את העותר למחיקת העתירה לא פורטו מטעמים של חסיון עורך-דין-לקוח, כי בכל מקרה אין תכלית להוסיף ולדון בעתירה שכן עניינו הפרטני של העותר הפך תיאורטי ולבסוף ציינה כי בנסיבות העניין ונוכח מצבו הכספי של העותר אין מקום לחייבו בהוצאות.
2. לאחר ששקלתי בדבר החלטתי לקבל את בקשת העותר למחיקת העתירה.
בעל דין היוזם הליך ומבקש לחזור בו ממנו נדרש אמנם לקבל את אישור בית המשפט לכך, אך נפסק כי "במקרה הרגיל אין סיבה שלא להיעתר לבקשה זו", ויש לדחותה רק מקום בו בית המשפט מוצא "טעם מיוחד המצריך סירוב" (ראו: ע"א 7368/06 דירות יוקרה בע"מ נ' ראש עיריית יבנה, מר צבי גוב-ארי, פסקה 17 (27.6.2011) (להלן: עניין דירות יוקרה); בג"ץ 2445/06 איזוטסט בע"מ נ' הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, פסקאות 32-33 (31.5.2009) (להלן: עניין איזוטסט)). איני סבורה כי על יסוד הנטען בתגובת המשיבים ניתן לקבוע כי יש לסטות בענייננו מן הכלל הרחב ולדחות את בקשתו של העותר לחזור בו מן ההליך. בין היתר אציין בהקשר זה כי המשיבים ציינו כי שאלות משפטיות דומות לאלו המתעוררות בעתירה מתעוררות בעתירות נוספות שהוגשו בידי הסנגוריה הציבורית, אך לא ציינו מה השלב הדיוני בהן מצויות אותן עתירות ומדוע לא ניתן לברר את השאלות המשפטיות המשותפות בגדרן, ובהקשר זה אף יש ליתן משקל לכך שבקשה שהגיש העותר לאיחוד הדיון בעתירה עם עתירה נוספת נדחתה (החלטה מיום 15.7.2015). כמו כן, אמנם העותר לא פירט את הנסיבות שהובילו להחלטתו לחזור בו מן העתירה, אך אין בפניי תשתית המצדיקה לקבוע כי בקשתו נגועה בחוסר תום לב דיוני, באופן המצדיק שלא להיעתר לבקשתו (והשוו עניין דירות יוקרה ועניין איזוטסט לעיל). בנסיבות אלו, ומשהעותר אינו עומד עוד על בירור עניינו הפרטני, איני סבורה כי יש להותיר את ההליך תלוי ועומד בבית משפט זה.
לעניין חיובו של העותר בהוצאות, כמבוקש על ידי המשיבים, אציין כי מחיקת הליך מבלי שניתן סעד בשלב דיוני כבענייננו אכן מצדיקה דרך כלל חיוב בהוצאות. יחד עם זאת, בהתחשב במהות ההליך ובנסיבות חייו הקשות של העותר, כפי שהן עולות מן המתואר בעתירה, אשר כאמור הוגשה בידי הסנגוריה הציבורית, מצאתי במקרה קונקרטי זה שלא לחייב את העותר בהוצאות.
סיכומם של דברים - העתירה נמחקת, ללא צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ה בכסלו התשע"ו (7.12.2015).
ליאת בנמלך
ר ש מ ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14069880_P22.doc ב
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il