סלימאן אלקיעאן נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 6973/98 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט א' ריבלין המערער: סלימאן אלקיעאן נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דין בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 23.9.98 בת"פ 929/97 שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא ג' גלעדי כבוד השופט ב' אזולאי וכבוד השופטת ר' יפה-כץ תאריך הישיבה: כ"ה טבת תש"ס (3.1.00) בשם המערער: עו"ד מתתיהו סלע בשם המשיבה: עו"ד אורי כרמל בשם שירות המבחן: גב' זהבה מור פסק-דין המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע בעבירות של נסיון לרצח, החזקת נשק שלא-כדין ואיומים, ועונשו נגזר לעשר שנות מאסר לריצוי בפועל. הערעור הוא על גזר-הדין. המערער הוא אביו של המתלונן, ושניהם בני השבט אבולקיעאן הבדואי. באחד הימים הראשונים של חודש אוקטובר 1995, ובעקבות סיכסוך בין המתלונן ובין המערער, ירה המערער אל עבר בנו מספר יריות מאקדח בקוטר 0.22. המתח בין המערער ובין בנו נמשך והלך, ובאחד הימים הראשונים של חודש אוגוסט 1997, נתגלע סיכסוך חריף בין השניים, שעה שהמערער דרש מבנו כי יעתיק את מקום מגוריו לשבט אחר. משסירב הבן-המתלונן לבקשת המערער-אביו, שלף המערער אקדח בקוטר 0.9 ס"מ - בו החזיק שלא כדין - כיוונו אל המתלונן וירה לעברו ארבעה או חמישה כדורים. באותו מעמד קרא המערער אל עבר בנו: "אני אירה בך, אני רוצה להרוג אותך". כדור אחד או שניים פגעו בכתף ובבית החזה של המתלונן, והוא אושפז בבית-החולים לטיפול בו. בא-כוח המערער טען לפנינו כי המדובר במקרה יוצא דופן של סיכסוך בין אב לבנו, וכי אין למוד לאב כמידתו של עבריין היורה בעבריין אחר לחסלו. המדובר הוא בסיכסוך תוך-משפחתי, בו עובר האב על המידות הראויות ויורה בבנו, עצמו-ובשרו. יתר-על-כן: הדברים שהיו לאחר אותו מעשה מוכיחים את טיב היחסים בין האב ובין בנו. הנה-כי-כן, הבן נטל על עצמו אחריות על משפחתו של האב, והוא המטפל בה בעוד האב שוהה בבית-האסורים. לאב שלוש נשים ו19- ילדים, והבן נטל על עצמו אחריות להחזקתם ולפרנסתם. הבן אף מבקר את אביו בבית הכלא, נועץ בו באשר לטיפול במשפחה, והדבר מוכיח כי הדברים חזרו לקדמתם בתוככי המשפחה. על יסוד כל אלה, כך טוען בא-כוח המערער, ניתן להסיק על השתקמות היחסים בין המערער לבין בנו, ובנסיבות אלו כאן ראוי כי נקל בעונשו של האב. קצינת המבחן תומכת בערעור, ולדעתה הדינמיקה בתוך המשפחה פועלת לטובה ולשיפור היחסים בין כל בני המשפחה. בא-כוח המדינה ער, כמובן, למיוחדות הנסיבות שבעבירה נושא הדיון, אך לדעתו יהיה זה מסר שלילי אם ניעתר למערער ונפחית בעונשו. אדם היורה אל עבר חזהו של זולתו מטווח אפס, כך טוען בא-כוח המדינה, אין זה ראוי כי נקל בעונש שהוטל עליו, כבענייננו. בא-כוח המדינה אף מסב את תשומת ליבנו להרשעותיו הקודמות של המערער, מהן נימצאנו למדים כי שהה בכלא למיצער 20 חודשים בגין עבירות אחרות. ניתנת אמת להיאמר, כי העונש שהוטל על המערער עונש קל הוא. העונש הקבוע בצידה של עבירת ניסיון לרצח הוא עונש בן 20 שנים, וחסד עשה בית-המשפט קמא עם המערער בדונו אותו אך ל10- שנות מאסר בלבד. נתמזל לו מזלו הטוב של המערער - כמותו נתמזל מזלו הטוב והמיטיב של בנו - שלא עלה בידו לפגוע בבנו אלא באורח קל יחסית, והנה הבן חי וקיים עימנו היום. הבן אף הופיע בבית-המשפט וביקש כי נקל בעונשו של אביו, וקשה היה שלא להבין כי מבקש הוא להקל גם בחובה שהוטלה עליו - לטפל ב19- אחיו ואחיותיו ובשלוש נשותיו של אביו. היססנו לא מעט בשיקולינו, ולבסוף החלטנו להקל עם המערער. אין אנו עושים זאת בלא היסוסים כבדים. ואולם, מתוך תיקווה כי היחסים בתוככי המשפחה ישתפרו וילכו, ובשים לב לנסיבות העניין בכללן, אנו מחליטים - לא בלי היסוסים, כאמור - להקל עם המערער. אנו מחליטים, איפוא, לקבל את הערעור, ותחת עשר שנות המאסר שהוטלו על המערער, אנו מחליטים לגזור עליו שמונה שנות מאסר החל ביום מעצרו. היום, כ"ה טבת תש"ס (3.1.00). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 98069730.G02