עביר עיסא מחאמרה נ. מנהל יחידת הפיקוח במנהל האזרחי

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6963/23 לפני: כבוד השופט נעם סולברג כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופט אלכס שטיין העותרים: 1. עביר עיסא מחאמרה 2. עאדל מוחמד עווד 3. פאטמה נסאר כעאבנה 4. סלימאן מוחמד כעאבנה 5. עז אלדין מוחמד כעאבנה 6. אכרם מחמוד כעאבנה 7. מחמוד מוחמד רחיל כעאבנה נגד המשיבים: 1. מנהל יחידת הפיקוח במנהל האזרחי 2. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד ג'יאת נאסר בשם המשיבים: עו"ד אסתי אוחנה פסק-דין השופט דוד מינץ: עניינה של העתירה שלפנינו בשבע הוראות לסילוק מבנים חדשים מיום 22.5.2023 (להלן: הוראות הסילוק), שהוצאו מכוח הצו בדבר סילוק מבנים חדשים (יהודה והשומרון) (הוראת שעה) (מס' 1797), התשע"ח-2018 (להלן: הצו). הוראות הסילוק הוצאו ביחס לארבע קונסטרוקציות ברזל מקובעות בבטון (להלן: קונסטרוקציות הברזל) ולשלושה משטחי בטון עם סככה (להלן: משטחי הבטון; קונסטרוקציות הברזל ומשטחי הבטון יקראו להלן ביחד: המבנים), המצויים כולם בתחומי שטח אש 900. על פי הנטען בעתירה, המבנים משמשים למגורי העותרים ובני משפחתם. הרקע לבקשה ביום 26.5.2023 פנו העותרים למשיבים בבקשה לביטול הוראות הסילוק. בבקשתם העלו העותרים טענות שונות נגד הוראות הסילוק, ובכלל זה כי נשללה זכותם לשימוע, כי מדובר בהחלטה בלתי סבירה וכי יש בה משום פגיעה בתושבים המוגנים. עוד ציינו העותרים כי במקביל לבקשת הביטול הם הגישו בקשות לחלופת מגורים לבני המגזר הבדואי (להלן: הבקשות לחלופת מגורים), וביקשו כי ביצוע הוראות הסילוק יעוכב עד להכרעה סופית בבקשות אלו. ביום 10.9.2023 דחה מנהל יחידת הפיקוח במינהל האזרחי את בקשת הביטול. צוין בין היתר, כי המבנים עולים כדי מבנים חדשים כהגדרתם בצו; כי הם מצויים בתחומי שטח אש 900; וכי לבקשות הביטול לא צורפו היתרי בנייה כדין. כן נדחו יתר טענות העותרים והובהר כי בהתאם לסעיף 5(ב) לצו, אין בהגשת בקשה תכנונית כדי לעכב את ביצוע הוראה לסילוק מבנה, כך שוודאי שאין בהגשת הבקשות לחלופת מגורים כדי להצדיק את עיכוב ביצוע הוראות הסילוק. מכאן העתירה שלפנינו, בה נטען בעיקר כי לא התקיימו התנאים להוצאת הוראות הסילוק ויש לבטלן. לטענת העותרים המבנים לגביהם הוצאו הוראות הסילוק אינם מבנים חדשים אלא מבנים ישנים אשר עברו שיפוץ לאחר שניזוקו בסופה שהתרחשה במקום כשנה לפני הגשת עתירה, וחלפו הרבה יותר מ-30 ימים מעת שהמבנים אוכלסו. לראיה צירפו העותרים לעתירה תצלומי אוויר של האזור מחודש אפריל 2022 בהם, לטענתם, ניתן לראות כי המבנים היו קיימים כבר באותה עת. כן נטען כי שעה שמדובר במבנים ישנים, יש מקום לבטל את הוראות הסילוק גם בשל השיהוי הרב שדבק בפעולות האכיפה שנקטו המשיבים, אשר לא פעלו להריסת המבנים במשך שנים רבות. עוד טענו העותרים כי הוצאת הוראות הסילוק אינה תואמת את מדיניות האכיפה שהצהירו עליה המשיבים במסגרת מסמך "מדיניות רשויות האזור ביישום הצו בדבר סילוק מבנים חדשים" מיום 30.8.2020 (להלן: מסמך מדיניות האכיפה). זאת מאחר שהמבנים אינם נופלים לאף אחד מהמקרים שלגביהם הוצהר כי תבוצע אכיפה מכוח הצו. המבנים נמצאים אמנם בתחומי שטח אש 900, אך מדובר בשטח ענק הנפרש על פני עשרות אלפי דונמים, אשר רק מקצתם משמשים בפועל לצורכי הצבא. הקהילה אליה משתייכים העותרים היא אחת מיני קהילות בדואיות רבות אשר מתגוררות בתחומי שטח האש, והיא ממוקמת בשוליו של השטח, באזור שמעולם לא שימש את הצבא כשטח אימונים בפועל. עוד נטען כי נשללה מהעותרים זכות השימוע, כי הוראות הסילוק הוצאו בחוסר סבירות קיצוני ובחוסר מידתיות, וכי הן סותרות את הוראות המשפט הבינלאומי וגורמות פגיעה מיותרת בתושבים המוגנים. נוכח כל האמור ביקשו העותרים להורות על ביטול הוראות הסילוק; לחלופין, לעכב את ביצוען עד להכרעה בבקשות לחלופת מגורים אשר נכון למועד הגשת העתירה, טרם זכו למענה; ולהורות על "הוצאת צו תיחום של האזור עבור הקהילה הבדואית המתגוררת במקום". בפתח התגובה המקדמית מטעם המשיבים צוין כי ביחס לקונסטרוקציות הברזל התברר כי כבר החלו בעניינן הליכי אכיפה מכוח חוק תכנון ערים כפרים ובנינים מס' 79 לשנת 1966 (להלן: חוק התכנון הירדני), ולכן הוראות הסילוק שהוצאו ביחס אליהן לא ימומשו, והעתירה בעניין זה התייתרה. אשר למשטחי הבטון טענו המשיבים כי דין העתירה להידחות על הסף בשל עשיית דין עצמי מצד העותרים אשר בנו את המבנים בניגוד לחוק ובהיעדר כל היתר לכך, וכן מאחר שהעתירה לא מגלה כל זיקה בין העותרים המצדיקה את בירור עניינם תחת קורת גג אחת. כמו כן, העתירה אינה מגלה עילה להתערבות שיפוטית בהוראות הסילוק. הוראות הסילוק הוצאו לאחר שנמצא כי המבנים עומדים בכלל התנאים הקבועים הצו, לרבות בתנאי שעניינו כי מדובר בבנייה חדשה. בהקשר זה צוין כי בסיור שנערך כשבוע לפני הוצאת הוראות הסילוק, פקח יחידת הפיקוח מצא אמנם כי הבינוי הושלם, אולם מתצלומי אוויר שנערכו כחודש קודם לכן עולה כי במועד הצילום הבנייה טרם הושלמה. עוד נטען כי אף אם יש מקום לטענת העותרים לפיה מדובר במבנים ישנים ששופצו, עדיין מדובר בבנייה חדשה כהגדרתה בצו. באשר לטענת העותרים בנוגע לשטח אש 900, נטען כי מדובר בשטח אש פעיל המשמש את הצבא להכשרות ולאימונים במשך כל ימות השנה, והוא בעל חשיבות בשל גודלו ומיקומו. נוסף על כך טענו המשיבים כי אין מקום להורות על עיכוב ביצוע הוראות הסילוק עד להכרעה בבקשות לחלופת מגורים. כשם שבקשה להיתר בנייה אינה מביאה לעיכוב ביצוע הוראות סילוק, כך גם אין בבקשה לחלופת מגורים כדי לעכב את ביצוען. מה גם שבבקשות לחלופת מגורים שהגישו ביקשו העותרים למעשה להסדיר את מגוריהם באותו מקום ולא למצוא להם חלופה במקום אחר. כמו כן, קיים קושי להישען על מדיניות שתפקידה להבטיח קיום מענה הסדרתי למבנים ותיקים לצורך הכשרת בנייה שנעשתה זה מקרוב. מכל מקום, ההיתכנות ההסדרתית של המבנים נמוכה על פניה, בין היתר בשל כך שמדובר בבנייה המצויה כאמור בתחומי שטח אש. אשר לסעד שעניינו בהוצאות "צו תיחום של האזור" טענו המשיבים כי מדובר בסעד שאינו ברור. ולבסוף נטען כי יש לדחות את יתר טענות העותרים, ובכלל זה את טענת השיהוי, שכן המשיבים אינם כפופים לסד זמנים לפיו עליהם ליידע את מי שבונה בניגוד לדין על מעשיו האסורים; וכן את הטענות לעניין זכות השימוע ולתחולת הדין הבינלאומי, אשר כבר נדחו על ידי בית משפט זה בעבר. דיון והכרעה לאחר עיון בעתירה ובתגובת המשיבים הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות. תחילה ביחס להוראות הסילוק שהוצאו נגד קונסטרוקציות הברזל. מהאמור בתגובה המקדמית עולה כי הוראות סילוק אלו אינן צפויות להתממש, ועל כן העתירה בעניינן התייתרה. ביחס ליתר הוראות הסילוק, אשר הוצאו ביחס למשטחי הבטון, אף העותרים אינם טוענים כי הבנייה נעשתה כדין ותוך קבלת ההיתר המתאים. בנסיבות אלה עשו העותרים דין לעצמם כאשר ביצעו את עבודות הבנייה, ודי בכך כדי לדחות את העתירה על הסף מחמת חוסר ניקיון כפיים (ראו מיני רבים: בג"ץ 5559/23 עודה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 11 (7.9.2023) (להלן: עניין עודה); בג"ץ 5637/23 זיד נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 7 (3.9.2023) (להלן: עניין זיד); בג"ץ 5619/23 אחמיד נ' היחידה המרכזית לפיקוח, פסקה 7 (3.9.2023)). כמו כן, יש ממש בטענת המשיבים לפיה שעה שמדובר בשבעה עותרים שונים שלגבי כל אחד מהם ניתנה הוראת סילוק נפרדת, היה עליהם להגיש עתירות נפרדות ולא לכרוך את עניינם בעתירה אחת. כך גם אם הם מעוררים נושא משותף וגם אם הסעד המבוקש דומה (בג"ץ 9021/23 זכריה נ' צבא הגנה לישראל, פסקה 9 (18.2.2024); בג"ץ 5733/18 ג'ראר נ' מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית (4.10.2018)). גם לגופו של עניין לא מצאנו כי העתירה מגלה עילה להתערבות בהוראות הסילוק. טענתם המרכזית של העותרים היא כאמור שלא מדובר במבנים חדשים אלא במבנים ישנים שעברו שיפוץ, ולכן לא היה מקום להוציא נגדם הוראות סילוק מכוח הצו. לתמיכה בטענה זו צורף לעתירה תצלום אוויר המלמד לטענת העותרים כי המבנים היו קיימים כבר בשנת 2022. אלא שלא זו בלבד שטענת העותרים בדבר "שיפוץ" שנערך במבנים נטענה בעלמא, ללא כל פירוט איזה שיפוץ נעשה במבנים, מה היה היקפו ומתי הוא בוצע; מתצלומי האוויר שצורפו לתגובה המקדמית מטעם המשיבים ניכר כי חל שינוי משמעותי במבנים במהלך החודש שקדם להוצאת הוראות הסילוק. כך, השוואה בין התצלומים מיום 8.4.2023 לבין התצלומים מיום 16.5.2023 מגלה כי שניים ממשטחי הבטון, אשר סומנו כבב"ח ג' 75/23 ובב"ח ג' 77/23, הם לכל הפחות מבנים שנערכו בהם תוספות בנייה משמעותיות, אם לא מבנים חדשים לגמרי שנבנו חלף המבנים הישנים. אשר למשטח הבטון השלישי, שסומן כבב"ח ג' 76/23, מבנה זה מופיע רק בתצלום מחודש מאי, ואילו בתצלום מחודש אפריל לא מופיע אף מבנה באותו מיקום. למבנה זה אף אין זכר בתצלום האוויר שצורף לעתירה, וזאת חרף ניסיון העותרים להצביע על מיקומו בתמונה. במאמר מוסגר יצוין כי בתצלום מיום 16.5.2023 ניתן להבחין במבנה נוסף שמופיע לצד משטחי הבטון, וגם לו אין כל זכר בתצלומים הישנים יותר. לכך יש להוסיף כי מתיעוד הבינוי מיום 14.5.2023 (כשבוע לפני מתן הוראות הסילוק) שצורף גם כן לתגובת המשיבים, עולה כי מדובר במבנים ריקים מכל חפץ, כך שגם אם מדובר במבנים המשמשים למגורים, ודאי לא ניתן לומר כי ממועד אכלוסם ועד למתן הוראות הסילוק חלפו למעלה מ-30 ימים. לאור האמור, ברי כי מדובר בבנייה חדשה כהגדרתה על פי הצו (בג"ץ 233/23 אבו עיאש נ' היחידה המרכזית לפיקוח במינהל האזרחי, פסקה 4 (29.5.2023) (להלן: עניין אבו עיאש); בג"ץ 2010/23 מוסלם נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 7 (28.8.2023); בג"ץ 5785/22 חסין נ' מנהל יחידת הפיקוח במינהל האזרחי, פסקה 4 (14.3.2023)). זאת ועוד, לא מצאנו לקבל טענת העותרים כי המבנים אינם נכנסים בגדר אף אחד מהמקרים לגביהם חלה מדיניות אכיפת הצו, שעה שהם עצמם מכירים בכך שהמבנים נמצאים בתחומו של שטח אש, גם אם בשוליו. מה גם, שטענת העותרים לפיה האזור בו נמצאים המבנים לא משמש בפועל כשטח אש נטענה בעלמא, בעוד שמתגובת המשיבים עולה כי מדובר בשטח אש פעיל בו מתבצעים אימונים באש חיה והוא בעל חשיבות רבה גם בשל גודלו הרב. גם ביתר טענות העותרים ביחס להוראות הסילוק לא מצאנו ממש. משנקבע כי מדובר במבנים חדשים כהגדרתם בצו, אשר חלו בהם שינויים משמעותיים זמן קצר עובר להוצאת הוראות הסילוק, הרי שפעולות האכיפה שנקטו המשיבים לא נעשו בשיהוי. בכל הנוגע לטענות לפגיעה בזכות השימוע, כמו גם הטענות לפגיעה בכללי המשפט הבינלאומי, אלו נדחו זה מכבר על ידי בית משפט זה ואין מקום לחזור על הדברים פעם אחר פעם (בג"ץ 7160/23 רומנין נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 8 (18.2.2024); בג"ץ 5638/23 קבהא נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 8 (10.8.2023); בג"ץ 1603/23 בדחה נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש, פסקה 18 (6.3.2023)). ובכל הנוגע לטענות בדבר חוסר סבירות ומידתיות הוראות הסילוק, אלה נטענו באופן כוללני וללא כל תשתית. באשר לבקשת העותרים כי נורה על עיכוב הריסת המבנים עד להכרעה בבקשות לחלופת מגורים. בית משפט זה עמד לא פעם על כך שתכליתו של הצו היא לאפשר לגורמי האכיפה להתמודד ביעילות ובמהירות עם התופעה החמורה של בנייה בלתי-חוקית, ולמנוע ניסיונות לעקיפת דיני התכנון והבנייה באמצעות קביעת עובדות בשטח (עניין עודה, פסקה 2; עניין זיד, פסקה 9). היעתרות לבקשת העותרים ועיכוב הריסת המבנים בשל הבקשות להחלפת מגורים תסכל תכלית זו (ראו והשוו: עניין אבו עיאש, פסקה 6). כל זאת אף מבלי להידרש לטענת המשיבים בדבר הקושי הטמון בהישענות על מדיניות שתפקידה להבטיח מענה הסדרתי למבנים ותיקים, ביחס למבנים שנבנו לא מכבר. ולבסוף, באשר לסעד השלישי לו עתרו העותרים בדבר "הוצאת צו תיחום של האזור" עבור הקהילה הבדואית, מדובר בסעד שאינו ברור, שלא נתמך בתשתית כלשהי ואשר לא מוצו לגביו הליכים. ככל שבסעד זה מכוונים העותרים להסדרה המבוקשת במסגרת הבקשות לחלופת מגורים, הרי שהנושא יתברר במסגרת אותן בקשות ואין מקום לדון בעניין באכסניה זו. העתירה נדחית אפוא. העותרים יישאו בהוצאות המשיבים בסך של 5,000 ש"ח. ניתן היום, ל' אב תשפ"ד (03 ספטמבר 2024). נעם סולברג שופט דוד מינץ שופט אלכס שטיין שופט