אבי הרשקוביץ נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק רע"פ 695/06 בבית המשפט העליון רע"פ 695/06 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט ד' חשין המערער: אבי הרשקוביץ נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב מיום 18.1.06 בע"פ 71262/04, שניתן על ידי כבוד סגנית הנשיא ד. ברלינר וכבוד השופטים ז. המר וי. שיצר תאריך הישיבה: י"א בתשרי תשס"ז (3.10.06) בשם המערער: עו"ד משה מרוז בשם המשיב: עו"ד אליעד וינשל בשם שירות המבחן: גב' רחל דביר פסק-דין השופטת א' פרוקצ'יה: 1. לפנינו ערעור ברשות על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופטים ברלינר, המר ושיצר) אשר גזר על המערער ב-3 כתבי אישום נפרדים עונש של שנתיים מאסר בפועל, והותיר בעינו את שאר חלקי גזר הדין שנגזר על המערער בבית משפט השלום בפתח תקוה (כב' השופטת נ. אוהד) שהם - מאסר על תנאי, והתחייבות על סך 35,000 ₪ לתקופה של 3 שנים שלא יעבור עבירות מן הסוג בהן הורשע. בגוזרו את הדין, ביטל בית המשפט המחוזי עונש מאסר בעבודות שירות של 6 חודשים שגזר בית משפט השלום על המערער, והמיר עונש זה במאסר בפועל בן שנתיים כאמור, וענין זה הוא העומד ביסוד ערעור זה, שבקשת רשות בעניינו נתקבלה בבית משפט זה. 2. המערער הורשע בכתב אישום אחד (ת.פ. 2565/00) בכך שבהיותו עובד בחברה עיסקית, החזיק ברשותו שיקים שנגנבו מהחברה, מילא פרטים בשניים מהם, והפקידם בחשבונו. הוא הצליח לקבל בדרך זו 6,000 ₪ וניסה לקבל באותה דרך סכום נוסף של 6,500 ₪. בכתב אישום נוסף (ת.פ. 2773/00) הורשע המערער בכך כי כאשר שימש כסגן מנהל ברשת עיסקית והיתה לו גישה חופשית לכספת מתוקף תפקידו, הוא הוציא מהכספת סכומי כסף, שוברים, תווי קניה ושיקים בסכום כולל של 52,840 ₪. הוא נתפס בסמוך לאחר מעשה, ובאופן זה לא הגשים את מזימתו לשלשל את הכסף לכיסו. בכתב אישום שלישי (ת.פ. 1949/03) הורשע המערער בכך שבמהלך הדיון בכתבי האישום הקודמים, הודה בבצוע העבירות, ונשלח לקבלת תסקיר מבחן. בדיון מאוחר יותר, הודיע לבית המשפט כי הוא עומד לצאת לקורס קצינים ולקבל צל"ש על מעורבותו במבצע "חומת מגן". הודעה שהתגלתה כשיקרית. כן זייף תעודות שונות שחלקן הוגשו לבית המשפט, והודיע כי הוא עומד לבקש עיכוב הליכים על בסיס אותם מסמכים. הרשעותיו בוטלו על יסוד מצג זה, וניתנו דחיות במשפט, עד שהתברר כי כל המצגים והמסמכים מזוייפים. הוא הורשע, בעקבות כך, בזיוף מסמכים בנסיבות מחמירות, בידוי ראיות, שימוש במסמך מזוייף, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ושיבוש מהלכי משפט. 3. בית משפט השלום, אף שפירט את התנהגותו השלילית של המבקש ואת חומרת מעשיו, הסתפק בגזירת עונש מאסר בעבודות שירות בגין שניים מהתיקים, והטלת מבחן טהור בגין התיק השלישי. המדינה ערערה על גזר הדין המקל, ובית המשפט המחוזי נענה לערעור והחמיר בעונשו של המערער בדרך של המרת עונש מאסר בעבודות שירות במאסר בפועל של שנתיים. בית המשפט עמד על חומרת מעשיו של המבקש, ועל התנהלותו הבעייתית גם במישור הטיפולי, תוך הערמה על הגורמים המטפלים במסירת נתונים ומידע כוזבים. הוא דחה את נימוקי בית משפט השלום בדבר סיכויי השיקום של המערער, בהצביעו על התנהלותו השיקרית כלפי כל המערכות, ובכלל זה מערכת השיפוט ומערכת הטיפול והרווחה. גם את הנימוק בדבר מחלת אמו של המערער לא ראה כנימוק מכריע להותרת גזר דין מקל במידה הסוטה באופן ניכר מנורמת הענישה הראויה. 4. בדיון הראשון בערעור בפנינו (לאחר שניתנה רשות לכך) עמד סניגורו של המערער על בעיותיו הנפשיות, והסביר כי מרשו שרוי במצוקה נפשית קשה. כן טען, כי קיימים סיכויים לשיקומו שבית המשפט המחוזי לא נתן להם משקל מספיק. על רקע טיעונים אלה, הורינו על הגשת תסקיר מבחן עדכני בעניינו של המערער, תוך שניתנה לו הזדמנות מלאה להעביר לשירות המבחן את כל החומר והמסמכים הרלבנטיים לעניינו. תסקיר משלים בעניינו של המערער מעלה את המסקנה כי אין מקום להמלצה טיפולית בעניינו. הוא מתאר הליך טיפולי ממושך, אשר תוצאתו אינה חיובית. על פי התיאור שניתן בו, המערער המשיך להערים על הגורמים המטפלים ומסר להם מידע בלתי נכון, ועל פי מסקנות התסקיר, מסתמנת אצל המערער חזרה לדפוסי התנהגות בעייתיים קודמים. הוא תואר בתסקיר כאדם מניפולטיבי, שחרף הטיפול הממושך שעבר, לא ניכרת בו הפנמה של הפסול במעשיו. 5. על רקע מכלול הנתונים שבפנינו, דינו של ערעור זה להידחות. המדובר בנאשם שהורשע בשלוש פרשות נפרדות,חמורות כל אחת כשלעצמה, המשקפות סיכון לציבור מאדם שאינו שולט במעשיו ומערים כל העת על סביבתו. ראשונה, הוא גונב ממעבידיו כספים תוך ניצול יחסי האימון שרוחשים כלפיו, ורק באופן מקרי לא הסתכמה פרשת עבירות אלה בשלילת סכומי כסף ניכרים ביותר מהמעביד. עבירות זיופי המסמכים ושיבוש הליכי המשפט הינן חמורות ביותר כשלעצמן, ומצביעות על נועזות בהצגת מצגי כזב אף בפני הרשות השיפוטית. מישנה חומרה נלווית לעובדה כי גם המערך הטיפולי שנערך לסייע למערער במהלך ההליכים נפל קרבן למעללי שקריו, והרושם המצטייר הוא כי ההליך השיקומי, במידה שהוא קיים, אינו מהווה מוצא בר-סיכוי נכון לעת זו. על רקע מצב דברים זה, גזר הדין שנגזר על המערער בבית משפט השלום סוטה סטייה ניכרת ממדיניות הענישה הראויה. גזר הדין בערעור אמנם החמיר עם המערער החמרה משמעותית, אך לא סטה מפער הענישה הסביר בין הערכאה הדיונית לערכאת הערעור, על רקע כלל נסיבות הענין והעונש שהיה ראוי לגזור על המערער. בנסיבות אלה, אנו דוחים את הערעור, ומותירים את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעינו. על המבקש להתייצב לריצוי עונשו ביום 15.10.06 עד שעה 10:00 במזכירות בית המשפט המחוזי בתל-אביב. ניתן היום, י"א בתשרי תשס"ז (03.10.06). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06006950_R04.doc יט מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il