איגור פלדמן נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 6940/13 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 6940/13 ע"פ 6970/13 ע"פ 226/14 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט א' שהם המערער בע"פ 6940/13 והמשיב בע"פ 6970/13: איגור פלדמן המערער בע"פ 226/14: אלכסנדר ברומברג נ ג ד המשיבה בע"פ 6940/13 ובע"פ 226/14 והמערערת בע"פ 6970/13: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בת"פ 41326-03-11 שניתן ביום 1.09.2013 על ידי כבוד השופט א' אינפלד ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בת"פ 41278-03-11 שניתן ביום 28.11.2013 על ידי כבוד השופט א' ביתן תאריך הישיבה: א' בתמוז התשע"ה (18.06.2015) בשם המערער בע"פ 6940/13 והמשיב בע"פ 6970/13: עו"ד נועם בונדר בשם המערער בע"פ 226/14: עו"ד תומר אורינוב בשם המשיבה בע"פ 6940/13 ובע"פ 226/14 והמערערת בע"פ 6970/13: עו"ד נילי פינקלשטיין פסק-דין מונח בפנינו מקרה בעל מאפיינים ייחודיים, בו הוגשו שני כתבי אישום נגד שני המערערים על יסוד אירוע אחד בו נהרג אדם. שני השופטים של בית המשפט המחוזי בבאר שבע אשר דנו באירוע, כל אחד בעניינו של מערער אחר, הגיעו לאותה תוצאה בהכרעת הדין, לפיה יש להרשיע בעבירת הריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. באשר לגזר הדין, מערער 1 (איגור פלדמן - המערער בע"פ 6940/13) נדון לעונשים שונים, והעיקר ביניהם – מאסר בפועל לתקופה של 10 שנים. המערער השני (אלכסנדר ברומברג – המערער בע"פ 226/14) נדון לעונשים שונים, כאשר העיקר הוא עונש מאסר בפועל לתקופה של 18 שנה. בתי המשפט המחוזיים הגיעו למסקנות שונות באשר לתשתית המקרה, כאשר ההבדל העיקרי ביניהם נסוב סביב השאלה העובדתית – האם המנוח הגיע לאירוע ובאמתחתו סכין, והוא היה הראשון מבין המעורבים לעשות בו שימוש. שמענו את טיעוני הצדדים באריכות. סוגיית הדיבור בשני קולות התעוררה כאן, אם כי לא במלוא עוצמתה, שהרי שני המערערים הורשעו כאמור באותה עבירה של הריגה. הצדדים אף התייחסו לסוגיית העונש בהקשר זה. נאמר, מבלי למתוח ביקורת, כי מלכתחילה היה מוטב בנסיבות תיק זה לאחד את שני כתבי האישום, כך שהמשפט יישמע בפני מותב אחד. כמובן שיש נסיבות בהן תוצאה זו אינה ראויה, כגון אם נאשם אחד מודה ומפליל את השני שמכחיש את ביצוע העבירה, אך אין זה המקרה שלפנינו. תחילה הוגש ערעור על ידי כל אחד מהמערערים כנגד פסק הדין על שני חלקיו. בסיום שמיעת הדיונים הצענו הצעה מסוימת, שהתקבלה על ידי הסניגורים, אך לא על ידי המדינה. בעניין זה נבהיר כי המדינה סבורה שהעונש שנגזר על פלדמן מקל מדי, ובהתאם לכך הגישה ערעור על קולת העונש. באשר למערער ברומברג, עמדת המדינה היא שאין מקום להתערב בעונש. סנגורו של פלדמן, עו"ד בונדר, סבר שאין הצדקה לקבל את ערעור המדינה, שכן בית המשפט המחוזי הנחה את עצמו לעניין העונש על פי פסיקת בית משפט זה. סנגורו של ברומברג, עו"ד אורינוב, סבור כי יש מקום להקל בעונשו של מרשו, ולו בשל הפער שנוצר בעונש המאסר בפועל בין שני המערערים. שני המערערים חזרו בהם מהערעור על הכרעת הדין, כך שנותר להכריע בסוגיית העונש. נודה כי מקרה זה אינו קל להכרעה, גם בשל הנימוקים שפורטו לעיל. בבואנו לשקול את עניין העונש, יש מקום לקחת בחשבון שבסופו של דבר, קופחו חיי אדם ללא הצדקה. לצד זאת, וכידוע, עבירת הריגה טומנת בחובה מנעד רחב של מקרים, שבו נסיבות התיק הקונקרטי יכולות להשפיע רבות על התוצאה. בענייננו, ייתכן והיה מקום להחמיר יותר עם המערער פלדמן. אך שאלה נפרדת היא האם בנסיבות הכוללות של המקרה, על הייחוד שבו והנמקת בית משפט קמא, נעבר הקו שמחייב ערכאת הערעור להתערב בקביעת הערכאה המבררת ולמצות את חומרת הדין. לדעתנו, במקרה זה, אין הצדקה להתערב בעניין עונשו של פלדמן. מסקנה זו משליכה על ערעורו של ברומברג. כאמור, מדובר במקרה אחד, שבו השתתפו שני המערערים. הפער העונשי בין שניהם אינו מוצדק, ויוצר קושי ניכר, וזאת גם לנוכח הממצאים העובדתיים שנקבעו על ידי המותבים השונים. לכן החלטנו שיש מקום להקל במידה מסוימת בגזר דינו של ברומברג. אך זאת באופן שעונש המאסר שייגזר עליו יהיה משמעותי, ועדיין יעמוד בפער מסוים מעונשו של פלדמן. עם זאת, הפער שעולה משני פסקי הדין של בית המשפט המחוזי - יצטמצם. סוף דבר, אנו מורים על דחיית ערעורי המערערים בעניין הכרעת הדין, וזאת לנוכח חזרתם מערעורים אלו. כמו כן, אנו דוחים את ערעור המדינה על קולת העונש שנגזר על המערער פלדמן (ע"פ 6970/13), וכך גם את ערעורו של פלדמן על חומרת העונש (ע"פ 6940/13), לרבות רכיב הפיצוי שנגזר. אחרון, אנו מקבלים את ערעורו של המערער ברומברג על חומרת העונש (ע"פ 226/14). התוצאה היא שאין להתערב בפסק דינו של בית משפט המחוזי בכל הקשור למערער איגור פלדמן. באשר למערער אלכסנדר ברומברג, אנו מורים על קבלת הערעור על גזר הדין באופן שתקופת המאסר בפועל תעמוד על 15 שנה. פרט לכך, יתר רכיבי העונש יוותרו בתוקף. ניתן היום, ‏א' בתמוז התשע"ה (‏18.6.2015). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13069400_Z11.doc מא מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il