פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 6938/98

האגודה לשמירת זכויות האזרח היהודי בא"י נ. השר לביטחון פנים

העותרת ביקשה להורות למשטרה לפטר קצין משטרה שהורשע בעבירות תקיפה במסגרת תפקידו.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 06/12/1998 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 6938/98 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה פיטורי שוטר — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרת ביקשה להורות למשטרה לפטר קצין משטרה שהורשע בעבירות תקיפה במסגרת תפקידו.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 6938/98

האגודה לשמירת זכויות האזרח היהודי בא"י נ. השר לביטחון פנים

העותרת ביקשה להורות למשטרה לפטר קצין משטרה שהורשע בעבירות תקיפה במסגרת תפקידו.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרת ביקשה מבית המשפט העליון להורות למשטרה לפטר קצין משטרה (רפ"ק אפרים חביבאן) שהורשע בבית משפט השלום בעבירות תקיפה שביצע במסגרת תפקידו. המשטרה החליטה שלא לפטר את הקצין, אלא להסתפק בעיכוב קידומו והעברתו לתפקיד מטה, תוך התחשבות בעברו המקצועי המצטיין. בית המשפט קבע כי הסמכות להחליט על פיטורי שוטר נתונה למפכ"ל המשטרה, וכי תפקיד בית המשפט הוא לבחון רק אם ההחלטה חורגת ממתחם הסבירות. למרות שבית המשפט ציין כי המשטרה נהגה בסלחנות יחסית, הוא קבע כי ההחלטה אינה בלתי סבירה באופן המצדיק התערבות שיפוטית, ולפיכך דחה את העתירה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים מ' חשין, י' זמיר, ד' ביניש
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • האגודה לשמירת זכויות האזרח היהודי בא"י

נתבעים

  • השר לביטחון פנים
  • מפכ"ל משטרת ישראל
  • רפ"ק אפרים חביבאן

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הפיטורין נדרשים ומוצדקים לאור הרשעתו הפלילית של המשיב 3 בתקיפה.
  • המשיב 3 הורשע בעבר בעבירת משמעת בשנת 1987.
טיעוני ההגנה
  • המשטרה שקלה את כל הנסיבות, לרבות טיב שירותו של הקצין והפקודות הרלוונטיות.
  • המשטרה החליטה על סנקציות משמעתיות אחרות: עיכוב קידום בדרגה והעברה לתפקיד מטה.
  • הפיקוד הבכיר רואה במשיב 3 קצין מצטיין בעל תרומה לציבור.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • פסק הדין של בית משפט השלום בו הורשע המשיב 3
  • החלטת המשטרה שלא לפטר את המשיב 3

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6938/98 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' זמיר כבוד השופטת ד' ביניש העותרת: האגודה לשמירת זכויות האזרח היהודי בא"י נגד המשיבים: 1. השר לביטחון פנים 2. מפכ"ל משטרת ישראל 3. רפ"ק אפרים חביבאן עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: י"א בכסלו תשנ"ט (30.11.98) בשם העותרת: עו"ד שמואל קספר בשם במשיבים: עו"ד קובי אמסלם פסק-דין המשיב 3, רב-פקד אפרים חביביאן, הורשע על ידי בית משפט השלום בעבירה של תקיפה הגורמת לחבלה ממשית לאשה אחת ותקיפה סתם של אשה אחרת לפי סעיף 379 וסעיף 380 לחוק העונשין. עבירות אלה בוצעו על ידי המשיב 3, במסגרת תפקידו כקצין משטרה, אגב טיפול באירוע של הפרת הסדר הציבורי על ידי קבוצת נשים במגרש הרוסים שבירושלים. בית המשפט לקח בחשבון את נסיבות האירוע, את עברו של המשיב 3, את טיב שירותו במשטרה ושיקולים אישיים נוספים, והחליט לגזור את עונשו למאסר על תנאי של ארבעה חודשים וקנס כספי בסך 5,000 ש"ח. לאחר שניתן פסק הדין שקלה המשטרה את הצעדים שראוי לנקוט נגד המשיב 3. לאחר שהמשטרה שקלה את כל הנסיבות הנוגעות לעניין, ובהן טיב שירותו של המשיב 3 במשטרה ואת פקודות המשטרה, לרבות הפקודה החדשה שהוכנה (וטרם נכנסה לתוקף) בעניין פיטורין של איש משטרה שהורשע על ידי בית המשפט, החליטה המשטרה שאין הצדקה לפטר את המשיב 3. עם זאת החליטה המשטרה לעכב את הקידום בדרגה של המשיב 3 ולהעבירו לתפקיד של מטה. העותרת, היא האגודה לשמירת זכויות האזרח היהודי בא"י, לא נחה דעתה מהחלטת המשטרה, והיא הגישה עתירה זאת, בה היא מבקשת שבית המשפט יצווה על המשטרה לפטר את המשיב 3. היא טוענת כי הפיטורין נדרשים ומוצדקים לאור ההרשעה של המשיב 3 זה מקרוב, כאמור לעיל, וכן הרשעתו על ידי בית הדין למשמעת של המשטרה בעבירת משמעת בשנת 1987. השאלה אם ראוי לפטר את המשיב 3 מן המשטרה, בעקבות הרשעתו, מופקדת על פי החוק בידי המפכ"ל ולא בידי בית משפט זה. בית משפט זה אינו אמור אלא לבדוק אם נפל בהחלטת המפכ"ל פגם משפטי המצריך התערבות בית המשפט. אכן, חובה היא על המשטרה כגוף, ועל כל שוטר ושוטר, ובמיוחד על קצין משטרה, להימנע מאלימות שלא כדין, אף בנסיבות קשות של הפרת הסדר הציבורי. שוטר שהפעיל אלימות שלא כדין חייב לתת את הדין באופן אישי. לעניין זה, כיוון שהמשטרה צריכה לשמש דוגמה ומופת בשמירה על הדין, מן הראוי לנהוג כבית שמאי ולא כבית הלל. כך אכן היה במקרה הנדון. המשיב 3 הועמד לדין פלילי בפני בית המשפט, הורשע ונענש. נוסף לכך הוא נענש גם על ידי המשטרה בעונש שאינו קל מבחינתו. השאלה היא אם החלטת המשטרה הינה בלתי-סבירה במידה המצדיקה התערבותו של בית משפט זה. כפי שנמסר לבית המשפט, הפיקוד הבכיר של המשטרה רואה במשיב 3 קצין מצטיין, שבמילוי תפקידו העלה תרומה חשובה לציבור. זהו שיקול חשוב, שהשפיע על החלטת המשטרה. נראה כי שיקול זה השפיע על המשטרה לנהוג בסלחנות יחסית, אולי אף בסלחנות יתר, עם המשיב 3. עם זאת, כשבית המשפט שוקל את כל נסיבות המקרה, אין בידינו לומר כי החלטת המשטרה חורגת מן הסבירות במידה הדורשת את התערבותו של בית המשפט. לפיכך אנחנו מחליטים לדחות את העתירה. ניתן היום, י"א בכסלו תשנ"ט (30.11.98). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 98069380.I03