פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 6934/06

מחמוד גלאגל נ. מדינת ישראל

המערער מבקש להקל בעונש המאסר שנגזר עליו בגין עבירת חבלה חמורה, בטענה כי פעל מתוך הגנה עצמית וכי לא ניתן משקל מספיק לנסיבותיו האישיות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 16/01/2007 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 6934/06 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ערעור פלילי על חומרת העונש — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור המערער מבקש להקל בעונש המאסר שנגזר עליו בגין עבירת חבלה חמורה, בטענה כי פעל מתוך הגנה עצמית וכי לא ניתן משקל מספיק לנסיבותיו האישיות.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 6934/06

מחמוד גלאגל נ. מדינת ישראל

המערער מבקש להקל בעונש המאסר שנגזר עליו בגין עבירת חבלה חמורה, בטענה כי פעל מתוך הגנה עצמית וכי לא ניתן משקל מספיק לנסיבותיו האישיות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לאחר שהודה כי דקר את המתלונן במהלך ויכוח על כסף. המערער טען כי פעל מתוך הגנה עצמית לאחר שהמתלונן ניסה לדקור אותו, וכי הוא עצמו נפצע קשה. בערעורו לבית המשפט העליון ביקש המערער להקל בעונש המאסר (24 חודשים) שנגזר עליו, תוך הדגשת נסיבותיו האישיות והעובדה שלא הוא יזם את האלימות. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי למרות שהמתלונן נשא באשם כבד, המערער בחר להמשיך את התקיפה גם לאחר שהשתלט על הסכין והסכנה חלפה. כמו כן, צוין עברו הפלילי של המערער כשיקול לחומרה.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים א' א' לוי, א' רובינשטיין, ס' ג'ובראן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מחמוד גלאגל

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העונש שנגזר הולם את חומרת העבירה ואת עברו הפלילי של המערער.
  • המערער בחר להמשיך את האירוע האלים גם לאחר שהסכנה חלפה.
טיעוני ההגנה
  • המערער לא יזם את התקרית אלא היה קורבן לתקיפה.
  • המערער נפצע קשה במהלך האירוע.
  • יש להתחשב בנסיבותיו האישיות (נשוי ואב לתינוק).
  • לא מוצה הדין עם תוקפיו של המערער.
מחלוקות עובדתיות
  • האם המערער פעל מתוך הגנה עצמית או בחר להסלים את האירוע לאחר שהסכנה חלפה.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודאת המערער בכתב האישום
  • תסקיר מבחן

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 1014/05
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בירושלים

שלב ההליך

ערעור

גזר הדין

חודשי מאסר בפועל
24
חודשי מאסר על תנאי
12
חודשי שירות עבודה
0
שעות שירות לתועלת הציבור
0
גובה הקנס למדינה
0
סכום הפיצוי שנפסק שהתובע ישלם לנפגע
0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"פ 6934/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 6934/06 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן המערער: מחמוד גלאגל נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 11.7.06, בת.פ. 1014/05, בפני כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ תאריך הישיבה: כ"ו בטבת התשס"ז (16.01.07) בשם המערער: עו"ד ח'לאילה מוחמד בשם המשיב: עו"ד דותן רוסו פסק-דין השופט א' א' לוי: המערער והמתלונן חזרו באחד הלילות מבילוי משותף, ובדרכם נתגלעה מחלוקת בשאלת מימון הבילוי. המערער דרש מהמתלונן להחזיר לו את יתרת הכסף שמסר לו, ובמהלך הויכוח שלף המתלונן סכין, איים על המערער וניסה לדקור אותו. בתגובה, השתלט המערער על הסכין, ודקר עמה את יריבו ברגלו. המתלונן לא הרפה מיריבו גם כשזה נס על נפשו, והוא רדף אחריו ודקר אותו בשנית. המתלונן נמלט לבית הוריו, שם הותקף המערער על ידי אחיו של קורבנו, שדקר אותו עם סכין במפשעתו. המערער הובא לדין באשמת ביצועה של עבירת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 333 בשילוב עם 335(א(1) לחוק העונשין, ובית המשפט הרשיעו על פי הודאתו. לאחר שלבית המשפט הוגש תסקיר מבחן והצדדים טענו לעונש, נגזרו למערער 18 חודשי מאסר, שנה מאסר על-תנאי, והופעל מאסר מותנה בן 10 חודשים, חלקו במצטבר, כך שהמערער נאסר ל-24 חודשים. הערעור מופנה כנגד העונש. נטען, כי המערער לא יזם את התקרית האלימה אלא היה קורבנה, והוא אף נפצע באורח קשה עד שנשקפה סכנה לחייו. כן נטען, כי לא ניתן משקל נאות לנסיבותיו האישיות, היינו, היותו נשוי ואב לתינוק, שבשנים האחרונות ניהל חיים נורמטיביים. כן נטען, כי הדין לא מוצה עם תוקפיו של המערער. גם לאחר שנתנו את דעתנו לכלל טענותיו של המערער, לא ראינו מקום להקל בעונשו. אכן, נטל כבד של אשם רובץ לפתחו של המתלונן, ונטל כבר לא פחות רובץ לפתחם של אלה שתקפו את המערער וחבלו בו חבלה קשה. ברם, עניין לנו עם מערער שאינו חוטא לראשונה בפלילים, ובעבר כבר מעד פעמים אחדות, וגם מאסר על-תנאי שעמד נגדו לא הרתיעו מלשוב ולנקוט באלימות. חומרה מיוחדת אנו רואים בעובדה שהמערער יכול היה בנקל למנוע את הסלמת האירוע, שהרי מרגע שהשתלט על הסכין ויריבו נמלט, יכול היה להמשיך לביתו. אולם נאמן לדרכו, וכאשר לא נשקפת לו עוד סכנה, בחר המערער לרדוף אחר המתלונן ולהשיב לו מנה אחת אפיים. בכך מתמצה חטאו, ומכאן מסקנתנו כי דינו של הערעור להדחות, וכך אנו עושים. ניתן היום, כ"ו בטבת התשס"ז (16.01.07). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06069340_O02.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il