פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 6930/02

מיכאל אוזיק נ. בית הדין הארצי לעבודה

עתירה נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה שדחה את ערעור העותר על פסק דין של בית הדין האזורי בעניין תביעת פיצויים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 28/08/2002 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 6930/02 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה דיני עבודה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה שדחה את ערעור העותר על פסק דין של בית הדין האזורי בעניין תביעת פיצויים.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 6930/02

מיכאל אוזיק נ. בית הדין הארצי לעבודה

עתירה נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה שדחה את ערעור העותר על פסק דין של בית הדין האזורי בעניין תביעת פיצויים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר, מיכאל אוזיק, פוטר מעבודתו בחברת ישקר בשנת 1983. לאחר שנים של הליכים משפטיים בבית הדין לעבודה, שכללו פסק דין ראשון שבוטל והחזרה לדיון מחדש, קבע בית הדין האזורי כי העותר אינו זכאי לפיצויים. העותר ערער לבית הדין הארצי, אשר דחה את ערעורו בהתבסס על סמכותו לאמץ את ממצאי הערכאה הראשונה ללא הנמקה נוספת. העותר הגיש עתירה לבג"ץ בטענה כי בית הדין הארצי היה חייב לנמק את החלטתו בשל מורכבות המקרה והסתירות בפסקי הדין הקודמים. בג"ץ דחה את העתירה בקובעו כי הוא אינו משמש כערכאת ערעור על בתי הדין לעבודה וכי לא הוכחה טעות מהותית או עיוות דין המצדיקים התערבות.

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים ד' דורנר, א' פרוקצ'יה, א' גרוניס
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מיכאל אוזיק

נתבעים

  • בית הדין הארצי לעבודה
  • ישקר בע"מ

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • בית הדין האזורי לא התייחס לשאלות מהותיות שהעלה העותר בפסק דינו.
  • בית הדין הארצי לא היה צריך להסתמך על תקנה 108(ב) ללא הנמקה נפרדת בשל חוסר הנמקה של הערכאה הראשונה.
  • בשל קיומם של שני פסקי דין סותרים בערכאה הראשונה והתמשכות ההליכים, היה על בית הדין הארצי לנמק את הכרעתו באופן עצמאי.
טיעוני ההגנה
  • בית הדין הארצי פעל במסגרת סמכותו לפי תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה.
מחלוקות עובדתיות
  • זכאות העותר לפיצויים מישקר לאחר קיזוזים.

הפניות לתיקים אחרים

תקדימים משפטיים
  • בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית-הדין הארצי לעבודה
  • בג"ץ 5944/92 ח'טיב נ' בית-הדין הארצי לעבודה

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק בג"ץ 6930/02 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' גרוניס העותר: מיכאל אוזיק נגד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה 2. ישקר בע"מ עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד ארנון שגב; עו"ד לי בן זקן פסק-דין השופטת ד' דורנר: העותר הועסק על-ידי המשיבה 2 (להלן: ישקר) ובשנת 1983 פוטר מעבודתו. לימים הגיש בבית-הדין האזורי לעבודה בחיפה תביעה נגד ישקר לתשלום פיצויים. בשנת 1999 ניתן פסק-דינו של בית-הדין האזורי, ובו נקבעה זכאותו של העותר לפיצויים מישקר. ישקר ערערה על פסק-הדין לבית-הדין הארצי לעבודה וזה ביטל, בהסכמת הצדדים, את פסק-הדין, שניתן בהרכב חסר, והחזיר את העניין לבית-הדין האזורי לדיון בו מחדש. בעקבות עתירה שהגישה ישקר, הורה בית-משפט זה על קיומו של הדיון-מחדש בפני מותב, שלא היה שותף למתן פסק-הדין הראשון. בתאריך 1.1.02 ניתן פסק דינו השני של בית-הדין האזורי, שקבע כי בפועל (לאחר קיזוז) העותר אינו זכאי לתשלום כלשהו מישקר. העותר ערער לבית-הדין הארצי, וזה דחה את ערעורו תוך שהוא עושה שימוש בסמכותו לפי תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב1991-, המאפשרת לדחות ערעור על-בסיס מסקנותיו של בית-הדין האזורי, בלי להזדקק להנמקה נפרדת. או-אז הגיש העותר את העתירה שלפנינו, שבמסגרתה נטען כי בפסק דינו לא התייחס בית-הדין האזורי לשאלות מהותיות שהעלה העותר ומכאן שלא ניתנה כל הנמקה בשאלות אלה, שעליה יכול היה בית-הדין הארצי להסתמך בהפעילו את תקנה 108(ב). עוד טען העותר, כי בנסיבותיו המיוחדות של העניין - שבמסגרתן ניתנו שני פסקי-דין סותרים של בית-הדין האזורי, ולאור זאת שההליכים המשפטיים נמשכו שנים ארוכות עד כי הערכאה הראשונה איבדה את יתרונה על-פני ערכאת הערעור בקביעת ממצאים עובדתיים - מן הראוי היה כי בית-הדין הארצי יבסס את הכרעתו על הנמקה משל עצמו. העותר טוען, כי לו היה בית-הדין האזורי מנמק את הכרעתו, הייתה התוצאה שונה. דין העתירה להידחות. בית-משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על הכרעותיו של בית-הדין הארצי לעבודה ויתערב בהן רק במקרים שבהם נפלה טעות מהותית בפסק-דינו של בית-הדין הארצי או כשהצדק מחייב זאת ובשים-לב למידת חשיבותה הכללית של הסוגיה הנדונה. ראו דברי הנשיא מאיר שמגר בבג"ץ 525/84 חטיב נ' בית-הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673, בע' 692; ובבג"ץ 5944/92 ח'טיב נ' בית-הדין הארצי לעבודה, פ"ד מז(1) 825, בע' 827. במקרה שלפנינו לא עלה בידי העותר להצביע על טעות מהותית (משפטית או עובדתית) שנפלה בפסק-דינו של בית-הדין הארצי או על עיוות דין שנגרם לו. השאלה הנדונה אף אינה חורגת מתחומיו של הסכסוך המסוים שבין הצדדים. משכך, לא קמה עילה להתערבותו של בית-משפט זה. אשר-על-כן, אנו דוחים את העתירה. ניתן היום, כ' באלול תשס"ב (28.8.02). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 02069300.L02 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. רשם בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il