פלוני נ. פלוני

3 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים עפ"ס 69294-03-25 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית המערער: פלוני נגד המשיב: פלוני ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו בתמ"ש 53540-05-21 מיום 17.3.2025 שניתנה על ידי כב' סג"נ יהורם שקד בשם המערער: עו"ד איריס ברנד בשם המשיב: עו"ד רוני שרעבי פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיא השופט י' שקד) מיום 17.3.2025 בתמ"ש 53540-05-21 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 1. עניינו של ההליך בתביעה שהגיש המשיב נגד בנו, שהוא המערער בהליך זה, ובה ביקש מבית המשפט להורות על ביטול המחאת זכויות במקרקעין. על פי הנטען בכתב התביעה, עו"ד עודד הוכהאוזר (להלן: העד) עשה יד אחת עם המערער כדי לנשל את המשיב מנכסיו ולהעבירם לבעלות המערער. 2. ההליך בין הצדדים נמשך זה יותר מארבע שנים, ובמסגרתו התקיימו שבעה דיונים וניתנו יותר ממאה החלטות. ביום 9.6.2024, על רקע קושי לזמן את העד למתן עדות, החליט המותב שלא לתת צו הבאה, אולם ציין כי "ככל שלא תתאפשר העדתו של העד [...] עשויות להיות לכ[ך] השלכות ראייתיות לא מבוטלות". למחרת ביקש המערער את פסילת המותב, תוך שטען כי האמירה שלפיה לאי-העדת העד תהיינה השלכות ראייתיות – מקימה חשש ממשי למשוא פנים. המותב דחה את בקשת הפסלות עוד באותו היום, תוך שקבע, בין השאר, כי לא גיבש עמדה באשר לתוצאות ההליך וכי אין בחוסר-שביעות רצונו של המערער מהחלטתו כדי להקים עילת פסלות. 3. אחר הדברים הללו, ולאחר שביום 16.9.2024 ניתן צו להבאת העד, ביום 6.1.2025 התקיים דיון הוכחות. קורותיו של דיון זה פורטו בהרחבה בהחלטתי בעה"פ 25805-01-25 פלוני נ' פלוני (11.6.2025). יצוין, בתמצית, כי במהלך חקירת העד, מצא המותב כי העד מפריע לניהול הדיון כסדרו, מתפרץ לדברי אחרים, מסרב להישמע להנחיות המותב, מרים את קולו, נמנע מלהשיב על שאלות ומזלזל בבית המשפט. לאורך הדיון, התרה המותב בפני העד כי אם ימשיך בהתנהגותו, הוא מוסמך להטיל עליו סנקציות מכוח סעיף 5 לפקודת בזיון בית המשפט, שעניינו דין עד המסרב להשיב על שאלות, ומכוח סעיף 72 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: החוק), שעניינו איסור הפרעה. כמו כן, הסב את תשומת לבו של המערער לסעיף 241(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שקובע אחריות פלילית בגין סירוב להעיד. בסיום חקירת העד, לאחר שהמותב חייב אותו בהוצאות משפט והטיל עליו שני קנסות מכוח סעיף 72 לחוק, התנצל העד והמותב הותיר על כנו קנס בסך 2,000 ש"ח. בהמשך הדיון, נחקרה בחקירה נגדית עדה מטעם התביעה (להלן: העדה). מהפרוטוקול עולה כי במהלך חקירתה התלהטו הרוחות באולם, והמותב הנחה אותה מספר פעמים שלא לצעוק. בשלב מסוים, אף אמר כי "אני אוציא אותה מהאולם, [...] ואני אוציא את התצהיר שלה מהתיק [...] שיהיה ברור. פעם אחרונה". לאחר שהרוחות התלהטו פעם נוספת, הורה המותב על הפסקת עדותה ונתן את ההחלטה הבאה: "הריני להורות על הוצאת תצהירה של העדה מתיק בית המשפט, לנוכח צעקות, והפיכת אולם בית המשפט לזירת שוק". 4. ביום 9.2.2025 הגיש המערער את בקשת הפסלות נושא ערעור זה. בבקשה טען המערער, בין היתר, כי התנהלות המותב בדיון שנערך ביום 6.1.2025 חושפת "מתיחות ויריבות קשה" שיש בין בית המשפט לבין העד, אשר "זולגת לכיוון הנתבע [המערער – י"ע] ובאת כוחו", ולשיטתו מקימה חשש ממשי למשוא פנים. המערער הלין כנגד מעורבות המותב בניהול חקירת העד, אשר עולה, לטענתו, לכדי שיתוף פעולה עם המשיב. עוד נטען כי הסנקציות שהוטלו על העד משקפות את עמדת המותב ביחס לעד ולמערער וכי "בית המשפט הנכבד מהלך אימים הן על ב"כ הנתבע [המערער – י"ע], הן על הנתבע והן על העדים שמטעמו". עוד מחה המערער כנגד החלטתו של המותב להפסיק את עדותה של העדה ועל הוצאת תצהיר עדותה הראשית מתיק בית המשפט. 5. ביום 17.3.2025 דחה המותב את בקשת הפסלות, תוך שקבע כי נסיבות העניין לא מקימות חשש ממשי למשוא פנים מצדו. המותב הדגיש כי מורת רוח מהחלטות שיפוטיות איננה עילה לפסילה, וכי יחסו כלפי העד נבעה מהתנהלותו החריגה שביזתה את בית המשפט. באשר להחלטת בית המשפט להפסיק את עדותה של העדה ולהוציא את תצהיר עדותה הראשית מתיק בית המשפט, קבע המותב כי גם זו איננה מקימה חשש ממשי למשוא פנים, ומקומה של טענה זו בהליכי הערעור הקבועים בחוק. 6. על החלטה זו הגיש המערער את הערעור דנן, שבמסגרתו הוא חוזר על הטיעונים שהועלו בבקשת הפסלות, ומוסיף כי שגה בית המשפט כשדחה את בקשתו. 7. דין הערעור להידחות אף מבלי להידרש לתשובה. כידוע, המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין מעוגן בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הקובע כי עילת פסלות מתעוררת בהתקיים נסיבות היוצרות חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. לא מצאתי כי נסיבות אלו מתקיימות בענייננו. 8. אין ביכולתי לקבל את טענת המערער כי המותב גילה מעורבות בחקירת העדים באופן שמעיד על משוא פנים. נקבע בעבר כי מעורבותו של בית המשפט בניהול הדיון, ובכלל כך בחקירת עדים, אינה מקימה כשלעצמה חשש ממשי למשוא פנים (ראו, למשל: עפ"ס 71629-12-24‏ כנאני נ' עזאיזה, פסקה 10 (16.2.2025); ע"א 2474/20 אשר נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ, פסקה 7 (3.6.2020)). למעשה, עיון בפרוטוקול הדיון מיום 6.1.2025 מלמד כי מעורבות המותב הייתה הכרחית על מנת לאפשר את סדרו התקין של הדיון, שהופר פעם אחר פעם על ידי הנוכחים באולם. בכלל זה, מעורבות המותב נדרשה על מנת להנחות את העדים להשיב בצורה מפורשת וברורה אך ורק לשאלות שנשאלו; לדרוש מכל המעורבים להימנע מצעקות ומהתפרצויות; למנוע התנצחויות בין באות-כוח הצדדים; לאפשר לבאות-כוח הצדדים לחקור את העדים; וכיו"ב. בהקשר זה, טוען המערער כי הערות המותב לבאת-כוחו היו מעליבות ופוגעניות. גם כאן, עיון בפרוטוקול הדיון מיום 6.1.2025 מלמד כי הערות המותב נועדו לאפשר את קיום הדיון כסדרו. כך, למשל, לאחר שבאת-כוח המערער התפרצה מספר פעמים לדברי עד תוך כדי חקירתו הנגדית על ידי באת-כוח המשיב, ציין המותב: "לאחר שהתראתי ואת ממשיכה, לדבר בלי רשות ולהתפרץ, בואי תסבירי לי למה לא לחייב אותך בהוצאות אישיות". לא התרשמתי כי מדובר בניסיון השתקתה, אלא בניסיון של המותב לאפשר את חקירת העד, מתוקף אחריות המותב על אופן ניהול ההליך. גם לאחר שבאת-כוח המערער התערבה בחקירתו של העד והתפתחו חילופי דברים בינה לבין באת-כוח המשיב, פנתה באת-כוח המערער למותב ואמרה: "אני מבקשת מאדוני [המותב – י"ע] להירגע עם כל הסיפור הזה". בתגובה, הבהיר המותב לבאת-כוח המערער כי "לא אומרים לבית המשפט להירגע". שתי דוגמאות אלו הן "טיפה בים" מפרוטוקול דיון שמתפרס על פני 140 עמודים, ומתאר דיון רווי הפרעות בוטות, שחייבו את המותב לחזור ולדרוש סדר באולם. בעניין אחר קבעתי כי "לשופט, כמי שאחראי על ניהול הדיון, הזכות שהיא גם חובה, שלא לאפשר למי מהצדדים לעכב ולסרבל את הדיון ולהכתיב בהתנהגותו את ניהול התיק" (עפ"ס 5857-03-25‏ פלונית נ' פלוני, פסקה 8 (17.3.2025)). למעלה מן הצורך, יוער כי נקבע בהזדמנויות רבות בעבר שרק התבטאויות של המותב אשר נושאות "אופי מובהק ונחרץ שמוביל למסקנה כי קיים בנסיבות העניין חשש ממשי למשוא פנים" – יצדיקו את פסילת המותב (ראו, למשל: ע"א 4606/24 פלוני נ' פלונית, פסקה 11 (24.7.2024) והאסמכתאות שם). לא התרשמתי כי ענייננו נמנה על מקרים אלו. זאת ועוד. המערער סבור כי ניתן ללמוד על משוא הפנים של המותב מנכונותו של המותב להטיל הוצאות וסנקציות על העד ועל באת-כוח המערער. עם זאת, כפי שנקבע בעבר, הבעת ביקורת על בעל דין או על בא-כוחו, כמו גם ציון האפשרות לחייבו בהוצאות, איננה מקימה עילת פסלות מניה וביה (ראו, למשל: עפ"ס 12720-03-25‏ ‏כנאני נ' עזאיזה, פסקה 5 (16.4.2025); עפ"ס 72605-11-24 פלונית נ' פלוני, פסקה 4 (10.2.2025); ע"א 7678/22 פלונית נ' פלונית, פסקה 7(15.12.2022)). גם בענייננו, לא מצאתי כי השימוש בסמכויות הקנויות למותב לשם ניהול הדיון מעיד על נעילת דעתו. 9. עוד הלין המערער על כך שהמותב "התעלם" מפסק דין שניתן בהליך קודם בין הצדדים; על כך שהופסקה עדותה של העדה והוצא תצהיר עדותה הראשית מתיק בית המשפט; ועל כך שלא הושתו הוצאות לטובתו על בקשה שהגיש. אלא שטענות אלו הן טענות "ערעוריות" שאין בהן כדי להקים עילת פסלות ומקומן בהליכי הערעור הקבועים בחוק (עפ"ס 12463-09-24‏ פלונית נ' פלוני, פסקה 10 (9.12.2024) והאסמכתאות שם). הערעור נדחה אפוא. למרבה הצער, יש בעמודי הפרוטוקול כדי לשקף את הזירה הלא פשוטה, בלשון המעטה, עמה מתמודדים שופטי המשפחה, ובקשות הפסלות משקפות לעיתים התמודדות זו. לטעמי, הערעור דנן מדגים את הקלות הבלתי נסבלת של העלאת טענות פסלות בכלל, וכנגד שופטי בתי המשפט לענייני משפחה בפרט. המערער יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 3,000 ש"ח. ניתן היום, ט"ו סיוון תשפ"ה (11 יוני 2025). יצחק עמית נשיא