פלוני נ. מפקד יחידת מיטב

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6926/21 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' אלרון העותרים: 1. פלונית 2. פלוני נ ג ד המשיבים: 1. מפקד יחידת מיטב 2. יעוץ וחקיקה לאכ"א בפרקליטות הצבאית 3. ועדת הפטור שלפי סעיף 39 בחוק עתירה למתן צו על תנאי העותרים: בעצמם בשם המשיבים: עו"ד אילנית ביטאו פסק-דין השופט י' אלרון: עניינה של העתירה בקשת העותרת לקבלת פטור משירות בצה"ל בהתאם לסעיפים 39(ג) ו-40 לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (להלן: החוק). בימים 1.8.2021 ו-24.8.2021 הגישה תצהירים לפי סעיפים אלו, לפיהם טעמי "הווי משפחתי דתי" ו"הכרה דתית" מונעים ממנה מלשרת בשירות הביטחון. יצוין, כי בין הצדדים ישנה מחלוקת בשאלה האם התצהירים הוגשו באיחור. בעתירה נטען, כי על אף שחלפו 78 ימים מהגשת התצהיר לפי סעיף 40 לחוק, ו-55 ימים מהגשת התצהיר לפי סעיף 39(ג) לחוק, לא נענו פניותיה. בהתאם, הסעד העיקרי שהתבקש הוא צו על תנאי, שעיקרו: "...ליתן טעם מדוע לא יקבע כי על המשיבים לקבל החלטות בהתאם לסמכויותיהם, בהקשר לבקשותיה [של העותרת – י' א'] לפטור משירות... וככל שמי מההחלטות תהיה שלילית עליהם להשיב לעותרת בהחלטה מנומקת כדין ולאפשר לה למצות את כל זכויותיה שבדין בהקשר להליכים אלו... ומדוע לא יקבע כי אין המשיבים רשאים לגייס את העותרת בטרם יפעלו כאמור". בהחלטה מיום 18.8.2021, ובטרם הוגש כאמור התצהיר לפי סעיף 39(ג) לחוק, נדחתה בקשת העותרת למתן פטור משירות ביטחון, מאחר שתצהירה לפי סעיף 40 לחוק הוגש באיחור ומשלא נמצאו טעמים מיוחדים המצדיקים את קבלתו באיחור. אולם, כמתואר בתשובת המשיבים, "על מנת לנקוט במשנה זהירות", לאחר הגשת העתירה העותרת זומנה לראיון כדי לבחון האם מתקיימים טעמים מיוחדים להגשת תצהירה באיחור, או האם יש מקום לשנות מההחלטה בעניינה. לאחר מספר בקשות דחייה ואי התייצבות העותרת לראיונות, ביום 7.11.2021 התקיים "ראיון שימוע", וביום 11.11.2021 ניתנה החלטת מפקדת לשכת הגיוס הדוחה בשנית את בקשתה, וכן נשלח לה צו גיוס עדכני ובו מועד להתייצבותה לשירות ביטחון. בהחלטה לדחיית הבקשה צוין כי לא נמצאו טעמים מיוחדים לאיחור בהגשת התצהיר וכי לא נמצאו טעמים דתיים המונעים מהעותרת להתגייס לשירות ביטחון. עוד הסתמכה הדחייה על התרשמות המראיינת מחוסר אמינות העותרת; התנהלותה בהעדר שיתוף פעולה עם לשכת הגיוס מ"תחילת הדרך"; וחוסר בקיאותה בנושאים בסיסיים בדת. החלטה זו צורפה לתגובת המשיבים, בה טענו, בין היתר, כי דין העתירה להימחק מאחר שזו מיצתה את עצמה נוכח הסעדים שהתבקשו בה. העותרת הגישה תשובתה לתגובת המשיבים, ובה מיקדה את טענותיה בתוכן ההחלטה מיום 11.11.2021 ונימוקיה. בתוך כך, טענה כי ההחלטה התקבלה בחוסר סמכות; כי המשיבים כשלו בלהוכיח את מועד מסירת הצו הראשון; וכי נשללה ממנה זכותה להשיג על ההחלטה. עוד ביקשה לצרף כראייה מדיה דיגיטלית – הקלטת "ראיון השימוע" שנערך לה. לאחר עיון בעתירה ובתגובות הצדדים – משניתנה החלטה בעניינה ביום 11.11.2021, העתירה במתכונתה זו מיצתה את עצמה ודינה להימחק (ראו והשוו: בג"ץ 7922/20 פלונית נ' מפקד יחידת מיטב (18.3.2020)). כאמור לעיל, הסעד בליבה של העתירה הוא מתן החלטה בעניין גיוס העותרת בהתאם לתצהירים שהגישה מכוח החוק. החלטה אכן ניתנה – ומשכך, כאמור העתירה מיצתה את עצמה. העתירה נמחקת אפוא. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ד בטבת התשפ"ב (‏28.12.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 21069260_J09.docx מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il