פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 6925/21

עלי עמרו נ' היחידה המרכזית לפיקוח במינהל האזרחי ואח'

עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים נגד הוראת סילוק מבנה חדש באיו"ש, אשר נדחתה בשל הריסת המבנה בפועל (מעשה עשוי).

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 21/10/2021 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 6925/21 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה תכנון ובנייה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) עלי עמרו נגד היחידה המרכזית לפיקוח במינהל האזרחי ואח'. הקיצור "נ׳" שבשם התיק = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים נגד הוראת סילוק מבנה חדש באיו"ש, אשר נדחתה בשל הריסת המבנה בפועל (מעשה עשוי).
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 6925/21

עלי עמרו נ' היחידה המרכזית לפיקוח במינהל האזרחי ואח'

עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים נגד הוראת סילוק מבנה חדש באיו"ש, אשר נדחתה בשל הריסת המבנה בפועל (מעשה עשוי).

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר הגיש עתירה דחופה נגד הוראת סילוק מבנה חדש שבנה באיו"ש ללא היתר. העותר טען כי האכיפה אינה מידתית וכי קיימת אפליה בינו לבין מבנים אחרים באזור. בעוד העתירה הוגשה לבית המשפט, העותר לא המציא אותה למשיבות (המינהל האזרחי) במועד כפי שהתחייב. כתוצאה מכך, המשיבות ביצעו את הריסת המבנה ביום הגשת העתירה, מבלי שהיו מודעות לקיומה. בית המשפט קבע כי משנהרס המבנה, העתירה הפכה לתיאורטית (מעשה עשוי) ואין עוד טעם לדון בה. בית המשפט מתח ביקורת על העותר שלא פעל בהתאם לתקנות סדר הדין ולא המציא את העתירה במועד, וקבע כי אין לו להלין אלא על עצמו.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים נ' סולברג, י' וילנר, ע' גרוסקופף
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • איאד נאצר עלי עמרו

נתבעים

  • היחידה המרכזית לפיקוח במינהל האזרחי
  • ועדת המשנה לפיקוח במינהל האזרחי, בית אל
  • ועדת המשנה לתכנון מקומי באיו"ש
  • מועצת התכנון העליונה באיו"ש

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המבנה נבנה ללא היתר כדין.
  • העותר לא המציא את העתירה למשיבות במועד כנדרש, ולכן ההריסה בוצעה כדין לפני שנודע למשיבות על העתירה.
  • העתירה הפכה לתיאורטית (מעשה עשוי) לאחר הריסת המבנה.
טיעוני ההגנה
  • הוראת הסילוק הוצאה ללא בחינה מספקת של אינטרס ציבורי.
  • קיימת אפליה באכיפה לעומת מבנה סמוך שקיבל צו הפסקת עבודה בלבד.
  • יש לאפשר לעותר להגיש בקשה להיתר ולעכב את ההריסה.
מחלוקות עובדתיות
  • האם המבנה עונה על הגדרת 'מבנה חדש' לפי צו 1797.
  • האם הייתה הצדקה להפעלת סמכויות פיקוח שונות בין המבנה של העותר למבנה סמוך.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • טופס הדיווח על הריסת המבנה
  • העתק כתב העתירה עם חותמת הפרקליטות המעיד על מועד המצאה מאוחר

הדגשים פרוצדורליים

  • העותר לא המציא את העתירה למשיבות ביום הגשתה בניגוד לתקנות ולחתימתו על התחייבות למסירה אישית.
  • המבנה נהרס ביום הגשת העתירה לפני שהמשיבות ידעו על קיומה.

תגיות נושא

  • תכנון ובנייה
  • איו"ש
  • צו הריסה
  • מעשה עשוי
  • סדר דין

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

מידתיות
הטענה הועלתה ונדחתה
אפליה
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6925/21 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט ע' גרוסקופף העותר: איאד נאצר עלי עמרו נ ג ד המשיבות: 1. היחידה המרכזית לפיקוח במינהל האזרחי 2. ועדת המשנה לפיקוח במינהל האזרחי, בית אל 3. ועדת המשנה לתכנון מקומי באיו"ש 4. מועצת התכנון העליונה באיו"ש עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותר: עו"ד אמיל משרקי בשם המשיבות: עו"ד ענת גולדשטיין פסק-דין השופט נ' סולברג: "עתירה דחופה" למתן צו על תנאי, שבגדרה התבקשנו להורות למשיבות לבוא וליתן טעם, "מדוע לא יבטלו ההוראה על סילוק מבנה חדש", שהומצאה לעותר ביום 6.10.2021, ביחס למבנה בן שתי קומות בצפון חברון, אשר נבנה על-ידו לאחרונה, וטרם אוכלס; ו"מדוע לא ימנעו מהריסת הבינוי מושא הוראה על סילוק מבנה חדש". בעתירה התבקשו סעדים נלווים נוספים, וכן גם בקשה למתן צו ביניים, שיאסור על המשיבות לבצע את ההוראה האמורה, עד לאחר שתינתן הכרעה סופית בעתירה. במסגרת העתירה נטען, כאמור, כי ההוראה על סילוק המבנה הומצאה ביום 6.10.2021, ו-3 ימים לאחר מכן, ביום 9.10.2021, פנה העותר למנהל יחידת הפיקוח במינהל האזרחי, ב"בקשה בהולה" לביטול הוראת הסילוק. במסגרת זו נטען, כי ההוראה הוּצאה מכוח הצו בדבר סילוק מבנים חדשים (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס' 1797), התשע"ח-2018, אך נקבע זה מכבר, כי אכיפה מכוחו לא תֵעשה אלא אם מתקיימים כמה תנאים מצטברים, ובהם קיומו של אינטרס ציבורי מובהק בביצוע ההריסה. במקרה שלפנינו, כך העותר, עסקינן במבנה למגורים, המצוי באזור מגורים מאוכלס, ו"מעולם לא נעשה שימוש בצו באזור". בהקשר זה נטען, כי רק לאחרונה נמסר צו הפסקת עבודה למבנה אחר באותו אזור, במרחק של כ-100 מטרים מהמבנה מושא עתירה זו, ולא הוראה מיידית על סילוק. נטען אפוא, כי כלל לא ברור מהם הקריטריונים שנשקלו על-ידי המשיבות במקרה זה, אם בכלל, ומשכך, יש לאפשר לעותר לפעול להגשת בקשה להיתר, לצורך הכשרת המבנה, ולהורות בינתיים על ביטול ההוראה האמורה, תוך הקפאת הליכי הסילוק וההריסה. ביום 10.10.2021 התקבלה הבקשה ביחידת הפיקוח, וביום 13.10.2021 השיב מנהל יחידת הפיקוח לעותר, כי לאחר שנבחנה הבקשה, נמצא כי מדובר בבינוי העונה על הגדרת "מבנה חדש", והוא מצוי בתחומי צו איסור בנייה צבאי. בנוסף, בכל הנוגע למבנה הממוקם בסמוך, שנטען, כאמור, כי נמסר בעניינו צו הפסקת עבודה בלבד, חלף הוראת סילוק, צוין כי אין הנדון דומה לראיה, שכן אותו מבנה מצוי מחוץ לתחומי צו איסור הבנייה הצבאי, ומכאן ההחלטה להפעיל לגביו סמכויות פיקוח שונות. לבסוף הודגש, כי אין בבקשה זו, או בהגשת כל בקשה אחרת, כדי לעכב את ביצוע ההוראה לסילוק המבנה. הבקשה נדחתה אפוא. בעקבות תשובה זו, הוגשה העתירה שלפנַי ביום 18.10.2021, ועמה בקשה למתן צו ביניים. לאחר שבחנתי את הטענות שבעתירה, ובשים לב לכך שאין חולק כי המבנה נבנה ללא היתר, תוך עשיית דין עצמי, ראיתי מקום לקבל את תגובת המשיבות לבקשה למתן צו ביניים, טרם הכרעה לכאן או לכאן. קבעתי אפוא, כי תגובה לבקשה למתן צו ביניים תוגש בתוך 14 ימים. היום, 21.10.2021, הודיעונו המשיבות, כי העותר המציא את העתירה לפרקליטות רק ביום 19.10.2021, למחרת היום שבו הוגשה. דא עקא, ההריסה בוצעה עוד קודם לכן, כבר ביום הגשת העתירה – 18.10.2021, בשעה 15:40, טרם שהובא דבר קיומה של העתירה לידיעתן. להודעתן צירפו המשיבות העתק מטופס הדיווח על הריסת המבנה, וכן גם העתק מהעמוד הראשון של כתב העתירה, כשעליו מופיעה חותמת הפרקליטות, יחד עם תאריך ההמצאה. המשיבות מוסיפות, כי החלטת בית המשפט הומצאה להן באמצעות פקס ביום הגשת העתירה, בסביבות השעה 15:40, אך מן האמור בה לא ניתן היה ללמוד על הדחיפות שביסוד הבקשה למתן צו ביניים, בפרט מקום שבו העתירה והבקשה עצמן עדיין לא הומצאו להן. בנסיבות אלה, נטען כי אין עוד טעם בבירור העתירה, ודינה להידחות מחמת קיומו של מעשה עשוי, ומשהסעד המבוקש בה הפך לא רלבנטי. אכן, כטענת המשיבות, משנהרס המבנה, אין עוד טעם בבירור העתירה לגופה, ודינה להידחות על הסף, מחמת קיומו של מעשה עשוי. אמנם, משמוגשת עתירה מצופה כי לא ינקטו צעדים בלתי הפיכים, שימנעו את בירורה, למצער עד לאחר בחינה ראשונית של הסוגיה, במסגרת בירור הבקשה למתן צו ביניים. דא עקא, במקרה דנן, העותר לא פעל להמציא את העתירה למשיבות, באמצעות פרקליטות המדינה, מיד עם הגשתה לבית המשפט. זאת, שלא כאמור בתקנה 8א לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד-1984, כי "בכל עת שלאחר הגשת העתירה, בעל דין המגיש לבית המשפט כתב בי-דין ימציא, בו ביום, עותק ממנו על מצורפיו, במישרין, לכל אחד מבעלי הדין" (ההדגשה הוספה – נ' ס'), וחרף "התחייבות למסירה אישית", שעליה חתם העותר בעת הגשת העתירה, שזו לשונה: "אני החתום מטה מתחייב בזאת לבצע מסירה אישית של עותק מהעתירה הנ"ל, על כל נספחיה, עוד היום, במזכירות פרקליטות המדינה [...]" (ההדגשה הוספה – נ' ס'). אמנם, התחושה לא נוחה, אך את השאלה אם היה ניתן לפעול בדרך כלשהי, כדי למנוע את ההריסה, עוד קודם לבירור העתירה, יש להפנות בראש ובראשונה לעותר, שלא פעל כמצופה ממי שחרב ההריסה מרחפת מעל ראשו, והמציא את העתירה למשיבות רק ביום המחרת, לאחר ביצוע ההריסה. דומה אפוא, כי אין לו לעותר להלין אלא על עצמו. העתירה נדחית אפוא בזאת; בנסיבות, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ט"ו בחשון התשפ"ב (‏21.10.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 21069250_O02.docx פג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il