מאיר ורדי נ. רינה בועז ז"ל

פסק-דין בתיק בש"א 6912/16 בבית המשפט העליון בש"א 6912/16 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן המערער: מאיר ורדי נ ג ד המשיבים: 1. רינה בועז ז"ל 2. משה בועז ז"ל 3. אילנה בלומנצויג 4. חיים בועז 5. חנה אלעד 6. דוד בועז 7. היועץ המשפטי לממשלה ערעור על החלטתו של רשם בית המשפט העליון ג' לובינסקי-זיו מיום 4.7.2016 בע"א 4537/16 פסק-דין 1. ערעור על החלטת הרשם ג' לובינסקי זיו בע"א 4537/16-א' מיום 4.7.2016, במסגרתה נדחתה בקשת המערער לפטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון, אך עם זאת, הופחת תשלום האגרה לסכום של 1,000 ש"ח והועמד סכום העירבון על 6,000 ש"ח. 2. המערער הגיש בקשה לפטור מלא מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. ביום 4.7.2016, לאחר בחינת הבקשה ותגובת המשיבים, קבע הרשם ג' לובינסקי זיו כי קיימים שיקולים המושכים לכיוונים נגדיים – כאשר מחד בקשת הפטור כוללת אינדיקציות לכך שמצבו הכלכלי של המערער אינו מן המשופרים, ומאידך התשתית שהניח המערער לעניין מצבו הכלכלי אינה מלאה ועדכנית כנדרש. לאחר איזון בין השיקולים השונים, לרבות מצבו הכלכלי של המבקש; מהות ההליך; היקפו; סיכוייו הלכאוריים; החלטות פטור קודמות שניתנו בעניינו של המערער; וסכום ההוצאות המתון שנפסק על ידי הערכאה הדיונית – מצא הרשם להעמיד את סכום העירבון וסכום האגרה כאמור לעיל. 3. מכאן הערעור שלפניי, במסגרתו טוען המערער כי, להבנתו, הרשם נתן משקל לטענות המשיבים נגד קבלת בקשת הפטור בבואו להכריע בבקשה – וזאת אף שהמשיבים לא מסרו לו את תשובתם, כך שתוכן טענותיהם אינן ידוע לו. בהמשך לכך, המערער טוען כי על פי תקנות סדר הדין האזרחי, היתה לו זכות תגובה ביחס לתשובת המשיבים לבקשתו – זכות אשר לא ניתנה לו במקרה דנן. בנוסף, המערער סבור כי הרשם טעה בהערכת מצבו הכלכלי ובהגדרתו כלא "מן המשופרים". בעניין זה, המערער טוען כי מצבו הכלכלי הוא לא פחות מנואש, וזאת לצד גילו המבוגר (בן 68) והיותו חולה, גלמוד וערירי. עוד עומד המערער על נסיבות חייו הקשות, אשר הביאו אותו למצב שאינו יכול לעמוד בתשלום סכום האגרה והעירבון שפסק הרשם. 4. לאחר שעיינתי בטענות שהועלו בערעור, ולאחר שקראתי בקפידה את החלטת הרשם, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות. 5. כידוע, שיקול דעתו של הרשם רחב, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו: בש"מ 656/16 אזוב נ' יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובניה – מחוז ירושלים, פסקה 5 (16.3.2016); בש"א 7176/15 פלוני נגד פלונית, פסקה 5 (17.11.2015)). במקרה שלפניי, החלטת הרשם מפורטת ומנומקת כדבעי, וניכר כי נלקחו בה כלל השיקולים הרלבנטיים המתקיימים בעניינו של המערער, ובכללם מצבו הכלכלי – לרבות תיקי ההוצאה לפועל התלויים ועומדים כנגדו, וכן יתר הנספחים שצירף לבקשתו אשר נועדו לבסס את טענותיו אודות מצבו הכלכלי הקשה. כאמור, החלטת הרשם מקובלת עליי ולא מצאתי מקום להתערב בה, והמערער לא הצביע על נימוקים שיש בהם כדי להצדיק התערבות שכזו. זאת, בפרט עת הרשם, אף שדחה את הבקשה לפטור מלא מתשלום אגרה וערבון, הלך כברת דרך לקראת המערער והפחית את סכום האגרה אותו נדרש לשלם לסך של 1,000 ש"ח – שיקול המהווה טעם נוסף נגד התערבות בהחלטתו (ראו: בש"א 4578/13 תמרי נ' יגמשס בע"מ (14.7.2013); בש"א 4747/05 ראובן פלד עבודות בנין בע"מ נ' בית הארחה - מעלה החמישה (29.8.2005)). 6. אין בידי לקבל גם את טענת המערער כי יש לבטל את החלטת הרשם מאחר שזו ניתנה טרם ניתנה לו הזכות להגיב לתשובת המשיבים (אשר, לדבריו, מעולם לא הומצאה לו). זאת, משום שבקשתו לפטור מאגרה וערבון הינה בגדר בקשת ביניים בערעור, ולפי תקנה 465 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 – לא קנויה לו הזכות להשיב (ראו גם: בש"א 9707/11 פלקסר נ' ברנדס, פסקה 3 (10.1.2012); בש"א 1339/11 זנגרייה נ' זנגרייה (24.2.2011)). משכך, ונוכח כל האמור לעיל, דין הערעור להידחות. 7. סוף דבר, הערעור נדחה. ניתן היום, כ' בחשון התשע"ז (21.11.2016). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16069120_H01.doc שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il